ייעוץ משפטי יסייע לכם לדעת אם המדינה תכיר בתואר שלכם

מדינת ישראל לא מכירה בכל התארים האקדמיים שהושגו בחו"ל, לצרכי קידום הקריירה ושיפור תנאי השכר. אם עוד לא בחרתם היכן ללמוד, סיוע משפטי יבהיר לכם מה צפוי לכם ואם כבר השגתם תואר והמדינה לא מכירה בו - יעוץ משפטי ופנייה לערכאות יכולים לעזור

גלוי וידוע הוא שתואר אקדמי הוא אמצעי לקידום בעבודה. כיום, בניגוד לעבר, לא רק עובדי השירות הציבורי נהנים מהטבות שכר הנלוות להצגת תואר אקדמי. מקומות עבודה נוספים אימצו מנגנון שכר דומה ואת התפיסה הגורסת כי ככל שעובד משכיל יותר, כך תרומתו לאירגון רבה יותר וזכאית לתגמול כספי.

כך חשב גם נועם (שם בדוי), ישראלי שנרשם ללימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטה אירופית מוכרת, השלים את לימודיו ומשהציג את התואר בישראל, נדהם לגלות שהוא אינו מוכר בארץ. נועם פנה למשרדינו על מנת שנחלץ אותו ממצב הביש אליו נקלע, לאחר שהשקיע שלוש שנים מחייו בהשגת תואר אקדמי וכעת ניצב בפני שוקת שבורה.

ישראלים רבים בוחרים ללמוד לתואר האקדמי שלהם בחו”ל, מכיוון שלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מצריכים משאבים כלכליים רבים, שלא תמיד משתלבים עם חיי עבודה ומשפחה. אלא שאליה וקוץ בה – אם בחרתם ללמוד בחו”ל למטרות קידום הקריירה שלכם בישראל – דעו שהדברים לא פשוטים כמו שהם נראים ושהתואר שיקדם אתכם בעבודה הוא רק תואר “מוכר”, להבדיל מתואר שאינו מוכר.

מי יקבע האם התואר שלכם יוכר לצרכי קידום ושכר ולפי אלו כללים? ובכן, הגוף היחיד בישראל שמוסמך לקבוע זאת הינו הגף להערכת תארים הפועל במשרד החינוך. הכללים לאישור תואר כזה הם נוקשים ומוקפדים. לא כל תואר, גם אם הושג באוניברסיטה מכובדת, יוכר בישראל לצרכי שכר. הקריטריונים הידועים הם ראשית, האם המוסד האקדמי שהעניק את התואר מוכר במדינה בה הוא פועל ומופיע בספר האוניברסיטאות של אונסק”ו. שנית, ייבדק היקף נקודות הזכות שנלמדו, בהשוואה לתואר ישראלי דומה.

עו"ד יעל טישלר

כמו כל רשות מנהלית, גם הגף להערכת התארים נדרש לשקיפות מירבית כלפי הפונים אליו. בהתאם לפרסומיו, ניתן לברר מראש אם האוניברסיטה בה הנכם מבקשים ללמוד מוכרת, אם לאו. עם זאת, פעמים רבות התשובה עמומה, מסויגת ובלתי מתחייבת. פונה המקבל תשובה מעין זו יחשוש מאוד להשקיע את משאביו, זמנו וכספו בתואר מחו”ל. התנהלות זו מעודדת וממריצה את אזרחי ישראל ללמוד במוסדות אקדמיים בארץ ופוגעת בתחרות הבריאה שבשוק ההשכלה הגבוהה.

הדברים אמורים בפרט ביחס לסטודנטים הבוחרים ללמוד בשיטת “למידה מרחוק” במוסדות אקדמיים בחו”ל. הקשר של הסטודנט עם המוסדות בחו”ל נוצר בקלות באמצעות האינטרנט והלימודים הם לא פחות איכותיים מאלה שבישראל.

אלא שאם תשאלו את הגף האם תואר כזה יוכר בישראל, תקבלו תשובה שאין כל ערובה לכך. רק בסיום הלימודים ולאחר קבלת התואר תוכלו להגיש בקשה להכרה בתואר, שבעקבותיה תתכנס בגף “ועדת מומחים”, שתשקול ותחליט בדיעבד האם המוסד בו למדתם מוסמך ללמד בשיטת “לימודים מרחוק”. המידע על החלטות ועדות המומחים אשר התקבלו עד היום לא מתפרסם באתר משרד החינוך. ברור, אם כן, שהסיכון בבחירת מסלול לימודים זה קיים, באם הנכם מבקשים לזכות בהטבות שכר בגין השגת תואר בחו”ל. ייתכן שזו דרכו המיוחדת של השירות הציבורי לעודד אתכם ללמוד דווקא בישראל.

אלא שבכך לא נסתם הגולל על התואר. את החלטות הגף להערכת תארים ניתן לתקוף בבית הדין לעבודה או בבג”צ, לפי העניין. החלטותיו הן מנהליות ולכן עליהן להיות מנומקות כנדרש. באם הנימוקים  לדחיית הבקשה נסמכים על טעמים המפלים בין סטודנט להשכלה גבוהה בישראל לבין זה שלמד בחו”ל, ניתן לעתור לבית המשפט ולדרוש הכרה בתואר.

כך עשה משרדנו גם במקרה של נועם, שבעקבות הליך משפטי זכה להכרה בתואר שהשיג בארכיאולוגיה וזכה לקידום המקצועי שביקש. המלצתנו היא, לפיכך, לפנות ליעוץ משפטי עוד בטרם ההרשמה למוסד האקדמי בחו”ל, על מנת לקבל תמונה מלאה של הצפוי לכם, ואם כבר יש בידכם תואר שלא זכה להכרה - אל יאוש, ישנן דרכים משפטיות להביא להכרה כזו, על מנת שהשנים והמשאבים שהשקעתם בלימודים לא יירדו לטימיון.

הכותבת היא עו”ד יעל טישלר, שותפה במשרד עורכי דין “רז מורג טישלר”, המתמחה בדיני חינוך.

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו  בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו  ועל דעת עצמו בלבד.