 |
/images/archive/gallery/134/351.jpg פי דידי אוהב לסמפל.
צילום: רויטרס  |
|
|
|
|
| עולם ההיפ הופ בצרות: בית משפט בנשוויל קבע שכל דגימה של מוזיקה, אפילו הפצפונת ביותר, תגרור אחריה תשלום תמלוגים |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
NRG מעריב
9/9/2004 10:38 |
|
|
|
|
|
|
|
יכול מאוד להיות שקו החיים של עולם ההיפ הופ נמצא בצרות צרורות: פאנל של שלושה שופטים בבית משפט בנשוויל, טנסי, קבע שאמנים יהיו חייבים מעתה לשלם עבור כל דגימה, ולו המינורית ביותר, של מוזיקה שנעשתה על ידי יוצרים אחרים.
עד היום חוקי הסימפול היו גמישים יותר – דגימות מוזיקה בלתי מזוהות יחסית (תו פה, אקורד שם), של מספר שניות מוגבל, לא היו חייבות בתשלום ליוצרים המקוריים שלהם. בעקבות הפסיקה המצב עשוי להשתנות ועולם ההיפ הופ, שמרבית המקצבים שלו מושתתים על צלילים שנדגמו מתקליטים ישנים, יהיה הנפגע העיקרי. המשמעות היא שכל שימוש בכל פיסה שהיא של מוזיקה יגרור אחריו תשלום ליוצרים המקוריים. הראפרים הולכים לשפוך הרבה כסף אם יהיה ברצונם להמשיך להשתמש במוזיקה של אחרים.
בית המשפט ביטל את ההבחנה שהגבילה את משך הסימפול ואי זיהויו. השופטים טענו כי סימפול כמוהו כגניבה פיראטית של אלבומים שלמים: "אם אתה לא יכול לגנוב הקלטות שלמות, האם אתה יכול לדגום משהו שהוא רק חלק מהקלטה שלמה? התשובה שלנו לכך היא שלילית. תשיגו רישיון או אל תסמפלו. אנחנו לא חושבים שההחלטה הזו מחניקה את היצירתיות בשום אופן".
כל המקרה עלה לדיון בעקבות 800 תביעות שהוגשו לבית המשפט בנשוויל בנושא דגימת הקלטות ישנות על ידי מוזיקה יחדשה. התיק המרכזי בו דנו היה "100 Miles and Runnin", שיר של הרכב הגאנגסטא היפ הום המכונן NWA שסימפל שלושה תווים של ריף גיטרות מ-"Get Off Your Ass and Jam", קטע Fאנק קלאסי מהסבנטיז של ג'ורג' קלינטון ופאנקדליק. לופ של הסימפול בן שתי השניות הופיע חמש פעמים במשך השיר, שנכלל ב-98' בפסקול הסרט "I Got the Hook Up" בכיכובו של הראפר מאסטר פי ובהפקת חברת הסרטים No Limit.
הבעלים לזכויות השיר של פאנקדליק תבעו את No Limit על שימוש לא מורשה בשיר ואלה מצידם טענו שמדובר בסימפול לא מזוהה וחוקי זכויות היוצרים לא חלות עליו. בית המשפט בנשוויל חלק על המסמפלים ובעקבות זאת קבע מאוחר יותר את מה שקבע.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
