ללא מורא: יום השידורים הראשון של "כאן"
חוסר ניסיונם של המגישים החדשים הורגש, גם תקלות קלות צצו להן פה ושם, אבל יום השידורים הראשון של תאגיד השידור החדש עבר בשלום. ניצול הבמה הציבורית על מנת לבקר את הבנק הגדול בישראל ומסר ברור למקבלי ההחלטות במדינה אף נתנו סיבה לאופטימיות
בהתחשב בזמן הקצר שהיה ל"כאן" להתכונן ליום השידורים הראשון, אפשר להכתיר אותו כהצלחה. מלבד פאשלות נקודתיות פה ושם, והבדל מורגש בין מגישי הטלוויזיה הוותיקים לחדשים, התחושה שנוצרה מצפייה ברצועות האקטואליה מהשעה 17:00, עת פתיחת שידורי הערוץ החדש, ועד מהדורת החדשות של השעה שמונה בערב, היא שאם ניתן למנוע עוד קצת זמן להתחמם, יש לנו כאן תחרות יפה לתוכניות שהערוצים המסחריים מציעות בשעות האלו."כאן" עולים לאוויר:
זה התחיל, כאמור, בשעה חמש אחר הצהריים. גאולה אבן, לבושה לבן, הכריזה על תחילת שידורי תאגיד השידור "כאן". "ללא מורא, ללא משוא פנים וללא דעות קדומות", הבטיחה לנו המגישה הוותיקה-חדשה, עם קריצה ברורה למקבלי ההחלטות במדינה, והנה זה מתחיל.
"כאן מקורי" היא רצועת השידור של השעה חמש בערב בהובלת דרור פוייר וענת קורול. פוייר הוא פובליציסט וסופר מהעיתונאות הכתובה. קורול מגיעה מגלי צה"ל וחוסר הניסיון של השניים בפורמט הטלוויזיוני מורגש. מי שאינו מתורגל בהופעה מול קהל קשה להמנע מ"אההה…" פה ושם. בעוד קורול מתורגלת מימיה ברדיו בדיבור רציף, פוייר מתקשה בזה. הוא גם מתקשה לשלוט על הידיים שלו, שזזות כל העת וממלאות את הפריים. בסיטואציה "נורמלית" יותר, היה לשניים קצת יותר זמן לתרגל את ההגשה המשותפת "על יבש". אבל מה נורמלי פה.
יש סיבה לאופטימיות. ''כאן''
האורח הראשון היה, כמובן, ח"כ דוד ביטן, ועמו גם התקלה הראשונה, כשקולו נדם לכמה שניות. התוכנית, המוצגת כ"אקטואליה קלה", עסקה באופן יחסי במעט מאוד אקטואליה ויותר בנושאים כלליים כמו התמונות המגיעות אלינו מהכוכב שבתאי וגשר אקולוגי מעל כביש 1 שנבנה כדי לסייע לבעלי החיים ששטח המחייה שלהם נחתך. זו יכולה להיות רצועת שידור שתספק אלטרנטיבה מעניינת לתוכניות ה"עניין האנושי" המקבילות אצל המתחרים המסחריים, כשפוייר וקורול יחליטו מה שיטת ההנחייה שלהם, ויפסיקו להתפרץ לדברי המרואיינים.
דב גיל-הר הוותיק הוביל את "6 כלכלי" ממה שנראה כמו אותו האולפן, בעוד המסכים ברקע פשוט מקרינים תמונות אחרות. אליו הצטרפו הח"כ לשעבר ומשתתף "האח הגדול" לשעבר שרון גל, ופרופ' עומר מואב. הניסיון המצטבר הארוך של גיל-הר הביא עמו תחושה של הקלה בהשוואה לחוסר הניסיון הבולט של המגישים הקודמים.
הפורמט - בסגנון תוכניות הכלכלה הליליות. הפתעות לא נצפו שם. מחירי הדירות, ילדים שהשקיעו בספינרים כדי למכור ברווח ואייטם קצת מבולגן על רוכשי קרקעות בהתנחלות עתידית שלא רואים לא את הכסף ולא את הבתים עבורם שילמו.
