הבנק הירושלמי לתרבות: שיטה עוקפת מירי רגב
התמורות בשוק התרבות הישראלי מכריחות אמנים למצוא דרכים חדשות למימון יצירותיהם ופעילותם. דרך אחת שהוכחה זה מכבר כמוצלחת היא שיטת ה"בנקיימא", מודל כלכלי בשקיפות מלאה, שמבטל את רלוונטיות המתווך בין הקהל ליוצר. תזמורת הרחוב הירושלמית מזמינה את הציבור הרחב ליהנות מהצלחת השיטה, 80 מטר מתחת לפני האדמה
התמורות בשוק המוזיקה הישראלי, הביאו לפריחתם של אתרי מימון המונים. במקביל למתרחש בעולם, גם בישראל מכירות האלבומים הפיזיים הצטמצמו, עשרות חנויות מוזיקה נסגרו, חברות המוזיקה לא ממהרות להחתים אמנים ואלה נאלצים למצוא דרכים חדשות לממן ולהפיץ את מרכולתם. על כן, יותר ויותר אמנים מגייסים את התקציב הנחוץ להם באמצעות אתרים כגון "מימונה" או "הדסטארט".הקונספט פשוט - הלקוח קונה מראש כרטיס להופעה או אלבום, למשל, במהלך העבודה עליהם, ובעצם מסייע בכך ליצירתם בפועל. כאשר היצירה מוכנה, הוא הראשון לקבל אותה. הצלחת הקונספט הביאה גם סופרים, קולנוענים, קומיקאים ויוצרים מתחומים נוספים לגייס את התקציב הנחוץ להם בדרך זו, ובעצם כך לא להיות תלויים בחוזים מול הוצאות לאור, לייבלים וכדומה. הקשר הישיר עם הלקוח מאפשר ליוצרים גם חופש ליצור את יצירתם כפי שהתכוונו בדיוק, ללא השגחה או אישור, מאחר שאין הם כבולים למממנים חיצוניים. יתרון נוסף, הוא שמירת הזכויות על היצירה אצל היוצר, במקרים בהם האמן אכן לא חתם על חוזה מגביל כלשהו עם חברה גדולה.
מזה שנתיים וחצי שתהליך נוסף משפיע על יוצרים בישראל ומכריח אותם לחשוב מחוץ לקופסה, בנוגע למימון יצירתם. מאז כניסת השרה מירי רגב למשרד התרבות, יוצרים נאלצים להגן על יצירותיהם מטעמים פוליטיים ולהתמודד עם השמצות וגידופים, מפני שנתמכו על ידי משרד ממשלתי שכעת מאיים לתמוך אך ורק ביצירות שמיישרות קו עם התפיסה הפוליטית של העומדת בראשו. יהיו ציוניים ואוהבי ישראל לא פחות מהשרה, אם יביעו יוצרים, מפיקים ושאר אנשי תרבות מסרים מנוגדים לדעותיה הפוליטיות, ביקורת כלפי השלטון או צה"ל או חמלה כלפי מיעוטים, סביר להניח שיאלצו להתמודד עם השתלחות חסרת מעצורים מהדרגים העליונים ביותר, בדרך כלל מבלי להתרשם מיצירתם כלל בפועל, וכאמור - עם איומים שיצירתם לא תתוקצב עוד ממשרד התרבות - גם כאשר מדובר באירועים בינלאומיים מכובדים וראשונים במעלה, כמו פסטיבל ישראל.
יש יוצרים שהחליטו לשתוק ולעגל פינות כדי להמשיך ולקבל את התקציבים המיוחלים, שפעמים רבות נחוצים ליצירה כמו חמצן לנשימה, ויש מי שמחפשים דרכים אחרות לממן את יצירותיהם, על מנת לשמור על יושרם האמנותי ועל כבודם.
מודל אחד, שקיים כשנה, מציע דרך אחרת לממן יצירות, אמנים, מופעים, מגזינים ושאר אירועי תרבות. מדובר על שיטת ה"בנקיימא", הפועלת במסגרת עמותת 'בר-קיימא לתרבות, אמנות, מוסיקה ושלום (ע"ר)'. המודל הכלכלי החדשני מבוסס על דמי חברות חודשיים בסכום סמלי של 30 ש"ח, כלומר - שקל ליום, של קהילת אמנים, יוצרים ויזמי תרבות בירושלים. המודל יוצא מנקודת הנחה שישנו טווח שלם של דברים שבהגדרה ומעצם הפורמט שלהם אינם כלכליים, ולכן כדי לקיימם, יש צורך בסבסוד. "דמי החברות נאספים לקופה משותפת ומדי חודש מחצית מהקופה מוגרלת לאחד מעשרים הפרויקטים הפעילים בעמותת בר-קיימא לתרבות כמענק קהילתי. היתר מושקע בפיתוח תשתיות שוטפות לקשרי קהל וקהילה, שיתוף ידע, גיוס משאבים וניהול כספים", כך מוסבר באתר הארגון תחת הכותרת "בנקיימא – שותפות משאבים וגורל".
"אנחנו מאמינים שתמיכה ציבורית בתרבות היא חשובה ולמעשה חלק ממסע אנושי, מאז המהפכה הצרפתית, דרך אביב העמים ועד ימינו, ליצירת מסגרת לאומית הדואגת לתשתיות ציבוריות, קרי - רווחה, חינוך ותרבות, שלצערי כיום איננו נהנים מפירותיו", מודה נועם כוזר, מיזמי מודל הבנקיימא ומנכ"ל עמותת ברקיימא.
"אנו מעודדים יוצרים ויזמים לפנות לקבלת תמיכה ציבורית, אבל גם לשקול את המחיר הכרוך בכך", אומר כוזר, בהתייחסו לשיטת חלוקת העוגה החדשה שמנחילה השרה. "מודל ה'בנקיימא' מעודד יזמים ויוצרים ירושלמים לגייס ולנהל משאבים בתמיכת קהילה ושיתוף קהל, מה שמוריד את הצורך בתמיכות ציבוריות ומגביר עצמאות ביצירה עכשווית המחוברת לשטח ולקהלים".
כמובן שלא כל יצירה ואירוע יכולים לצאת לפועל באמצעות המודל, אך קיומו בהחלט מעודד חשיבה מחוץ לקופסה כשמדובר במימון תרבות. דוגמה לאחד הפרויקטים המצליחים במסגרת המודל, היא תזמורת הרחוב הירושלמית, שקיימת מזה מספר שנים, והצטרפה לפני כשנה למודל 'בנקיימא' החדשני.
מי שהקים את התזמורת ומנצח עליה עד היום הוא עידו שפיטלניק (30) הירושלמי, ולא בגלל שהיה זקוק לעבודה, להפך – מיטב התזמורת חיזרו אחריו. בגיל צעיר התחוור לעידו, שגדל בשכונות פסגת זאב וקטמון, שהרבה מאד אנשים לא זכו להיות בקונצרט קלאסי מעולם, ואין להם שום מושג איך נשמעת תזמורת חיה. אחרי שסיים את התואר השני בניצוח, חיפש ומצא שפיטלניק דרך להנגיש קונצרטים קלאסיים לקהל, ומצא.
"'בנקיימא' זו פלטפורמה לניהול כספי יעיל ושקוף של עשרות פרויקטים הפועלים בירושלים", מסביר שפיטלניק. "באמצעות המודל, רוב הקונצרטים של התזמורת הם בחינם, למעט קונצרטים מעטים שעלותם זניחה".
שפיטלניק מסביר את הצורך בסבסוד אמנויות שונות, גם כאלה שאינן מיינסטרימיות, בסיבה הפשוטה שאם נאפשר לתרבות לפעול רק לפי חוקי השוק, נתח שלם מהתרבות בישראל יאבד, כמו קונצרטים קלאסיים לקהל הרחב.
"בתרבות ואמנות יש טווח שלם של דברים שבהגדרה ומעצם הפורמט שלהם אינם כלכליים, לכן כדי לקיימם, יש צורך בסבסוד מסוים. תזמורת היא דוגמה טובה לזה - היחס שבין כמות הנגנים לכמות הקהל, מספר החזרות שצריך לעשות וכן אלמנטים אחרים שקשורים בהפקה של קונצרטים תזמורתיים למעשה לא מאפשרים למערכת הזאת להתקיים ללא תמיכה כלשהי - בין אם היא ממשלתית, עירונית או פילנתרופית. ללא סבסוד שכזה אי אפשר יהיה לקיים את אותם דברים במדינה".
מימון המונים באינטרנט, כגון הדסטארט, הוא מודל וותיק יחסית ומצליח, שעוד ועוד אמנים בוחרים בו על מנת לגייס את התקציב הדרוש להם ליצירה. למה לבחור במודל בנקיימא החדש?
"להבדיל מהדסטארט, המשמש פלטפורמה לגיוס תמיכה נקודתית לפרויקט ספציפי, החברות בבנקיימא מאפשרת תמיכה שוטפת בפרויקטים הפועלים במגוון תחומי יצירה, המענקים הקהילתיים מחזקים את הקשרים בין קהילת היוצרים לבין הקהל, ומאפשרים תמיכה מתמשכת ביצירה מקומית ועצמאית. לטווח הארוך, מענקי בנקיימא מהווים תמיכה משמעותית וחופשית יותר ממרבית מנגנוני גיוס המשאבים הזמינים כיום".
שפיטלניק מזמין את הציבור הרחב ליהנות משני הקונצרטים הקרובים של תזמורת הרחוב הירושלמית, בחינם. ב-8.11.17 שעה 21:00, יתקיים קונצרט במרכז כלל, בין שוק מחנה יהודה לשכונת גאולה. המרכז כולל בקומותיו הראשונות מרכז מסחרי שהיווה את הניסיון הראשון והכושל להקמת מרכז קניות מקורה בירושלים, עוד בטרם נטבע בישראל המושג קניון.
צורתו הספירלית של הבניין, רבת המדורים, מבטיחה לקהל חוויה מיוחדת במינה. התזמורת הופיע במקום זה בשנה שעברה, ותחזור לשם כעת, לאחר שנוכחו לדעת כי לבניין אקוסטיקה מצוינת. בקונצרט זה יבוצעו יצירות מאת מוצרט, צ'ייקובסקי, הולסט ובוסטיני שידגישו את הקונטרסט בין היופי והטוהר של המוסיקה לבין האורבאניות שבתוכה היא נוצרת.
קונצרט מסקרן נוסף יתקיים בחציו השני של חודש דצמבר, 80 מטר מתחת לפני האדמה, באתר הבנייה של תחנת הרכבת ירושלים-תל אביב, בחלק שבשעת חירום ישמש כמקלט אטומי עירוני. התחנה תיפתח באופן חד-פעמי לטובת האירוע. גם במקרה זה הכניסה חופשית, אך מותנית בהרשמה מראש בעמוד הפייסבוק של התזמורת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם