הכי טובים 2013: מכוניות הסופר מיני
משהו חדש קורה בענף המכוניות: דגמים חדשים ושיטות תמחור משנים אפילו את טעמו של הצרכן הישראלי שהורגל במשך שנים לבחור בין קורולה למזדה 3. הכללים המשתנים של המיסוי הירוק משנים את השוק ועשויים לשנות שוב את התמונה כבר בשנה הקרובה. מבולבלים? להלן מדריך מפורט ועצות מתומצתות
כעשור וחצי שבו גרמה שיטת המיסוי להתפתחות משולחת רסן של ציי ה"רכב הצמוד" ולדומיננטיות מוחלטת של חברות הליסינג, חוללו שתי רפורמות בשיטת המיסוי מהפכה רבתי ששינתה את השוק מקצה לקצה.
התהליך החל עוד מעט קודם להכרזת השינויים, אבל השילוב הייחודי של שתי הרפורמות - שעברו את מסכת החקיקה והתקנון ב-2009, הביא לתוצאה מרשימה ואולי אפילו דרמטית מכפי שציפו לה.
רפורמה אחת, שנועדה להציב תג מחיר ריאלי על ערך ההנאה הכלכלית של מקבלי מכונית צמודה ממקום העבודה, נקראת "רפורמת שווי השימוש", והיא כוללת שני נדבכים חשובים. שיטת "מדרגות המס" או "קבוצות המחיר" שהיתה נהוגה קודם לכן בוטלה, ובמקומה נכנס לתוקף מס לינארי שקובע שומת מס כאחוז ממחיר המחירון של המכונית.
המס כעת קבוע ואחיד לכלל השוק, וככל שמחיר המחירון גבוה יותר משלם העובד "שווי שימוש"
גבוה יותר. שנית, שיעור המס הועלה כך שייצג טוב יותר את שווי ההטבה הכספית, ובאופן טבעי כל צד
טוען כנגד השיעור שעליו הוחלט: באוצר סבורים שהמס עדיין נמוך מידי, בחברות הליסינג, שמפעילות לובי חזק בכנסת, סבורים שהוא גבוה מידי - והפשרה כרגע נובעת משיווי משקל פוליטי.
רפורמת "שווי השימוש" מפעילה לחץ על כל מקבלי המכוניות הצמודות לבחור במכוניות פחות יקרות ולשקול את עצם הכדאיות של קבלת ההטבה הזאת, ולוחצת על היבואנים לצמצם את הפער המלאכותי בין מחיר המחירון הרשמי לבין המחיר הנמוך יותר בו נמכרות המכוניות לחברות הליסינג. במקביל לרפורמת "שווי השימוש" נכנסה לתוקף רפורמת "המיסוי הירוק" אשר מפורטת בהרחבה במסגרת נפרדת בהמשך.
המיסוי הירוק מיטיב עם מכוניות ככל שפליטת המזהמים שלהן נמוכה יותר, וכך יוצר לחץ כלכלי לייבא מכוניות קטנות וקלות יותר, עם מנועים קטנים ו/או יעילים יותר. שילוב שתי הרפורמות משך את כלל השוק אל מכוניות קטנות, קלות, יעילות ופחות יקרות, ובאופן קצת פחות צפוי גם הכפיל, כמעט, את מגוון הדגמים בשוק. יותר מכל, הרפורמות ניערו את רוב יבואני הרכב מקיבעונם, ומכיוון שבמקביל חלה גם בעולם מגמת מעבר מ"מכוניות עדר" אל "מכוניות נישה" - שוק הרכב של 2013 נראה אחר לגמרי מזה של שנת 2009.
הקטגוריה החשובה ביותר בשוק היא של מכוניות קומפקטיות במבנה "שלוש קופסאות" - סדאן: שאותה מובילות מזדה 3, טויוטה קורולה והונדה סיביק. בשיאה היתה קטגוריה זו אחראית לקרוב ל-80% מהמכירות לציי רכב ולמעלה מ-60% מכלל השוק. גם כעת מדובר עדיין בקטגוריה החשובה והגדולה ביותר, אלא שצמצום המכירות לציי רכב, ומעבר של ציי רכב ולקוחות פרטיים למכוניות קטנות יותר, צמצם אותה אל מתחת לגבול ה-39% מכלל המכירות.
