החלום ושברו - איך מפרקים סטארט-אפ כושל
מה קורה כשחלום הסטארט-אפ מתפרק וכל מה שנותר זה שותפים מסוכסכים, חובות לספקים, תביעות משפטיות ואיומים. עו"ד יריב קדם, מומחה משפטי לליווי מיזמי סטארט-אפ ואפליקציות, מעניק טיפים שיקדימו תרופה למכה
לטרגדיה הזו של חלום האקזיט שהתנפץ יש גם השלכות: ההשקעות יורדות לטמיון, יחסי השותפים מידרדרים, מתפתח סכסוך עם המפתחים והספקים, איומים בתביעות
עורך דין יריב קדם צילום: יחצ
"כל העוסקים במלאכת ליווי הסטארט-אפ מעוניינים בהצלחתו, שהיא גם הצלחה עד לרמת המדינה, וזה כולל גם אותנו, עורכי הדין, שגם אחראים לבנות את רשת הביטחון, למקרה של נפילה אפשרית", אומר עו"ד קדם. "אך לפני שניגש למהות, נבהיר סוגיה פרוצדורלית: הדרכים שבה שותפים לסטארט-אפ חוברים זה לזה עוברות דרך שני כלים משפטיים חשובים: בתחילה הסכם מייסדים, ובהמשך הסכם משקיעים. כדי לאפשר פתרון אחיד לכולם, ניתן להשתמש בתקנון החברה שתקום, כיוון שהוא מחייב את כולם, לרבות מצטרפים חדשים בכל שלב.
"יש לדאוג לכך שנוסח הסכם המייסדים יכיל גם מקרה של הפרדת כוחות ופירוק השותפות בין כל הצדדים שיהיו אי פעם בחברה. נוסח זה צריך להכיל גם את כל ההוראות שחובה לכלול בתקנון החברה לפי חוק החברות. כאשר חברה נרשמת עם תקנון כזה, הוא יחייב כל מצטרף חדש, כולל משקיעים. ניתן לבצע בהמשך שינויים בתקנון, ומועד קלאסי הוא כמובן צירוף של משקיע חדש, אך זה יהיה תלוי בהסכמת המייסדים ויבטא את רצון כל השותפים".
עו"ד קדם מסביר כי הפתרונות המקובלים לסיום המחלוקות בין צדדים למיזם סטארט-אפ כוללים כמה הסדרים העיקריים:
"קיים הסדר שנקרא 'במבי', שקיבל את שמו מראשי התיבות באנגלית Buy Me Buy You – כלומר, אתה תקנה אותי אם לא קניתי אותך. בסידור כזה אחד הצדדים מציע לקנות את מניות שאר הצדדים ונוקב בסכום. האחרים יכולים לסרב או להסכים. אם יסכימו, הכל יימכר למציע. אם אחד או יותר מהצדדים מסרב, יהיה עליהם לרכוש את כל מניות הצד המציע, לפי מפתח הסכום שהוצע. סידור כזה ישאיר את מניות החברה אצל גרעין בעלי המניות, מבלי להכניס גורם חדש למערכת. אולם הליך כזה הוא הוגן רק אם לכל הצדדים יש מספיק כסף לבצע אותו, שאחרת לצד בעל ההון יש כאן יתרון שאינו הוגן.
"הסדר נוסף יכול להיות 'זכות סירוב ראשונה' (First Refusal). במקרה כזה, מי שמעוניין לצאת מהחברה אינו יכול להציע את חלקו לגורם חיצוני, לפני שפנה תחילה לשאר הצדדים והציע להם לרכוש את חלקו, באותו מחיר שהגורם החיצוני מוכן לשלם. אם יסרבו, יימכר חלקו לאותו גורם.
"בנוסף לשני אלה יש הסדר שנקרא 'זכות הצטרפות' (Tag Along). במקרה שמבוצעת מכירת מניות לגורם חיצוני בידי אחד מהבעלים, יש גם ליתר הצדדים זכות למכור את חלקם לאותו גורם, באותו מחיר. הסדר כזה מאלץ את הגורם החיצוני להיערך לרכישת מניותיהם של
ומה אם העסק התפרק לגמרי ואף צד לא מעוניין להמשיך להתעסק במיזם? "כאן יוצאים להליך פירוק", מבהיר עו"ד קדם. "אם ניתן להחזיר את כל החובות לספקים ללא 'תספורות', ניגשים להליך שנקרא 'פירוק בהסכמה'. אם נדרשת 'תספורת לחובות', זו כבר אופרה אחרת, הדורשת להגיע להסדרי חוב עם הנושים, בפיקוח בית משפט. הליך שעלול להיות יקר וארוך.
ואחרון חביב – קניין רוחני. יש לקבוע מה ייעשה עם הקניין הרוחני של החברה בעת פירוקה, למי הוא עובר ובאיזו תמורה, אם בכלל. גם זאת רצוי לקבוע זאת מראש בהסכם המייסדים".
בכל מקרה, סוף מעשה במחשבה תחילה, והסכם המייסדים הוא הצעד הראשון.
• עו"ד יריב קדם, הינו בעל משרד עורכי דין בתל אביב העוסק בליווי משפטי להקמת סטארט אפ, טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
