מזכרות לאירועים: קבלו את הטרנדים המובילים

לכל מגזר יש את המזכרות שלו. יש טרנדים במגזר הדתי- חרדי, ויש שמקובלים במגזר החילוני. במאמר זה, נתייחס לטרנדים במגזר הדתי, ולאלה בעלי צביון דתי המקובלים במגזר החילוני

 אנו נביא לכם במאמר זה, מילון מושגים כדי שיהיה לכם יותר קל. הכירו את המושגים מעולם המזכרות לאירועים:

ראשית כל, נגדיר מהו אירוע:

“אירוע”- במאמר זה, הכוונה לאירוע משפחתי, כמו ברית/ בריתה, בר מצווה או בת מצווה, וחתונה. את האירועים ניתן לחלק לאירועים של דתיים, ואירועים לא של דתיים. אמנם, גם חילונים עורכים טקסי ברית מילה, ועלייה לתורה, וחופה לפי ההלכה, אך לשאר האירוע אין אופי דתי.

“אירוע עם טקס דתי”- בחלק מהאירועים המשפחתיים, יהיה טקס דתי מסווים. יש אירוע של “עלייה לתורה”. ב”ברית מילה”, יש את הטקס הדתי של ברית המילה. גם בחתונה, יש את הטקס הדתי של החופה. לעומת זאת, ישנם אירועים כמו בריתה או בת מצווה, בהם לא מחייב שתהיה אווירה דתית.

“אירוע חילוני למהדרין”-  זהו אירוע שאין בו שום צביון דתי. בעלי האירוע לא יהיו שומרי תורה ומצוות. באירוע לא תושמע מוזיקה דתית, ולא יהיה שום סממן דתי באירוע. בדרך כלל, אירועים כאלו יהיו בת מצווה או בריתה, או חגיגת יום הולדת.

“אירוע של דתיים”- מילים נרדפות להגדרה זו, הם “אירוע דתי”. באירוע זה יהיה לרוב טקס דתי, אך מעבר לטקס, לכל האירוע יהיה אופי דתי. פעמים רבות, יושמעו באירועים בסגנון זה מוזיקה חסידית. לעיתים אף תהיה הפרדה באירוע. במהלך האירוע יושמעו דברי תורה, ובסוף האירוע יברכו האורחים את ברכת המזון.

הלקסיקון השלם לטקסים דתיים:

מתבלבל מרוב מושגים? אנו נעשה לך סדר, ונסביר לך על כל טקס. תוכל לקבל כאן מילון מושלם לטקסים הדתיים:

ברית מילה- את טקס ברית המילה עורכים כאשר התינוק מגיע לגיל 8 ימים. לפעמים, יהיה צורך מסיבות רפואיות מסוימות לדחות את ברית המילה במספר ימים, או במספר שבועות. בברית המילה, מסירים את העורלה של התינוק. לאחר הברית, מתיישבים לסעודת מצווה. בשנים האחרונות, נפוץ בציבור החילוני לערוך לבנות מסיבת “בריתה”. ב”בריתה” אין טקס דתי. הדתיים עורכים לבנות את המנהג האשכנזי “קידוש בשבת”, או את המנהג הספרדי “זבד הבת”.

טקס הנחת תפילין- זוהי הפעם הראשונה בה הנער מניח תפילין ועולה לתורה. לכן, הטקס ייערך בימי שני, חמישי, או בשבת. במהלך התפילה, מניח הנער תפילין ומברך, ובהמשך התפילה עולה לתורה, מברך וקורא בתורה. לאחר התפילה אין סעודה, אלא שמים כיבוד למתפללים.

הערת ביניים- תיקון טעות נפוצה לגבי “שבת עלייה לתורה”: כאן המקום לציין שבמהלך הדורות נהגו להתכנס כל בני המשפחה רק לעלייה לתורה בבר מצווה. בשנים האחרונות נפוץ מנהג לכינוס משפחתי של “שבת עלייה לתורה”, בה קוראים בשם של התינוקת הנולדת, או עושים “מי שברך” לתינוק שנולד, אך שמו ייקרא בברית. למנהג זה אין שום מקור הלכתי. מספיק שרק האב יעלה לתורה, מבלי שכל בני המשפחה יתכנסו. לכן, אם התכנסות זו יוצרת קושי אצל הזוג הצעיר והיולדת, או לקושי מצד המשפחה שמסביב, אין צורך לקיים מנהג לא מבוסס זה.

שבת בר מצווה– זהו מנהג מבוסס הלכתית, ומנהג שנהוג שנים רבות. בשבת זו, הנער עולה לתורה, קורא ומברך. אין זה טקס הנחת תפילין, אלא פעם נוספת. פעמים רבות, יעדיפו משפחות דתיות להתכנס בשבת, ולחגוג את הבר מצווה בסעודות משפחתיות משותפות באווירה שבתית.

פדיון הבן– כאשר תינוק שנולד בכור יגיע ליום ה30, ייערך טקס פדיון הבן. הבנים הבכורים היו מיועדים לעבודה בבית המקדש. ב”פדיון הבן”, “פודה” הכהן את התינוק במטבעות מיוחדים, והתינוק לא יצטרך כאשר יגדל ויתבגר לעבוד בבית המקדש.

“חלאקה”– המנהג הדתי, הוא להשאיר את השער של הבנים עד גיל 3. בהגיע הילד לגיל 3, נערך טקס החלאקה, בו גוזרים בני ומשפחה וחברים לילד את התלתל הראשון.

“חתונה”- בחתונה יש חופה. במהלך החופה, מקריא הרב עורך החופה את הכתובה, והחתן מקדש את הכלה ושובר את הכוס. בשנים האחרונות נוהגים רבים מעורכי החופות להקריא את החופה במהירות ובלחש, על מנת לא לעייף את הקהל.

“חינה”- זהו טקס הנערך כאשר זוג מרוקאי מתארס. במהלך הטקס לובשת הכלה גלימה מיוחדת. בנות המשפחה מורחות “חינה” על ידה של הכלה ועל ידן. ה”חינה”, הינה סגולה להצלחה עבור הזוג הצעיר והמשתתפות.

וכעת, נגדיר מהם “מזכרות”:

“מזכרת”- חפץ היוצר זיכרון רגשי. במאמר שלנו, הכוונה היא לחפץ המחולק במהלך אירוע משפחתי, ויוצר לאורחים זיכרון מהאירוע. איזה מזכרת לחלק? תלוי במנטליות של כל אחד. במאמר זה, נתייחס למזכרות מהעולם הדתי.

אילו מזכרות יחולקו באירוע דתי?

ישנם מזכרות מסורתיות באירועים דתיים. אנו נפרט, ונסביר את המושגים.

ברכונים- במשך שנים רבות, וגם כיום, המזכרת המקובלת ביותר באירוע דתי, הינה ברכון. כיום ניתן לרכוש ברכונים דרך האינטרנט בחנויות וירטואליות כמו למשל באתר ברכונים לי. “ברכון”, הינו חוברת המכילה את נוסח ברכת המזון. לפעמים, בתוך החוברת, יהיה גם מאמר תורני, תפילות נוספות, שירי שבת, או רעיונות אחרים.

ברכון המעוצב בהזמנה אישית– ישנו מגוון רחב מאוד של מאות סוגי ברכונים ועיצובים שונים. התפתחות עולם הדפוס יצרה טרנד חדש, בו ניתן לעצב ב”לופה” חוברת ברכון, ולקבוע מה תכיל החוברת חוץ מברכת המזון. את החוברת ידפיסו לפי מספר המשתתפים ויחלקו באירוע.

תפילת הדרך- בחתונות בהם יש הרבה אורחים המגיעים מחוץ לעיר, יחלקו כמזכרת תפילת  הדרך.

סדר הדלקת נרות חנוכה- כאשר האירוע בחנוכה ומשלב הדלקת נרות חנוכה, יחלקו לאורחים סדר הדלקת נרות חנוכה.

מגילת אסתר- כאשר האירוע המשפחתי יחול בפורים, יחלקו מגילת אסתר כמזכרת.

הגדה של פסח- אם האירוע המשפחתי חל בתאריך שקרוב לחג הפסח, יחלקו לפעמים לאורחים הגדה של פסח כמזכרת.

“שקית עם שקדים מצופים בסוכר“- שקית זו תחולק בטקס החינה. זהו מנהג בני עדות מרוקו לחלק שקיות בד עם שקדים מצופים במהלך טקס החינה.

“שקית בצורת ציצית עם ממתקים”- שקית זו תחולק בטקס ה”החלאקה”. מנהג בני עדות אשכנז לחלק שקית עם ממתקים בטקס החלאקה. לכן, משפחות רבות ישקיעו ויקנו שקיות ממתקים בצורת ציצית. מדוע דווקא צורת ציצית? משום שהחל מגיל 3, מתחיל הילד הדתי ללבוש טלית קטן.

“שקית נייר עם ציור של תינוק עם ממתקים”- שקית זו תחולק בטקס הברית, או בטקס פדיון הבן. כאשר שקית זו תחולק בטקס פדיון הבן, ישימו בתוכה שקיק בד עם שקדים מצופים.

מזכרות בעלי צביון דתי המחולקות באירועים:

באירוע עם טקס דתי שבו משתתפים מסורתיים, או קהל שאינו שומר מצוות, יחולקו לפעמים מזכרות בעי צביון דתי.

“מזכרות בעלי צביון דתי”-  מזכרת עם אופי דתי. מזכרת זו לקוחה מהעולם הדתי, ומשמשת את ציבור שומרי התורה ומצוות לצורך קיום ההלכה.

אילו מזכרות כאלו אנו מכירים?

“כיפות”- מזכרת מאוד מקובלת באירועים, היא כיפה. מזכרת זו, מחולקת דווקא באירוע בו הקהל אינו שומר תורה ומצוות. המטרה של המארגנים, היא לתת לקהל כיפה אותה יוכלו לחבוש בעת הטקס הדתי. על הכיפות יהיה הקדשה. הכיפות בעלות הצבע האחיד עם ההקדשה, יהיו מעין “תלבושת אחידה” באירוע. הכיפות יהיו בצבע לבן או כחול, ועשויות מבד רגיל.

“מטפחות”- הבנים חובשים בבית הכנסת כיפות, והנשים הנשואות ישימו מטפחות. אילו מטפחות יחולקו באירוע? בדרך כלל יהיו אלו מטפחות פשוטות. לפעמים יהיו מבד שקוף, או מבד רשת, ולפעמים מבד לבן חלק. ניתן להדפיס כיתוב הקדשה על המטפחות, וכך ליצור גם בקרב הנשים באירוע תלבושת אחידה.