הקטגוריה שהושפעה באופן הדרמטי ביותר מרפורמות המס היא מכוניות מיני, שבעבר כמעט ולא נמכרו בישראל. בזכות הרפורמות גילו היבואנים (בתחילה מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי, אחריה גם יבואנים נוספים) שהם יכולים למכור מכונית חדשה במחירים היורדים עד ל-60,000 ש"ח, ועדיין להרוויח היטב.
קטגוריית ה'מיני' תפסה 0.09% מכלל המכירות בשוק בשנת 3.16% ,2008 בשנת 2010 ו-8.31% בשנת 2011. במונחים מספריים מדובר בקפיצה מכמעט אפס אל כמעט 20 אלף יחידות בשנה. בשנת 2012 חלה התכווצות קלהשל הקטגוריה, בגלל מעבר אל קטגוריית הסופר-מיני. אבל קרו גם שלושה תהליכים נוספים שישפיעו מאד על מה שצפוי לקרות השנה.
לאחר שהיבואנים הפנימו את המתרחש בשוק הם חתכו מחירים מגיזרת ה-80,000 ש"ח ומעלה אל גזרת
ה-60,000 ש"ח ומעלה, וחלקם (קיה למשל) הביאו דגמים חדשים ומצליחים. לאחר ההסתערות הראשונית על מכוניות מיני בעלות תיבת הילוכים ידנית, בזכות מחירן האטרקטיבי, חלה ירידה בחלקן היחסי של מכוניות אלה גם בגלל עליה בחלקן היחסי של מכוניות מיני אוטומטיות וגם בגלל ירידת המחירים של מכוניות בעלות תיבה ידנית בקטגוריה הבכירה יותר, סופר-מיני. אל ששת הדגמים ששלטו בשוק הזה בשנת 2010, נוספו מאז חמישה דגמים והמגיוון העומד לרשות הלקוחות גדל. אפשר להעריך שלאחר הירידה הקלה (בשיעור של 12%) בפלח השוק הזה ב-2012 תחול בו השנה עליה, במיוחד לנוכח עדכון נוסחת המיסוי הירוק.
הקטגוריה המעניינת ביותר משנת 2011 ואילך, וזו שצפויה למהפך הגדול ביותר השנה, היא של מכוניות
"סופר-מיני" כמו יונדאי, i20 סיאט איביזה או טויוטה יאריס. קטגוריה זו נחלקת לשתי תת קטגוריות -
סופר-מיני קלאסיות במבנה האצ'בק 5 דלתות, וסופר-מיני עם ישבן (תא מטען בולט), במבנה סדאן (למשל יונדאי אקסנט).
במשך שנים לא מעטות נשלט רוב הקטגוריה הזאת בידי ציי הרכב, ועיקר המכירות של מכוניות חדשות היו לחברות השכרה. שתי הרפורמות גרמו למנהלים של ציי הרכב ולקוחות פרטיים להעדיף מכוניות סופר-מיני על-פני קומפקטיות, וכך החלה הקטגוריה הזאת לצמוח. זריקת מרץ משמעותית ניתנה כאשר סיאט וסקודה, ובעקבותיהן גם פורד, רנו ואחרים, החלו למכור מכוניות סופר-מיני ידניות תמורת 70-75,000 ש"ח לעומת כ-100,000 ש"ח לאוטומטיות.
בשנת 2009 תפסה הקטגוריה כ14.6%- מכלל המכירות, ב2011- היא גדלה ל22.9%- וב2012- כל מכונית חדשה רביעית (26.5%) בשוק שלנו היתה סופר-מיני. השנה, כפי שיוסבר בהמשך, צפוי טוויסט חדש בעלילה, עם התגבשותה של קטגוריה נוספת בין מכוניות הסופר-מיני לקומפקטיות, קטגוריה שצפויה ליטול מכירות משני הצדדים.
מהפך משמעותי נרשם בקטגוריה שבעבר היתה שלישית בחשיבותה מבחינת היקף מכירות, זו של משפחתיות גדולות, המאופיינות על ידי מכוניות כמו מזדה 6 או הונדה אקורד, שקרנן ירדה ונתח החוץ שלהם צנח בכמעט 50%. מדובר בירידה מנתח שוק של 9.6% ב-2009 ל-4.64% ב-2012.
