|
|
סיגל אבני
תצלומים שחור-לבן, 69X52, מתוך התערוכה הקבוצתית "ימים חמים", גלריה רוזנפלד |  | | "בעבודות המוקדמות (שהוצגו לראשונה בתערוכת יחיד בגלריה 'קמרה אובסקורה', ב-1992), בעודי עוקבת אחר הקודים המסורתיים ביותר של 'צילום פורטרט', ניסיתי לשאול שאלות על זהותה של הדמות המצולמת; לחשוף את קווי התפר שבין הצלם/ת, הדמות המצטלמת והדימוי המצולם, ובכך לצלול אל שורשיה של שפת הצילום עצמה. גוף העבודות הזה נבע מקבוצת עבודות 'קולאז'יות' שפרקו ובארו מחדש ישויות שאיבדו את ישותן המקורית והציגו זהויות חדשות רב-משמעיות, שאינן מוגדרות לגמרי. ככאלה הן חשפו קונפליקטים בהצגה ובהגדרת הזהות של 'העצמי' מחד, ומאידך כמו ניהלו שיח על מורכבותו של תהליך הצילום; על מידת 'האמת' ו'המציאות' בצילום. הקולאז'ים האלה גילו לי את כוחה ההבעתי של המסכה, ובשלב מאוחר יותר התמקדתי בצילומים מבוימים, שהיו תוצאה של דיאלוג בין הדמות המצטלמת והמסכות שהיא חבשה, שפעמים רבות היו עשויות מהפנים שלה עצמה. המסכות חלחלו לתוך זהותה של הדמות המצטלמת והשתיים הפכו לאחת - ישות חדשה, מציגה עצמה בפני העדשה, כמו מודעת ל'אקט הצילום' שיצר אותה, ובכך בו זמנית מסתירה וחושפת את עצמה, פעמים רבות מתגרה ומאתגרת את הצופה בשאלות על זהות מינית. בכוך הצילומים האלה חיפשתי אחר הרגע הנדיר, שבו הישות החדשה, אם כי חושפת את קווי התפר שהרכיבו אותה, בכל-זאת נראית כמעט אמיתית, כמעט כמו היתה יכולה להתקיים ב'מציאות'". |
|
|
|
|
|
 |
|
