 |
חמישים שנה לאחר שיצא לראשונה בארה"ב, העפיל שירו של אלביס פרסלי, “That’s All Right”, למקום השלישי במצעד הבריטי. אלא שמפיקיו ויורשיו לא יוכלו ליהנות זמן רב מפירות הקאמבק שכן על פי חוק זכויות היוצרים האירופי, 50 שנה מיום הקלטת השיר הוא הופך רכוש הכלל. מה שאומר, במקרה הספציפי: ה-1 בינואר 2005, כך מפרסם אתר MSNBC.
בארצות הברית, מאידך, חברת התקליטים שברשותה הזכויות לשיר, תמשיך ליהנות מהן שכן על פי חוק זכויות היוצרים המקומי, יצירות שנוצרו לפני שנת 76' נהנות מ-95 שנות חסות, מאז הוקלטו, ואילו יצירות שנוצרו אחרי שנת 76' זכויותיהן יישמרו בידי היוצר או יורשיו, עד 70 שנה לאחר מותו - בארץ, אגב, החוק הזהה עלה לדיון ציבורי באחרונה לאחר שזכויות היוצרים על יצירותיו של ביאליק הפכו לנחלת הכלל.
מקרה אלביס מסמן את החינגה שעתידה להתרגש אוטוטו באירופה, כשכלל היצירות שהוקלטו בשנות החמישים והשישים, ביניהן, למשל, כאלה של הביטלס וקליף ריצ'ארד, יהפכו לנחלת הכלל - גם אם יוצריהן עודם בחיים.
שיבתו של אלביס למצעד הנכיחה את הבעיה ביתר שאת, וקריאות לשינוי החוק נשמעות כעת בבריטניה. לדברי אחד מראשי חברות התקליטים: "אם דבר לא ייעשה בנידון, אמנים רבים שעודם בחיים יסבלו מאובדן הכנסה רציני".
ברוס וולש, בסיסט להקת הצליליות, שתוקף זכויותיה יפוג ב- 2009, קרא: "זה מפחיד, החומרים שלנו עדיין נמכרים, והייתי רוצה שתקופת זכויות היוצרים שלנו תתוארך הרחק עד כמה שניתן. 95 שנה, (כמו בארה"ב), נשמע לי טוב".
|
 |
 |
 |
 |
|
|