הכומר הצרפתי והאמנית הישראלית מנחילים את לקחי השואה היהודית באמריקה הלטינית
דווקא בגוואטמלה, מדינה רווית אלימות שבה כ-20 בני אדם נרצחים מדי יום, שיתוף פעולה של פטריק דיבואה, כומר צרפתי שאחראי למציאת אלפי קברי אחים לא מסומנים של יהודים, ושל האמנית הישראלית מירה מיילור, בת למשפחת ניצולים בעצמה, חוצה גבולות תרבותיים, דתיים וגיאוגרפיים, במטרה להפיץ סובלנות וחמלה בעולם
הרחק מישראל, במוזיאון השואה החדש (Nuevo Museo del Holocausto) בגואטמלה סיטי שבמרכז
אמריקה, מוצגת בימים אלה תערוכה ייחודית בשם "זיכרון השואה בעיני האמנות העכשווית", פרי שיתוף פעולה חוצה יבשות ודתות בין שני נכדים לניצולי שואה: האמנית התל אביבית מירה מיילור והכומר הקתולי הצרפתי פטריק דיבואה, המייסד והנשיא של הארגון הצרפתי "יחד" (YAHAD IN UNUM), שייסד את המוזיאון.
הרעיון לתערוכה הבשיל בעת מפגש אקראי בלוס אנג'לס בין האמנית לכומר. "זיהיתי בעבדותיה של מירה מיילור את היכולת להעביר מספרים לממדים נוספים של הטרגי. כמו רצח היהודים בתקופה הקשה ההיא", אומר הכומר דיבואה. והאמנית מספרת: "התרשמתי עמוקות מהכומר דיבואה. הרגש שעוררה בו האמנות שלי והקשר בינה לבין עבודתו האנושית, הם שיצרו בינינו חיבור מדהים, שמטרתו הפצת סובלנות, חמלה ואנושיות בעולם".
מיילור הישראלית מציגה במוזיאונים נוספים ברחבי העולם ובהם המוזיאון היהודי בברלין, בשיקגו ובסן פרנסיסקו. הכומר דיבואה, שמקדיש את חייו להנצחת השואה, עומד בראש המשרד הלאומי לקשרים עם היהדות של ועידת הבישופים של צרפת, יועצו של הארכיבישוף של ליון ושל הוותיקן. הוא בעל שני תארי דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בר אילן ופרופסור במכון לחקר היהדות באוניברסיטת ג'ורגטאון בוושינגטון.
כשמיילור מדברת על עבודתו של דיבואה היא מתכוונת להיותו מייסד ונשיא הארגון הצרפתי נוצרי "יחד אין אונום" - YAHAD IN UNUM) YIU), שמלכתחילה נועד לאתר את קבריהם של יהודים ושל 'בני רומא' שהיו קורבנות של יחידות החיסול של הצבא הנאצי (איינזצגרופן) בעת הקרבות נגד הצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה. עד כה, אותר ותועד מיקומם של יותר מ-3000 אתרי הרג, אתרים שהפכו להיות מקור רב ערך של מידע, בראש וראשונה עבור משפחות הקורבנות, וגם עבור חוקרים.
חיפושו המרגש והכואב של הכומר דיבואה נוגע בשורשיו המשפחתיים. סבו, שהיה חייל צרפתי במלחמת העולם השנייה, נשלח למחנה הריכוז הנאצי ברווה-רוסקה. שנים רבות לאחר מכן, בשנת 2002, יצא הנכד אל המקום בו נכלא סבו, תיחקר את תושבי הסביבה והופתע לגלות שאיש מהם לא ידע היכן נקברו 10,000 היהודים שנרצחו בעיר האוקראינית.
ואולם הכומר דיבואה לא אמר נואש. הוא שב למקום לביקורים חוזרים וערך עשרות ראיונות מצולמים במקום, עד שהצליח לגלות את מיקומם של קברי אחים בלתי מסומנים ביערות, של אלפי אנשים. "גיליתי שהנרצחים נעזבו שם, כמו חיות. קשה לתאר את ההלם שהרגשתי", הוא משחזר.
