תאונות ילדים בחופש: מה באמת צריכים לדעת

כאשר הילדים נמצאים בחופש, בין אם במסגרת ובין אם באופן פרטי, הם חשופים מן הסתם להיפגע בתאונות שונות. החל מתאונות בשטח ציבורי (כמו בגן שעשועים או במגרש משחקים) וכלה בתאונות במהלך פעילות מאורגנת

“תאונות ילדים בחופש אינן מחזה נדיר, לצערנו”, מסביר עו”ד דותן לינדנברג המתמחה בדיני נזקין, והמייצג רבות הורים וילדים בתיקים הנוגעים לתאונות קטינים, “חשוב שההורים יכירו את הנושא הזה גם מההיבטים המשפטיים והביטוחים.

עליהם לדעת שכשילד נפצע במהלך החופש ואף מחוץ לשטח בית הספר או הגן, ייתכן והוא זכאי לפיצוי וכיסוי ביטוחי. הן מכוח פוליסת תאונות אישיות שבה מבוטחים כל תלמידי ישראל מגיל 3, והן בגין רשלנות על ידי גורם כלשהו”.

“כמשרד העוסק בתחום אני יכול להעיד ממקור ראשון על פניות רבות בדבר תאונות ילדים בתקופות כמו החופש הגדול והחופשות האחרות לאורך שנת הלימודים”, ממשיך עו”ד לינדנברג, “פעמים רבות ייעוץ ראשוני שנועד רק לברר פרטים כלליים מוביל להגשת תביעה ולפיצויים המגיעים לכדי עשרות ומאות אלפי שקלים”.

פוליסת תאונות אישיות

סעיף 6(ד1)(1) לחוק לימוד חובה, התש”ט-1949 קובע באופן מפורש שכל ילד שזכאי לחינוך חינם יהיה מבוטח באמצעות רשות החינוך המקומית בביטוח תאונות אישיות. כל רשות מקומית בישראל מחויבת להתקשר בחוזה לפוליסת תאונות אישיות תלמידים עבור התלמידים הלומדים במוסדות החינוך שנמצאים בתחום שיפוטה.

“למרות שהחיוב לפוליסה מצוי בחוק לימוד חובה, הכיסוי תקף ברמה של 24/7”, אומר עו”ד לינדנברג, “גם אם הילד נפגע מחוץ לכותלי בית הספר ואפילו אם המקרה אירע במהלך חופשה כולל בחודשי החופש הגדול”. לדבריו, בתי המשפט תמיד פרשו זאת במובן הרחב ביותר. למשל, בפסק דין שניתן לפני מספר שנים בבית המשפט המחוזי בנצרת (ע”א 1264/05) נקבע כי פוליסת תאונות אישיות תקפה גם עבור תלמיד שסיים י”ב ויצא לחופש גדול.

פוליסת תאונות אישיות מעניקה פיצוי ללא קשר לסוגיות של אשמה או רשלנות. “די בזה שיוכח אירוע התאונה בכדי להביא להפעלת הפוליסה”, מציין עו”ד לינדנברג, “עם זאת, הפיצוי לפי הפוליסה איננו ניתן ללא תקרת מקסימום ויש בביטוח הנ”ל גם מספר חריגים. בקרות תאונה או אירוע, מומלץ להיוועץ עם עורך דין ולבדוק היטב את תנאי הפוליסה הרלבנטית”. על פי רוב, הוא מסביר, יש לפנות למזכירות בית הספר או לאגף החינוך ברשות המקומית בכדי לקבל את כתב הפוליסה ולבחון פרטיו. לאחר מכן יש למלא טופס תביעה ולהגישו לחברת הביטוח.

פוליסת תאונות אישיות לא חלה על מקרים כמו תאונות דרכים (שהפיצויים בגינן נקבעים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975), פציעה כתוצאה מתאונת עבודה המקימה זכאות לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, אירוע טרור ועוד. כלומר, בד”כ כאשר יש חקיקה אחרת המקימה זכאות לפיצויים, אין תחולה לפוליסת תאונות אישיות.

רשלנות ומזיקים נוספים

לא אחת, מאחורי התאונה עומדים גורמים נוספים אשר ניתן לייחס להם אחריות למקרה. לדוגמה, מפגע בדרך שלא טופל על ידי העירייה, גן שעשועים עם מתקן מסוכן ולא בטיחותי, מדריך לא אחראי בקייטנה, רשלנות מציל בבריכת שחייה וכדומה. היות שפוליסת תאונות אישיות לא מבטיחה תשלום פיצויים מלא בגין הנזקים שנגרמו, פעמים רבות מומלץ להגיש במקביל תביעה נגד הגורם (או הגורמים) שניתן להטיל עליו (או עליהם) את האחריות.

“שימו לב”, מדגיש עורך דין תאונות דרכים, מר לינדנברג, “שלא כמו תביעה המבוססת על פוליסת תאונות אישיות, בתביעה נזיקית יש להשלים את כל השלבים המרכיבים תביעת רשלנות. דהיינו – הוכחת אירוע תאונתי, קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הוכחת רשלנות, הוכחת נזק והוכחת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין כל היסודות הללו. מדובר בהליך מורכב ועל כן יש לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ מטעם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין”. לגבי פעולה מיידית, עו”ד לינדנברג ממליץ לתעד את האירוע מכל צדדיו, להשיג פרטי עדי ראיה רלבנטיים, לנהל (באחריות) תכתובת מול הגורמים השונים אודות המקרה, לשמור את התיעוד הרפואי, לתייק כל מסמך רלבנטי וכו’.

תאונה בקייטנה, תנועת נוער או חוג

ילדים רבים בישראל מבלים במהלך החופשות בקייטנות, תנועות נוער או חוגים למיניהם. “הבילוי במסגרות, מעצם טבעו, כולל פעילויות שעלולות לסכן את הילדים”, אומר לינדנברג, עורך דין נזקי גוף , “החל מביקורים בבריכה, דרך טיולים בטבע וכלה כמובן במשחקים קבוצתיים כמו כדורגל, כדורסל, מחניים, תחרויות ריצה, פעילויות גיבוש ועוד. הגופים הללו דואגים בדרך כלל לביטוח הילדים המשתתפים כאשר התשלום לביטוח אף מונח לפתחם של ההורים בעת ההרשמה. קיומו של ביטוח מאפשר הגשת תביעה נגד הקייטנה/החוג/תנועת הנוער בקרות אירוע. במידה שלא קיים ביטוח כאמור, והילד נפגע כתוצאה מרשלנות, ניתן לבחון הגשת תביעה נזיקית שלא במסגרת פוליסה ביטוחית. גם כאן, על מנת להצליח בתביעה יש להוכיח אירוע תאונתי, רשלנות, נזק וקשר סיבתי”.