במידה מסויימת אפשר לייחס את השינוי לרפורמות המיסוי ולצמצום בהיקף ציי הרכב הצמוד. אבל השינוי הוא גם חלק ממגמה כלל עולמית של מעבר ממכוניות "רגילות" אל מכוניות נישה הפונות לצרכן המבקש להיות "שונה" בפקק של אלפי מכוניות הליסינג בדרך לאיזור התעשיה. כך עולה הביקוש למכוניות בקטגוריית "קרוס-אובר" או דמויות ג'יפונים שהעליה בביקוש להן מקבילה לשקיעת קטגוריית הממשפחתיות הגדולות: מ-6% בשנת 2010 לכמעט 10% ב-2012.
את קטגוריית הג'יפים אפשר לחלק לשלוש תת-קטגוריות וכעת נוצרת גם תת-קטגוריה רביעית. הג'יפים הגדולים והיקרים ביותר (טויוטה לנד-קרוזר עד מרצדס ML, אינפיניטי FX ופורשה קאיין) היא קטגוריה מצטמצמת בימים של מודעות לזיהום אוויר וביקורת על צריכה ראוותנית, אבל אבל השוק למכוניות אלה נחשב יציב יחסית מכיוון שהביקוש ליוקרה לעולם אינו שבע והלקוחות הפועלים בשוק זה אינם נוהגים לשנות את רמת חייהם גם בתקופות של האטה.
קרוס-אוברים שמבוססים על פלטפורמות של מכוניות משפחתיות וקומפקטיות נחלקים לבעלי הנעה כפולה ונמכרים בטווח המחירים של 180-220,000 ש"ח, ולבעלי הנעה קדמית ששוכנים בטווח שבין 160-190,000 ש"ח. גם גבולות המחיר הללו הופכים גמישים ככל שנכנסים מתמודדים נוספים (למשל פורד קוגה החדש).
קטגוריה רביעית, שמתפתחת בקצב שיא, היא של ג'יפונים שמבוססים על פלטפורמות של מכוניות סופר-מיני, למשל ניסאן ג'וק, ושל טווח מחירים סביב ה-130,000 ש"ח. ג'וק הוא הנחשון שבחבורה, אבל בקרוב מאד יצטרפו אליו מיקרו-ג'יפים של פורד, פיז'ו, הונדה, סוזוקי ואחרים.
מבין כל קטגוריות השוק החלטנו לבחור השנה את הכי טובים שיש בארבע הקטגוריות שצומחות בקצב המהיר ביותר על חשבונן של אחרות: מיני, סופר-מיני, סופר-סופר מיני וג'יפונים בעלי הנעה קדמית.
רפורמת המיסוי הירוק פתחה את עיניהם של יבואני הרכב וגרמה להם להתייחס ברצינות אל קטגוריית המיני, שהיא אחת הלגיטימיות והשוקקות באירופה. מכוניות מיני הן הבחירה האידאלית עבור מי שגר בעיר ונאלץ להתמודד עם מצוקת חניה, ועבור מי שנוהג מרחקים קצרים בלבד ומבקש לחסוך בהוצאות דלק ובזיהום אוויר.
במיוחד מתאימה כזאת מכונית ככלי רכב שני או שלישי במשפחה, לסטודנטים או למי שמתגורר בגפו, למשפחות צעירות לפני ילדים, או לאנשים מבוגרים שכבר לא צריכים להסיע את ילדיהם. כל מכוניות המיני הן עירוניות קטנות שמיועדות לארבעה נוסעים, המנועים שלהן צנועים ומאד חסכוניים בדלק, וקל יותר למצוא איתן חניה מאשר עם כל מכונית אחרת.
לסוזוקי אלטו תמיד תישמר זכות ראשונים כמי שקבעה את רף המחיר של מכונית חדשה ידנית על 60,000 ש"ח - המחיר הנמוך ביותר במונחים ריאליים מאז ומעולם. אלא שאלטו היא מכונית סגפנית למדי, לא מהנה לנהיגה, ודי צפופה, והמוצא ההודי שלה, בלי להעליב, מחייב שימוש בחומרים שלא כולם איכותיים.
מכונית הודית נוספת בקטגוריה הזאת הופיעה כרונולוגית לפני אלטו, אבל לא העזה לקפוץ ראשונה אל המים העמודים, ומדובר כמובן ביונדאי ,i10 שהיא בין הגדולות והמרווחות בחבורה, מבחינת המימדים. i10 מאובזרת טוב ומשדרת תחושה של מכונית גדולה יחסית מבחינת מרחב פנימי. בקצה אחר של הסקאלה, עם בסיס גלגלים קצר ב-13ס"מ משמעותיים מזה של i10 ממוקמת שלישיית מכוניות מתוקות וזהות שנמכרות תחת שלושה סמלים: פיז'ו 107, סיטרואן C1 וטויוטה אייגו. בשלושת המקרים מדובר באותה המכונית ממש, עם הבדלי עיצוב ותמחור קלים. למרות שזאת מכונית קטנה מדובר במכונית עירונית אמיתית שמציעה זריזות וכושר חניה עדיף על המתחרות.
בזכות המחיר, העיצוב והמוצא היפני למחצה (שיתוף פעולה בייצור בין פיז'ו לטויוטה), 107 נבחרה על ידינו כטובה ביותר בקטגוריית המיני לשנת 2010. וגם כעת, לאחר שעברה מתיחת פנים היא ממוקמת לדעתנו על הפודיום, במקום השלישי. שני דברים קרו, שהדיחו את /107אייגו מראשות הקטגוריה: הראשון הוא ציונים מאכזבים שקיבלה במבחני הריסוק של EURONCAP. בנוסף, בשלהי 2010 נחתה אצלנו קיה פיקנטו - אחותה התאומה אך הרבה יותר מוצלחת ומסוגננת של יונדאי i10, וטרפה את הקלפים.
פיקנטו היא לא רק ה'מיני' היפה והמושכת ביותר בעיצובה, היא גם מכונית נעימה ומרווחת שסחפה בצדק רב את שוק המיני הישראלי. בסיכום 2012 רכשו הישראלים מעל 6,000 מכוניות פיקנטו לעומת 2,900 פיז'ו/טויוטה, 2,600 יונדאי i10 ו-2,100 סוזוקי אלטו. פיקנטו הייתה ראויה למקום הראשון בקטגוריה לשנת 2013, לולא נחת אצלנו צמד התאומות לבית פולקסוואגן - סקודה סיטיגו וסיאט Mii.
שתי מכוניות המיני התאומות האלה חולקות ביניהן את קהל הלקוחות באופן מעט שונה באמצעות טריק שיווקי כמעט חסר משמעות מבחינה מעשית: האחת מאובזרת במנוע בעל הספק 60 כ"ס והאחרת במנוע בעל 75 כ"ס. שני המנועים, וגם הביצועים שלהם, כמעט זהים לגמרי והפרש הסוסים נובע רק ממניפולציה אלקטרונית חסרת משמעות - העובדה היא שנתוני המומנט (כח) שלהם זהים, ובכל זאת יש כנראה ערך שיווקי למכונית עם 75 כ"ס מוצהרים. גרסאות הבסיס של המכוניות, שמוצעות תמורת כ60,000- ש"ח (עם תיבה ידנית) נבדלות בכך שלזו של סקודה יש חמש דלתות ו-60 כ"ס, ולסיאט שלוש דלתות ו-75 כ"ס.
במעלה עשרת אלפים השקלים הבאים נמצאות גרסאות נוספות של שתי המכוניות, כולל תיבות הילוכים אוטומטיות (רובוטית), ואצל שתיהן מוצעת גם מערכת בטיחות ייחודית שבולמת את המכונית במהירויות נמוכות אם היא מזהה סכנת התנגשות, מרחב פנימי גדול, מחיר אטרקטיבי וציון של חמישה כוכבים במבחני EURONCAP (לעומת 4 לפיקנטו ושלושה בלבד ל-107) הופכים את הצמד הזה להכי טוב שיש בקטגוריית המיני.
נא להמתין לטעינת התגובות