בעקבות הגילויים במסע המטלטל שעבר פרסם דיבואה את ספרו " Uncover the Truth Behind the Murder of 1.5 Million Jews" (חשיפת האמת מאחורי רציחתם של 1.5 מיליון יהודים). בנוסף, הוא המשיך והרחיב את הפעילות המחקרית של YIU, וזו הגיעה לשיאה עם ייסודו של מוזיאון השואה בגואטמאלה סיטי.
"כיסוי כהה", אחת העבודות האניגמטיות והבולטות בתערוכה, מתארת אישה המסתירה את פניה עם ידיה, כשהידיים נתונות בתוך קופסת עץ. זוהי יצירה המנסה לתאר את גבולותיו החמקמקים של המוסר, "רעיון מרכזי שמאפיין כל פרק אלים בהיסטוריה האנושית, במיוחד את השואה", מדגישה מיילור.
ביצירה נוספת מציגה מיילור שני אקדחים אדומים הפונים זה אל זה. דימוי האקדחים חרוט בתוך קופסת אור, כשהלוע של כל אקדח פונה לאחר, והמראות המוצבות מאחור מספקות את האשליה האופטית של חזרתיות אינסופית של הדימוי.
לצד התערוכה של מיילור, במוזיאון השואה מוצגת תערוכה נוספת בשם "שואה באמצעות ירי", צילומיהם של חמישה צלמים מגואטמלה, שתיעדו הרג של יהודים ובני רומא במזרח אירופה, לטובת התחקיר שערכו ב-YIU. שתי התערוכות חוצות גבולות תרבותיים, דתיים וגיאוגרפיים ויוצרות יחד תצוגה מרשימה נוקבת ועוצמתית", מדגיש דיבואה.
מה החשיבות של מוזיאון שואה דווקא בגואטמלה?
דיבואה: "חשיבות הקמת המוזיאון לאזרחי גואטמלה היא עצומה. זוהי מדינה הסובלת מאלימות תמידית, 20 בני אדם נרצחים בגאווטלמה כל יום. בנוסף לפשיעה, גם שיעור העוני נרחב מאד וחוסר יציבות שולט בחיי האזרחים. אנחנו שואפים לחנך את הציבור להבין את ההשלכות והתוצאות שעלולות להתרחש, כמו גם את החובה שלנו למנוע אותן".
גם מיילור סבורה כי המוזיאון המתאר את הטרגדיה האנושית שחוללה השואה, מדבר אל לבם של תושבי גואטמלה, שאף הם נושאים את סבל המלחמה האזרחית שארכה בין השנים 1954-1996 וגבתה את חייהם של כ-200 אלף אנשים. "אולי זו קלישאה, אבל אמנות היא שפה אוניברסלית שמסוגלת לחצות כל גבול. אני מאוד מקווה שהמסרים האנושיים של התערוכה יצליחו לעורר השראה באנשים ולעודד אותם לנטוש את דרך האלימות", היא אומרת.
מרקו גונזלס, מנהלו של ארגון YIU שניהל את הקמת המוזיאון בגואטמאלה סיטי, אף הוא מביע תקווה להשפעתו החיובית של המוזיאון על מערכת החינוך בארצו, בתוספת לחוק לאומי שיזם משרד החינוך המקומי המחייב לימודי שואה בבתי הספר. "הילדים מראים התעניינות רבה. למעט הידע הקל מהתנ"ך, רובם אינם יודעים כמעט דבר על העם היהודי. התכנית החדשה מפגישה אותם לראשונה עם 2000 שנות היסטוריה יהודית, כולל אנטישמיות ושנאת יהודים באירופה של לפני המלחמה, תוך שימת דגש מיוחד על הסכנות הטמונות בשנאה וגזענות. המטרה היא לגרום להם לחשוב כיצד הם יכולים למנוע אותן בחברה ממנה הם מגיעים", מדגיש גונזלס.
גם בקהילה היהודית ובנציגות הישראלית מביעים שביעות רצון מפעילות המוזיאון נשיא הקהילה היהודית יהודי סבג ציין כי עד כה ביקרו במוזיאון 6,000 תלמידים. "אנו מאמינים שלקחי השואה הם אוניברסליים ורלוונטיים בכל מדינה. העבודות של מירה מיילור מרוממות את הנפש, וחולקות שפה אוניברסלית עם תקווה שאירועים כאלה לא יתרחשו שוב", מסכם יואב כץ, סגן שגריר ישראל בגואטמלה.
אקו"ם