חוות אלנבי- לא רק רחוב סואן
בלב שמורת טבע,בכניסה לקבוץ נצר סירני, בחוות שפון הטמפלרית שנבנתה לפני כמאה שנים, שוכנת לה "חוות אלנבי" - מרכז אירועים וכנסים בסגנון אירופאי כפרי, שנבנה לפני למעלה מ- 100 שנים, ובו נשתמרו כל המרצפות, החלונות, הפרזול, ציורי הקיר, התריסים, הקירות והדלתות

אלנבי צילום: יח''צ
"חוות אלנבי", ממוקמת בתוך שמורת טבע יפהפייה, ובמרכז נמצא עץ "שיטת הנילוס" גבוה ורחב מאוד, לצד, מספר רב של עצי חרוב ותיקים ודקלי וושינגטון בני למעלה מ- 150 שנה, כמו גם, אקליפטוסים רחבים ביותר, ששתו את מי התהום והבארות של החווה הנישאים לגובה של בנין בן 8 קומות, לצד גינת התבלינים, בריכת דגי נוי, ציפורי שיר , תוכים ירוקים ועוד.
חוות אלנבי, מעוצבת כמיני מוזיאון וגלריה, הכוללת אוסף פריטים מראשית המאה. במקום ניתן לקיים אירועים פרטיים ועסקיים באווירה אירופאית עם תפריט עשיר ומגוון, בניצוחו של השף שי עשהאל, המותאם לצרכיו הספציפיים של הלקוח.
בית אלנבי נבנה בסגנון אדריכלי גרמני טמפלרי שאפיין את תחילת המאה ה-19. בנייתו נעשתה מאבני כורכר מקומיות בשיטה ייחודית שנחשפה בזמן השיפוץ. ניתן לראות בבית קירות שהושארו חשופים בכדי להציג את חומרי הבנייה והקומות העליונות נבנו ע"י הבריטים עם תחילת מלחמת העולם ה-1 (1917), מאבני סילקט אדומות, אך תוך שמירה עיצובית של הבניין.
במהלך עבודת השימור והשחזור בבית אלנבי, בליווי המועצה לשימור אתרים, שומרו לחלוטין כל הרצפות, החלונות, הפרזולים, התריסים והדלתות. כחלק מהחשיפה של הקירות המבנה נתגלו ציורי קיר מיוחדים שצוירו בתחילת המאה הקודמת על ידי אותו צייר שצייר בבתי שרונה בתל אביב, ובהמשך נחשפו גם ציורי תיקרה שחלקם כבר שוחזרו.
במרתף, המשמש כיום כיקב בוטיק, לאחסון יין, ניתן לחוות את סגנון הבניה היפהפה משנת 1850, בסגנונם של הבדואים שבנו אותו, כן מערכת מחילות שאפיינו את מרתפי הטמפלרים.
במקום, מגוון אפשרויות לאירוח: דק הפתוח, דק מקורה, מבנה ההיסטורי, בגינת התבלינים הפסטורלית ועוד, המעניקים לאירוע ניחוח של פעם וחוויה בלתי נשכחת למארחים ולאורחים כאחד.
החדרים והחללים של המבנה מותאמים לקיום של כנסים, ימי עיון וישיבות מנהלים,
בטכנולוגית מתקדמת של מערכות שמע, הקרנה, האפלה, אינטרנט ועוד.
חוות אלנבי, הוקמה בשנת 1890 כחווה חקלאית טמפלרית לילדים ערביים בניהול
צוות גרמני. נחפרו בה בארות והתפתח בה בתחילה ענף היין והשמן, הוקם יקב ובהמשך התפתח ענף הפרדסנות. מבני האבן של החווה הוקמו בשנת 1912 ובמשך כ- 40 שנים הפנימייה והחווה נוהלו ע"י משפחת שפון הגרמנית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסגרה הפנימייה, החווה הפכה למחנה טורקי-גרמני ועם כניסת הצבא הבריטי לארץ בשנת 1917 נסוגו כוחות הגרמנים ושפון עימם והמקום הפך למפקדתו של גנרל אלנבי.
הגנרל שגר בבנין אירח את פרופסור חיים וייצמן ממנהיגי הישוב היהודי דאז ולימים הנשיא הראשון, שדרש מאלנבי את ארץ ישראל כמדינה יהודית לעם היהודי, הגנרל הסביר לפרופסור בעדינות, שהוא יודע להילחם ולכבוש - על פוליטיקה וחלוקת מדינות יש לדבר בלונדון.
בשנת 1921 חוזר שפון לארץ ומפעיל מחדש את בית היתומים בחווה, תחת הפיקוד הבריטי ובית הספר החקלאי נפתח מחדש.
בשנת 1935 שפון פורש לגמלאות ומשאיר את החווה בידי בנו שמנהל אותה עד שנת 1939 בה מגורשים כל הגרמנים מישראל, הבריטים מחכירים את החווה לערבי בשם דג'אני מיפו. בשנת 1948 בשלהי מלחמת העצמאות עולה על הגבעה גדוד 52 של גבעתי ומגרש את הערבים שהיו ממוקמים בה.
ביוני 1948 הגיעה קבוצת ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד והקימה במקום את קיבוץ בוכנוולאד, שלימים שינה את שמו לנצר סירני, ע"ש הצנחן אנצו סרני. מבני החווה שמשו את בית הספר של הקיבוץ ואת בית הילדים עד שנת 2005.
בבית אלנבי, קיימים 4 חדרים לישיבות עבודה, 14 איש בכל חדר, המעוצבים בסגנונות עתיקים שונים, שתי פינות נוספות פתוחות, לישיבות של עד 20 איש ו- 3 אולמות אירועים:
אולם האדמירל - הממוקם בקומה השנייה, המעוצב בסגנון משוחזר שלפני 100 שנה. אולם אקוסטי, מואר, עם אפשרות להאפלה מוחלטת, מערכת מולטימדיה משוכללת, מסך מערכת הגברה ועזרים טכניים נוספים.
אולם הפרלמנט – מהממוקם בחלק הדרומי של החווה ובקומת הקרקע, אולם מאובזר ומשוכלל, המכיל עד 100 איש.
אולם השיטה - האולם הגדול במתחם, המתאים לאירועים עד 150 איש ולהרצאות עד 300 איש.