ראשי » תרבות » מוזיקה

רבבות הצביעו ברגליים: יש ביקוש לאופרה בארץ

מיזם "אופרה בפארק" 2017 התאפיין בביצוע נהדר, תלבושות ללא רבב ואווירה של מאה אחרת. אבל הכי יפה היה לראות את הקהל המגוון שהגיע ליהנות מ"טוסקה" של פוצ'יני בחינם

מיזם "אופרה בפארק" מתקיים החל מ-2001, כמעט בכל שנה ומושך עשרות אלפי צופים. בחמישי האחרון, נכחו בפארק לא פחות מ-25,000 איש על מנת לצפות ב"טוסקה" של פוצ'יני בביצוע בית האופרה הישראלית.

למרבה הפלא, המיזם מושך אליו אוכלוסיות שונות ומגוונות, על אף שקהל היעד של האופרה בארץ הינו מבוגר יחסית. נהדר היה לראות לא מעט בני 20 ו-30, ומשפחות עם ילדים, כולם באו ליהנות מהפקה מרשימה של אופרה קלאסית למרות החום הכבד ואחוזי הלחות הגבוהים של אוגוסט.
 
המיזם של אופרה בפארק הוא ללא תשלום, והעובדה שעשרות אלפים נוכחים מעידה על כך שמחירי כרטיסים אכן מונעים מהקהל הרחב מלנכוח באופרות השונות המועלות במהלך השנה. וזו נקודה שיש לתת עליה את הדעת, במיוחד שרת התרבות.

האופרה, שבדרך כלל נמשכת כשעתיים, הועלתה במתכונת מקוצרת של שעה וארבעים. את מהלך האופרה הנחה והסביר בצורה משעשעת ראש העיר רון חולדאי: "ומי שעדיין לא מבין, יכול לנענע את הראש מצד לצד כפי שעשו בהופעה של גאנז אנד רוזס".

ככלל, הביצוע עצמו והערב בכלל היה חוויתי, מעניין ויוצא דופן, אך בעיות טכניות העיבו על השמחה: שני מסכי הענק שהוצבו מימין ומשמאל לבמה, צילמו בתחילת המופע רק רבע מהתמונה. לאחר מכן, בשלב מסוים הופיעה שקופית להסמכה של לשכת עורכי דין. הקהל מחה, ולא מעט שריקות נשרקו כאות מחאה עד לתיקון הבעיה לאחר כ-20 דקות.

הזמרים היו מצוינים ויכולת המשחק שלהם הייתה מרשימה. אירה ברטמן הפליאה, היא שחקנית נהדרת המצליחה לצקת משמעות ותוכן לדמותה של טוסקה, עם ההומור הנדרש, הקנאות הטבועה באופייה וההקרבה שלה למען קוורדוסי אהובה. פרט ליכולות המשחק שלה, ברטמן שוב הוכיחה שהיא זמרת מהוקצעת.
 
גם גוסטבו פורטה הארגנטינאי, כטנור בתפקיד של קוורדוסי, הוא מוזיקאי מוכשר, שלא לומר - בשיאו. גם יונוץ פאסקו הרומני גילם את מפקח המשטרה בכישרון רב. עייפותו ניכרת לקראת סוף האופרה, אבל ככלל הוא זמר ושחקן מצוין ובהחלט מצליח לעלות על העצבים בתפקיד הנוול.

ישי שטקלר המנצח מקפיד על קשר עין הדוק עם הזמרים על הבמה ודואג לכניסות מתואמות. התזמורת של ראשון לציון נשמעה מצוין תחת שרביטו. המלודיות המעוגלות של פוצ'יני נישאו בחושניות חמימה מבור התזמורת באוויר הקיצי הדחוס, מלבד מספר פראזות שבהן הם לא היו מתואמים.

אין מנוס מהסתמכות על הגברה כאשר מדובר במופע בהיקף שכזה, והיא הייתה באמת יעילה ומקצועית. האיכות הטבעית של הצליל נישאה היטב, לפחות בשורות הראשונות.
 
התפאורה הושתתה בעיקר על שני לוחות ענקיים שתיפקדו כמבנה חיצוני, כפסאדה של כנסיה. הם הוצבו בצורת סהר שגבו פונה לקהל. אותה התפאורה שולבה גם בשתי המערכות האחרות שבאופרה. ככלל, התפאורה הייתה מספקת, אם כי חסרת הגיון במערכה הראשונה, וזאת מכיוון שההתרחשות היא בתוך הכנסיה, ואולם התפאורה הייתה בבירור פסאדה חיצונית של מבנה. לעומת זאת, במערכה השנייה, הפכו את התפאורה כך שתיראה כמטה המשטרה ומשרדו של המפקח סקארפיה, מה שהיה יעיל יותר. הדבר היחיד שהיה תמוה היה הבניינים של תל אביב המודרנית שברקע, כישות זרה. אבל זה חלק מהיופי התרבותי-אורבני של "אופרה בפארק".

רוב ההתרחשות באופרה היא בכנסייה, ואולי אירוני שדווקא בארץ בחרו להדגיש היבטים נוצריים: עשרות ניצבים הלבושים כאנשי דת נוצריים, כמרים, פרחי כהונה צעירים (ילדים) מסתובבים אנה ואנה על הבמה, משתחווים לפני פסל אדיר של ישו הצלוב שהוצב בירכתי הבמה – וכאלה אתה לא מוצא אפילו בכנסיות המפוארות ביותר באירופה. באמת יראה דתית.

התלבושות היו ללא רבב, ובכלל זה, השילוב עם התפאורה ומפזרי עשן העניקו תחושה של מאה ותקופה אחרת. לפעמים זה נראה מעט כמו אופרת סבון, אך מהזן המשובח בהחלט. האמצעים משניים לאמנות, וכאשר האמנויות השונות שזורות שתי וערב זו בזו, כמעט ניתן לדמיין שהיינו באמפיתאטרון, צופים במחזה ביוון העתיקה, והתודעה היא המפנימה את הטרגדיה של טוסקה.
 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg