הזירה הלשונית: המילים האובדות של בן יהודה
מדוע הלעלן מתנגד לשימוש בכוחית? איך העַמּוֹנוּת פורחת במורשון? ולמה החייל זקוק למַסְחֵף? הזירה הלשונית חווה אַחֲרָה בלתי נשלטת, סובלת משַׁחֶלֶת ומצייתת לחֻשמה
שבוע השפה העברית חוזר בצמוד ליום הולדתו (המשוער) של אליעזר בן יהודה. זו הזדמנות לחזור לחידושי הלשון של בן יהודה, אבל הפעם לצד האפל של הירח – החידושים שלא התקבלו.
לזכותו של בן יהודה רשומים כ-200 חידושים. יש פולמוס על רבים נוספים, כגון מי חידש את 'אווירון' – אליעזר או איתמר (כנראה איתמר). מתוך ה-200, כ-130 נקלטו ומשמשות בשפה באופן שוטף.
כ-70 מילים של בן יהודה לא נקלטו בשפה, אבל שווה להעיף בהן מבט אחרון, אלפביתי. חלקן מוגדרות באמצעות בציטוטים מהמילון הגדול. לכמה מילים משמעות קודמת, ובן יהודה הוסיף לה משמעות חדשה.
אַבְחֶמֶץ. חמצן. "אחד מיסודות הרכבת המים ואויר הנשימה ופועל שריפת הגופים".
אַבְחֶנֶק. חנקן.
אַבְמַיִם. מימן. "והנה ידוע כי הפרדת המים על ידי החשמל נותנת שני חלקים אבמים לכל חלק אחד של אבחמץ".
אַבְנִיָּה. דרך סלולה באבנים: "מסילה כבושה עשויה ורצופה בצרורות אבנים קטנות ומודבקות בסיד".
אַבְרוֹן. עיפרון: "קנה קטן של עץ או מתכת ובתוכו בד דק של אָבָר (שם קדום לעופרת)".
אוֹרִית. רדיום, יסוד חימי: "זו לא בלבד שמשפיעה אור תמידי עצמי אלא חום תמידי".
אַחֲרָה. התרגשות עצומה, רתיחת הדם. על משקל אהבה ואהדה.
אַכֶּלֶת. שחין. בעקבות המילה אִיכָּל מימי הביניים, על משקל המחלות.
אָכֹם. נוטה לשחור, "מי שגונו כאשכרוע".
אִמּוּר. שביתה. "קנוניה והסכמה בין הפועלים שלא לעבוד". בעקבות פועל ארמי בתלמוד.
אֶפְעוֹן. צמח דק העלה, ובראשו פרח ארגמני, ככל הנראה הכוונה ללשון הפר.
אֶרֶד. סוג של כמהין. בעקבות הארמית.
בַּדּוּרָה. עגבנייה. בעקבות המילה הערבית בַּנְדוּרָה, שהיא גירסה של השם האיטלקי pomodoro.
בַּחֲרָן. שטבעו לבחור.
גְּרָרָה. מגלשת שלג: "עגלה בלי אופנים נגררת ומחלקת על השלג".
גִּשּׁוֹר. אדם נועז, הרפתקן. על משקל גיבור, ובהשפעת המילה הערבית ג'אשר.
גְּשׁוּרָה. תכונתו של הגישור, הרפתקנות.
דְּמוּמִית. כלנית. ציטוט מהעיתון 'השקפה': "החבצלות והדמומיות מרהיבים את עין איש בשלל גוניהם".
דְּפוּפָה. מתקן לסידור ספרים או כלים. באנגלית: book stand.
הָטוֹב. צבוע בצבעים רבים. ססגוני. בעקבות שורש ארמי.
הָרָם. פירמידה. בעקבות ערבית.
וְזָרָה. משרד ממשלתי, מיניסטריון: "מחלקה אחת ממחלקות הנהגות המדינה שוזיר ממונה עליה".
זג. הקליפה הדקה של הענבים.
זָהְרִית. גוף מאיר בחושך.
חַוֶּרֶת. אדמה לבנה, אדמת גיר.
חַטָּב. פַסָּל. אמן במלאכת החיטוב.
חֲלִיקָה. חלוק עליון קטן. blouse.
חֻשמה. חוקה. ראשי תיבות: חוקת שלטון מוגבל.
יֹהַר. יהירות. בהשפעת המילה הארמית יוהרא.
כּוֹחִית. דינמיט. "שם כללי להרבה חומרים מתפוצצים".
לַעֲלָן. ניטרלי. ראשי תיבות: לא עם לא נגד. ניטרליות: לעלנות.
מֹאזֶן האוויר. מכשיר מדידה למדידת לחץ האוויר.
מִבְרָאָה. ככל הנראה מקום שבו מבריאים, בית הבראה.
מַדְלֵק. גפרור: "בדים דקים של עץ מצופים בקצה האחד בחומר מתלהב"
מוּז. בננה, "פרי עץ ארוך הצורה", בעקבות השם הערבי.
מוּשׁ. אדמת סחף: "האדמה הרכה שמרוצת מי הנהר משקיע על דרכו".
מַכּוֹשִׁית. פסנתר קטן, פיאנו. בעקבות מַכּוֹש במשמעות קליד.
מִלְעָב. ספורט, מילה שדובר עליה רק במשפחת בן יהודה ולא זכתה לפרסום. בעקבות השורש הערבי לע"ב, שפירושו שיחק, וכן הופעה אחת בתנ"ך.
מַמְרֵט. כלי של רצענים "למרט בו את העור".
מִנְאָם. נאום, דברים בפני קהל.
מַסְחֵף. שריון הפנים: "כלי מגן, יכסה בו הלוחם את פניו".
מַסְפֵּג. כלי לספיגת הדיו מהנייר.
מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מעלית. נמקרה חריג של צמד מילים. המילה 'מעלית' מאוחרת יותר.
מַעֲשֵׁנָה. ארובת עשן. chimney.
מַפְצֵעַ. מפצח אגוזים: "כלי לפצוע בו אגוזים".
מִפְרַחַת. קישוטים בשולי השמלה: "סרטים רחבים מחוברים להשמלה ופורחים הנה והנה".
מְקִדָּה. צבת של רצענים.
מַקּוֹב. כלי של רצענים, מרצע במסמר לא כפוף.
מָקוֹלִית. גרמופון, "מכונה המשמיעה קול זמרה ונגינה".
מַקְנֵב. מכלי הרצענות.
מֻרְשׁוֹן. פרלמנט. "בית ישיבות המרשים (הנבחרים)".
מַשְׁאֵפָה. מכונה השואפת את האוויר ויוצרת וקום, תמונת ראי של 'משאבה', גם היא מילה של בן יהודה.
מִשְׁוָרָה. עצם קטנה באזור האוזניים.
נטיפה. מקרצת, "תבשיל עשוי חתיכות חתיכות קטנות של בצק כעין נטפים נטפים". בתנ"ך פירוש המילה הוא נזם האוזן.
נִצְבָּה. עמידה של אדם על דעתו.
נִקְפָּה. הכאה באף באמצעות שתי אצבעות.
סֶרֶד. לוח שמסדרים עליו בבית דפוס את השורות.
עַמּוֹנוּת. דמוקרטיה. גם עמון: דמוקרט, עמוני: דמוקרטי. "מדינה יהודית ועמונית" לא היה נשמע טוב בימים טרופים אלה...
עָקִיב. עקבי, אדם "שהולך עד הסוף בדבר, בדעה וכדומה", קונסיסטנטי.
פִּרְקָה. יחידה בצבא, דיוויזיה.
צִיּוּר אוֹר. צילום. צירוף לשון נדיר נוסף. בעקבות פוטוגרפיה.
קָדוֹחַ. מי שמלאכתו לקדוח במקדח ולנקב מרגליות. בעקבות המילה הארמית קדוחא.
קטינה. שטח קרקע, חלקת אדמה.
קֶלֶף. גלוית דואר. על פי האגדה משפחתו בן יהודה התנגדה כי המילה נשמעת כמו 'כלב'.
רודה. רודן, דיקטטור.
שִׁוֵּץ. פוזל, אדם שהפזילה שלו בולטת.
שַׁחֶלֶת. מחלת נזילת האוזניים.
שְׂרִיק. מי האבטיח.
שתפנות. קומוניזם. שתפן: קומוניסט.
תְּאֵבְדְּעִי. סקרן.
תַּחְרִים. מעשה רקמה.
תַּפְתִּיחַ. שדה שנסדק והתבקע עקב החום. בעקבות המילה הארמית תפתיחא.
ירעם נתניהו גילה שהמשחק המוכר בשם 'קולולוש' זכה לשמות שונים בערים שונות בארץ. הוא הפיץ את השאלה בקבוצת הפייסבוק אליה הוא שייך, ואכן, מסתבר שלמשחק שמות רבים. השם 'קולולוש' עצמו מזכיר את הקריאה 'קולולו' המקובלת בשמחות, וזכתה לשם העברי הנאה צהלולים.
השם המקורי, קולולוש, מזוהה בעיקר עם ירושלים. עם זאת שיחקו בו גם בדרום תל אביב, בכפר סבא וביישובים נוספים. גירסאות משנה: קולולושה, גולולוש, גולולוש על אמת. אחד הגולשים שואל: זה הדרך בה האשכנזים משתיקים את הקולולולו של אחיהם בני עדות המזרח? קולולולו-שה! צורת נוספת היא באמצעות נ': קונולולו, שהייתה נפוצה בראשון לציון בשנת ה-70.
השם השני הנפוץ הוא שאשא. מקורו לא ברור והוא נזכר ברעננה, רחובות, הרצליה, גדרה, נתניה ועוד ערים במרכז. לצידם הוא נדד לדרום, לבאר שבע, אילת, דימונה וערד.
רחובות מתהדרת בשם שלישי שלו כמה גירסאות: אוריה, הוריה ולוריא. לוריא זכורה גם למי שהיה ילד באזור הקריות.
בקרית אונו, ברמת גן ובחדרה היו צועקים 'פולה' או פולו, או פוללה.
ויש גם שמות ייחודיים. בכמה התנחלויות המשחק נקרא 'הפקר אמת', או 'שש על אמת'. בחיפה זוכרים את הכינוי 'עופי עופי', ובתל אביב: כרוזים. ויש גם שם המתאר את מטרת המשחק: הענקת גוגואים. "מכיוון שעונתם של הגוגואים קצרה, ומעטים הילדים השומרים גוגואים עד לשנה הבאה, הרי שערכם של הגוגואים נופל באופן חד לקראת סוף תקופת הלימודים. ילדים בוגרים יותר עשויים לזרוק גוגואים לחלל האוויר במטרה לתיתם למי שיתפוס".
כל מידע נוסף יתקבל בברכה, ואנחנו שואלים: איפה המשחקים של פעם? והאם כבר יש אפליקציית גוגואים?
המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מט"ח יצא בשיתוף עם קניוני עופר במסע פרסומי לכבוד שבוע השפה העברית. המסע מציב שלטי חוצות ברחבי הקניונים שנועדו להצביע על תופעה לשונית, כמו מילים ארוכות כגון "ולכשתרנגולותיהן" (15 תווים) או שוברי שיניים. בין היתר מוצבים שלטים ובהם מטבעות לשון המורכבות משתי המילים הן נרדפות, והשאלה: "האם גם אתם אומרים את אותו הדבר פעמיים"? דוגמאות: תם ונשלם, מבטן ומלידה, מוכן ומזומן.
שאלה טובה. בדיבור שוטף או בתקשורת לא נהוג לחזור על אותו רעיון ברצף. ובכל זאת בעברית, בעיקר בשפת התנ"ך, צירופים רבים שיש בהם רצף של מילים נרדפות. המניע לכך הוא ספרותי, והוא מזכיר גם את מבנה התקבולת, כאשר רעיון חוזר פעמיים במילים אחרות ברצף, בעיקר בתנ"ך.
דוגמאות נוספות: חי וקיים, לעולם ועד (שתי מילים במשמעות נצח), שישו ושמחו (במדרש, בעקבות ישעיהו), ליהודים הייתה "אורה ושמחה וששון ויקר" (יְקָר פירושו כבוד). כך בצירוף החביב מספר נחום "בוקה ומבוקה ומבולקה", בפסוק "תיפול עליהם אימתה ופחד" ועוד.
יהודה זיו, יקיר הזירה הלשונית נזכר לאור הספר "דבר המפרסם" של עירית זאבי, בסיפורו של מטבע לשון סלנגי מתקופת הפלמ"ח: "הלך להביא" כלומר, מת, הלך לעולמו. וכך הוא כותב: "ערב קום המדינה שבה ונראתה בעיתונים מודעת פרסומת מצויירת לסיגריות 'לטיף' – ציור אוטובוס, אשר בחלון הנהג אין איש, מחלונותיו האחרים נשקפים נוסעים נרגשים ותמהים: - 'היכן הנהג???' ותחתיו מובאת ב'אותיות של קידוש לבנה' התשובה: - 'הלך להביא סיגריות "לטיף"!!!' מודעת פרסומת זו היא שהולידה בפיותינו בימי מלחמת העצמאות 'לשון נקיה' לבשורה על נפילתו של חבר: '-ומה עם פלוני? –"הלך להביא"!!!'... דן אלמגור בשירו 'יונה הנביא "הלך להביא"', סיפר ששאל ביטוי זה מלכסיקון הפלמ"ח.
ובאותו עניין, אדם שפנה אלי לאחר הרצאה סיפר לי את מקורו של הביטוי "היישר", ששימש בצבא של פעם במשמעות אישור של הפקודים לדברי המפקד. הקשר בין המילה 'היישר', כלומר, באופן ישיר (היישר למטרות) לאישור פקודה לא ברור, ולכן הסיפור נראה יותר מאמין וסביר. היישר היא שיבוש מעוברת של הפקודה האנגלית aye aye sir! – איי-איי-סֶר, כן, כן המפקד, הלקוחה היישר מהצבא הבריטי.
ועוד באותו עניין. הסלנג, כך אומרים, מתיישן. זה נכון באופן חלקי, אבל יש גם תופעת קאמבק, או רטרו, אם תרצו, ואפשר לבשר על שובה של ברכת הפגישה 'אהלן', גם בשיחות בעל פה כפתיח להודעות ברשת. אולי נמאס קצת מהיי, באיוש ודומיהם.
אקו"ם