ראשי » תרבות » מוזיקה

רותם כהן הוא השגריר המוזיקלי הבא של ישראל?

הכרטיסים נמכרו חודש וחצי מראש, האנגר 11 בנמל ת"א הפך לאי טרופי צבעוני ואורח בינלאומי שבאמתחתו 4 פרסי גראמי הצטרף לחגיגה. שלחנו את גיל רוביו להתרשם מהופעתו של רותם כהן עם דסמר בואנו והוא חזר עם טיפ אחד לשיפור, המון מחמאות ומסקנה אחת ברורה: יש פה פוטנציאל לכבוש את העולם

לוד והוואנה אינן ערים תאומות ואולי צריך מעט דמיון כדי למצוא מה בכלל מחבר בין קובה לישראל. תשובה אפשרית ניתן למצוא בפן התרבותי דווקא: אלו שתי מדינות לא גדולות במיוחד, שבעברן קלטו גלי הגירה גדולים ושתיהן מתמודדות עד היום עם קשיים שונים, בטחוניים או כלכליים. מתוך מקומות כאלה צומחים בדרך כלל יוצרים ואנשי תרבות בעלי שיעור קומה שמוצאים מפלט ביצירה ובכתיבה. כך גם שני המוזיקאים שכיכבו על הבמה אמש בהנגר 11.
 
זו אינה נקודת הדמיון היחידה שבין רותם כהן, אחד הקולות העולים במוזיקה הישראלית, לבין דסמר בואנו, הקובני שהתארח בהופעתו של כהן. שניהם זכו להכרה ראשונית ככותבי להיטים למבצעים אחרים, שפתחו בפניהם את ההזדמנות לצאת לקריירת סולו. המפגש ביניהם, כידוע, הניב את אחד השירים המושמעים והאהובים בארץ השנה "Como el Agua".

ההופעה של כהן, אליה אזלו הכרטיסים כבר באוגוסט האחרון,  בנויה למעשה משני חצאים, או שתי מערכות שונות, המציגות צדדים אחרים ביצירה שלו, ואולי גם בו עצמו. החלק הראשון, המעונב יותר, מורכב ברובו מבלדות רומנטיות עמוסות רגש, עם נוכחות בולטות של השורשים ״א.ה.ב״ ו-״כ.א.ב״ על הטיותיהם השונות. הלהקה של כהן, שמנתה לא פחות משמונה נגנים, עטפה אותו במקצוענות ובדיוק מרשימים, עם עושר שלא היה מבייש גם את הבכירים שבכוכבי הבמה שלנו. כהן עצמו הזכיר לרגעים את ארוס רמזוטי, מבכירי הזמרים שיצאו מאיטליה, אך באופן שהרגיש לעתים מרוגש או אפילו מתאמץ, על חשבון היכולת לשמוע ולהבין בברור את המילים שהוא שר. לידיעת כהן - חבל, אין צורך בכך, הכישרון בולט בכל מקרה.

הפרק הזה בהופעה הגיע לשיאו כשכהן ירד אל הקהל וביצע את אחד מלהיטיו הגדולים ״אל העולם שלך״, כשהוא מחובק, תרתי משמע, בקהל שמכיר על-פה כל מילה ומקיף אותו בעשרות מצלמות סלולר המתעדות את הרגע. בסיום השיר נעלם כהן אל מאחורי הקלעים, מהם הוא שב בחולצה טרופית וחבוש בכובע רחב שוליים. ברגע זה, כצפוי, נפתח חלקו השני של המופע שכולו מקצבים לטינו-קריביים. כבר בפתיחת המערכה הבינלאומית הזמין כהן אל הבמה את האורח, שעורר סקרנות גדולה והעמיד את הקהל כולו על הרגליים (ועל הכסאות) עד לסיום ההופעה כולה.
 
למי שלא מכיר, דסמר בואנו הוא קובני המתגורר משנת 2000 במיאמי, זוכה ארבעה פרסי גראמי לטיני וחתום על כמה להיטי-ענק במוזיקה הלטינית של השנים האחרונות, כשהבולט שבהם הוא Bailando, אותו כתב וביצע עם אנריקה איגלסיאס (שיר שמחזיק במקום ה-8 ברשימת שיאני הצפיות ביו-טיוב בכל הזמנים עם קרוב ל-2.5 מיליארד הקלקות). מיד אחר כך ביצעו השניים גם את Súbeme la radio, של איגלסיאס והשיא הוא כמובן השיר המשותף שהקליטו השניים בהוואנה "כל כך יפה לך", למקצב הבצ׳אטה בעברית ובספרדית, כשבואנו עטוף בדגל קובה וזוכה לאהדה גדולה מהקהל. הצימוד של כהן ובואנו נשמע טבעי ומוצלח במיוחד ויש סיכוי בכלל לא רע שהצמד הזה יפרוץ גם הלאה מעבר לגבולות הארץ ויפתח לכהן את השער לעולם הגדול.

על המסכים שבגב הבמה הוקרנו כל העת שורה של דימויים מעולמות התוכן של קובה, וההאנגר הקודר בדרך כלל של נמל ת"א קיבל אווירה של קלאב טרופי עמוס בצבע. נדמה שהמים החמימים של המקצבים הלטינים משחררים משהו בשירה של כהן ומנקים קצת את המחוות והגינונים שאפיינו את החלק הפותח. רצף השירים הקצבי המשיך עם שורה של להיטים של כהן הנעים על הקשת של לטיני-קובני-קאריבי. בנוסף, זכינו לאירוח מפתיע של מגי אזרזר שחברה לביצוע הפזמונים בשיר "אקוט שרי" ולאחריו גם לצליל הים-תיכוני המתבקש ב"איזה עולם" ולצמד הדרנים שחתמו את הערב כולו על שני חלקיו.
 
דווקא שיר כמו "מקומות יפים", מאלבומו השני של רותם כהן, לטעמי המוצלח ביותר של כהן עד היום, היה חסר מאוד בהופעה. כשכהן שר ללא גינונים ומגננות טקסטים ישירים ופשוטים, הוא כובש בכנות שלו ופורע את ההבטחה הגדולה הגלומה בו. כששירים כאלה יהפכו להיות הסט השלישי והמרכזי בהופעה (וכשהבלדות הרגישות והכיף הלטיני יהיו רק נדבך נוסף או משלים) אז יתפוס כהן את המקום שהוא ראוי לו בפנתאון המוזיקה המקומית. עד אז - יאללה ביילה, איי קראמבה!
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg