עו"ד יאיר רגב: ידה של המשטרה קלה על ההדק כאשר מדובר בגברים

כולנו ממהרים להזדעק כשאתרי האינטרנט מדווחים על עוד מקרה של אלימות במשפחה אך מעטים יודעים שמהנתונים שמסופקים לנו על ידי משטרת ישראל עולה כי רק כ-12% (1 מכל 8) תיקים העוסקים בעבירות של אלימות במשפחה מתגבשים לכדי כתב אישום

עורך הדין הפלילי ממלא תפקיד קריטי כבר בתחילת הדרך - מיד עם הגשת התלונה מצד האשה

“מיד לאחר הגשת התלונה על עבירת אלימות במשפחה תעדיף המשטרה בדרך כלל להפריד כוחות ולצנן את הרוחות” אומר עורך הדין יאיר רגב, סניגור פלילי בעל ותק של 30 שנות ניסיון - והמתמחה במשפט הפלילי בכלל - ובייצוג חשודים ונאשמים בעבירות האלימות במשפחה בפרט. הסיבה העיקרית לכך היא שלהבדיל מעבירות אלימות אחרות, הרי שעבירות האלימות בתוך המשפחה טומנות בחובן מורכבות ייחודית - והיא עצם ההמשכיות של הקשר בין קרובי המשפחה המעורבים והאמוציונליות הרבה המלווה את האירוע.

במובן הזה, טוען עורך הדין רגב, “ישנה חשיבות רבה למעורבותו הפעילה של עורך הדין הפלילי כבר בתחילת הדרך משום שיש ביכולתו להשפיע על עצם ההמלצה בדבר הגשת כתב האישום. מדובר במשימה מורכבת הדורשת מיומנות רבה משום שעורך הדין חייב לאפיין את התיק על מכלול הפרמטרים והנסיבות שמרכיבים אותו והמשתנים ממקרה למקרה - ולהסב את תשומת לבם של חוקרי המשטרה גם לניואנסים הקטנים ביותר לטובת החשוד, אשר יש בכוחם לשפוך אור על האירוע בכללותו ולתרום לחשיפת האמת”.

ייצוג משפטי של עורך דין מנוסה, אשר משלב ניסיון וידע שצבר במשך השנים הרבות בהן שירת במשטרה, אשר מורגל בייצוג של חשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה במגוון ערכאות, הנה בבחינת נכס שערכו לא יסולא בפז משום שראשיתה של החקירה היא במידה רבה החלק המשמעותי ביותר של התיק כולו. אחרי הכל בחלק לא מבוטל מהמקרים כבר מהחקירה הראשונית עולה כי יכול להיות שלא בוצעה כלל עבירה - ואם בוצעה הרי שלא מן הנמנע שהמעשים לא חצו את הרף הפלילי ו\או שנסיבות האירוע כפי שהוצגו על ידי המתלוננת רחוקים מלעלות בקנה אחד עם מה שאכן ארע במציאות.

יחס המשטרה לגברים אינו זהה ליחס המשטרה לנשים

אליבא ד’עורך הדין יאיר רגב, לא פעם ניתן להבחין בדפוס חוזר של יחס לא זהה של המשטרה כלפי הגבר הנאשם - וזאת בהשוואה אל היחס כלפי האישה המתלוננת: “למרבה הצער במשטרה ישנה נטייה למצות את הדין עם הגברים עד כמה שניתן משום שמה שמעניין את גורמי האכיפה זה בעיקר להגן על עצמם מפני הביקורת שמופעלת עליהם על ידי הציבור ועל ידי העמותות השונות שהופכות לחלק מהמשוואה. פעמים רבות מקבלת המשטרה החלטות שהן לא יותר מאקט של כסת”ח מפני הביקורת הזו” אומר רגב.

“אחת הבעיות הקשות ביותר בכל המקרים האלה היא שהמשטרה לא מתייחסת לטענות החשוד ואינה בודקת אותן לעומקן ולמעשה מעבירה לבית המשפט תמונה חלקית בלבד - כזו שאינה בהכרח מתכתבת עם מה שקרה בפועל” מוסיף יאיר רגב. מעבר לכך, מבחינתם של השוטרים “המעצר של החשוד הופך במרבית המקרים לאופציה הראשונה ולא בהכרח לזו שמחויבת למציאות. מה שקורה הוא שהמעצר מכניס את החשוד לעמדת נחיתות שעלולה להביא לשבירת רוחו - וכך גדל הסיכוי שהוא יסכים להשתחר בתנאים מגבילים כאלה ואחרים שיוטלו עליו - כדוגמת הרחקה מביתו ומבני משפחתו גם כשאין בכך שום צורך ממשי, כי ברור שלא מדובר באדם מסוכן”.

השפעתו על עורך הדין על השורה התחתונה

עורך הדין הפלילי שמייצג את החשודים והנאשמים לא אחראי אך ורק להצגת המסכת העובדתית שתסייע לחוקרים להגיע לחקר האמת - כי אם גם ואולי בעיקר – להרגעת הצדדים. יאיר רגב, ששימש כקצין חקירות בכיר בעבר, ושניהל בעצמו אלפי תיקים שעיקרם אלימות במשפחה במהלך עשרות שנות הניסיון שצבר, מעיד על כך ש-“פעמים רבות יצא לי להיות זה שיושב מול קצין המשטרה, מסביר לו הכל בנחת ובסופו של דבר מסייע לו להבין שבפועל מה שקרה באמת רחוק מלהיות מה שהיה נדמה לו שקרה לפני רגע ותואר בדרמטיות רבה ע”י המתלוננת”.

ולבסוף, ראוי להזכיר כי גם אם הוחלט על אי-הגשה של כתב אישום כנגד החשוד - הרי שישנה חשיבות גדולה גם לעילת הסגירה של התיק משום שיש הבדל של ממש בין סגירת התיק מפאת חוסר אשמה שכן לא היו דברים מעולם או מפאת חוסר ראיות גרידא. אחרי הכל “מדובר פה על חיים של בן-אדם ולכל עילה יש את ההשלכות שלה - התפקיד שלי הוא לוודא שאם אכן לא קרה דבר - הרי שנכון יהיה שהמשטרה תביא זאת לידי ביטוי הולם” מסכם רגב.