בשעה שבע קיבלנו את יועז הנדל ומיכל רבינוביץ'. רבינוביץ', מגישה ותיקה ברשות השידור, ומגישת "מבט" בשנה האחרונה, עברה לשעה המוקדמת יותר, שם שודך לה הפובליציסט, ההיסטוריון ואיש לשכת ראש הממשלה נתניהו לשעבר, הנדל. ופה בדיוק הבעיה. בעוד רבינוביץ' היא אשת מקצוע ותיקה, הנדל רגיל להיות יותר בעמדת הפובליציסט, כלומר זה שכותב או מדבר על מה שהוא רוצה, וזה מתבטא בחריפות באופן שבו הוא מתייחס לנושאים העולים בתוכנית. חוסר הכימיה בין השניים הורגש מההתחלה, שעה שהנדל הבטיח שלא יהיה בכי בשידור הזה, ועד הסוף, כשהוא חזר על הבדיחה הזו, למורת רוחה של רבינוביץ'.
מביך ולא נעים לצפייה. יועז הנדל
צילום: נתי שוחט פלאש 90
רגע השיא היה כאשר רבינוביץ' שאלה את כתב הספורט שאלה בסגמנט שהוקדש לאלימות אוהדי מכבי תל אביב, והנדל קטע אותה כדי להעיר על ה"ניים-דרופינג" שהיא עושה. רבינוביץ', שהייתה בין יתר עיסוקיה גם כתבת ספורט, לא צריכה לקבל בשידור חי הערה מקולגה על כך שהיא מתמצאת בחומר. זה היה מביך ולא נעים לצפייה, ממש לא "דאחקה" חביבה בין מגישים. אבל, שוב, מגבלת ההכנה הראויה לשידור חי גרמה לכך שאת שכר הלימוד של השניים, ובמיוחד של הנדל, ברצועת השידור התחרותית הזו, נשלם בזמן אמת.
שיאו של הערב הוא כמובן התחליף ל"מבט" ההיסטורית. גאולה אבן-סער פתחה את המהדורה הראשונה של חדשות הערב. נעימת הפתיחה חדשה וכך גם הגרפיקה, אבל נוכחותה של אבן-סער הפכה את כל העניין למוכר. גם אם לא הכול עדיין יושב במקום ובקצב שהתרגלנו אליו ממהדורות החדשות האחרות, השידור עבר ללא תקלות. ייתכן שבזמן הקרוב מהדורות החדשות המתחרות תהיינה עדיין הדרך הטובה ביותר להישאר מעודכנים, אבל התחושה היא שעם הזמן והניסיון, הצוות החדש יצליח לספק מהדורה מעניינת ואקטואלית.
דוגמה אחת ליתרונות השידור הציבורי, לעומת המסחרי, קיבלנו דרך השיעור של גיא רולניק ודורון צברי בסגנון הסרטונים שראינו לפני כשנתיים, והפעם על בנק הפועלים. בשלושה חלקים יעקבו השניים אחר הנעשה בבנק הגדול בישראל, דבר שהיה מסבך את הערוצים המסחריים עם מפרסמים חשובים. הסגנון אמנם קצת מייגע, אבל הנושא חשוב וראוי להערכה. עוד תוספת חדשה היא פינה המוקדשת לחדשות מהתחום החברתי, מה שנראה כמו המשך של תוכנית הרדיו של קרן נויבך.
יש לציין שבמשך התוכנית, שנעדרו ממנה לא מעט נושאים חמים מתחום האקטואליה, הייתה תחושה של רצון להביא הלכה למעשה את הסיסמה של אבן-סער מתחילת יום השידורים, "ללא מורא". ואכן, במשך 55 דקות לא נצפה כל פחד משר התקשורת וראש הממשלה. כדי לסיים באותה נימה מוכרת שליוותה את השידור, שרון וכסלר הגישה את מזג האוויר.
זה היה ללא ספק יום מרגש ואינטנסיבי לכל המעורבים בדבר, ויש להגיד שהוא עבר בשלום (יחסית). יש עוד הרבה עבודה והרבה ברגים להדק לפני שהתאגיד הטרי יוכל לספק שידור איכותי ומעניין לצופיו, אבל בהחלט אפשר להיות אופטימיים.
אקו"ם