 |
/images/archive/gallery/201/742.jpg רפי גינת.
צילום: אלי דסה  |
|
|
|
|
| לפני חצי שנה קיבל רפי גינת הצעה להפוך לזמר בנאשוויל, טנסי, אבל במקום זה הוא העדיף לחזור בנונשלנס לעונה ה-25 של "כלבוטק" |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
דודו כהן
12/11/2004 10:03 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני חודש יצא רפי גינת מביתו, נכנס לרכבו והתניע, כשלפתע התקרב אליו בחור צעיר בכובע קסקט. הבחור סימן לעזרה, גינת פתח את החלון, ובן רגע חש באקדח צמוד לרקתו. "צא, צא מהאוטו", סינן לעברו הצעיר. "באינסטינקט, הכנסתי לו מרפק בפנים", משחזר גינת את האירוע. "הוא נפל לאחור, נתתי גז ונסעתי במהירות. הבן שלי היה עם חבר בבית ומיד התקשרתי. אמרתי לו: 'אם אתה רוצה לצאת עם האוטו - אל תצא. יכול להיות שמישהו מחפש למטה לגנוב אותו. ואז התקשרתי למשטרת רמת השרון. אמרתי להם: 'יש בחור צעיר עם אקדח שלוף שמסתובב ברחוב הזה והזה. לדעתי הוא מנסה
לגנוב רכב ממישהו שמתניע'. לא אמרתי שזה קרה לי".
גינת קיווה מאוד שהבחור עם האקדח אכן חיפש רק אוטו, ולא אותו. "הגעתי למסקנה שזה אחד שרצה את האוטו, ונראה לי שכשהוא ראה שזה אני הוא היה די בהלם", הוא אומר. "כל העסק לקח חמש שניות. אתה לא חושב על זה בכלל. זה אינסטינקטים - אני גם לא בטוח שפעלתי נכון - והרגשתי כמו בסרט שחזור של 'בשידור חוקר', כאילו זה לא אני בכלל. אחרי זה דמיינתי את הסידור של הקלוז-אפ, וכמעט שבתי בחזרה כדי שיהיה גם לונג-שוט. אתה מבין? ראיתי שם סרט ממש. לא פחד, לא כלום. כאילו סרט".
- נראה לי שאתה פשוט רוצה להאמין שזה לא היה מכוון אליך.
"לא, לא. כעבור שלושה ימים זה קרה לבחור צעיר, רחוב לידי, והוא נתן לו את האוטו. את זה סיפרה לי אשתי, וזה הרגיע אותי. כעבור שבוע ראיתי כתבה ענקית בעיתון שיש שיטה עכשיו, שחבר'ה ברמזורים ניגשים, שולפים אקדח - לפעמים צעצוע - כדי לגנוב את האוטו. סטייל דרום אמריקה. זה באמת עשה לי קצת שקט. כנראה שלא חיפשו אותי אישית אלא רצו את האוטו, ולא קיבלו לא את זה ולא את זה".
זו לא היתה הפעם הראשונה שבה גינת חש מאוים.
"ההיסטוריה של 'כלבוטק' ו'בשידור חוקר' רצופה בפגיעות באנשים, בעסקים, בפשיטות רגל, באנשים שנכנסו לבית הסוהר", הוא מרעים בקולו. "היו זמנים שהייתי מקבל דוח קבוע מהשב"כ ובו תכנונים של כאלה שיושבים בכלא בגללי. היו איומים, והיתה עליי שמירה צמודה של רשות השידור. ניידות היו מסתובבות ליד הבית, ופגעו לי במכונית כמה פעמים".
25 שנה של "כלבוטק", שחזרה לעונתה החדשה לפני שבוע, מזמינות לא מעט הפתעות חדשות, שלא לדבר על "בשידור חוקר", אבל גינת לא מוטרד. בטח כשהוא מתבונן ברייטינג, שלא צונח מתחת ל-20 אחוז. "מה שעושה את התוכנית טובה או פחות הוא החומר שמגיע מהשטח - לא המגיש ולא התפאורה", הוא מבהיר. "אז נכון שהמגיש רזה ב-35 קילו ושהתפאורה חדשה, אבל מה שיעשה את התוכנית הן הכתבות מהשטח".
- יש עוד התרגשות בעונה ה-25?
"לא".
- עד כדי כך?
"מבחינתי, ברגע שגמרתי את כתבות השטח, התוכנית גמורה. ההגשה באולפן, כולל השידור החי, מגיעה מהשרוול".
- אבל הרייטינג לא.
"הרייטינג חשוב מאוד, וזו הפעם הראשונה שאני משדר במוצאי שבת, שהוא יום רייטינג מצוין. מעולם לא היתה ל'כלבוטק' בעיה של רייטינג, ואני מניח שיום השידור רק יוסיף לה מהבחינה הזו. חמש השנים האחרונות של התוכנית היו הטובות ביותר שלה מאז ומתמיד. יש פה יחידת קומנדו עיתונאית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רפי גינת. צילום: אלי דסה
|
|
|
 |
|
 |
|
הדרך אל הנצח
|
|
|
 |
|
|
|
גינת , בן 56, נשוי לנאוה ואב לשלושה, מעיד שהוא בקושי רואה את המשפחה. ככה זה עם 18-16 שעות עבודה ביום. בעבר ערך את "העולם הזה", וכיום רוחשת ביצת העיתונות שמועות, לפיהן גינת יהיה העורך הבא של "ידיעות אחרונות". גינת הכחיש זאת בעבר ומכחיש גם היום: "הכחשה טוטאלית, אין לי מושג מאיפה השמועה הזאת. שמעתי אותה ואני מכחיש לחלוטין. תראה, אני חתום לארבע שנים ב'רשת'".
- ואם יציעו לך?
"אם יציעו, אשקול. בוא נגיד את זה כך: אין סיכוי שבארבע השנים הקרובות לא אעשה את 'כלבוטק'".
- אפשר גם וגם.
"תנסה אתה לעשות גם וגם".
- עד מתי תעשה טלוויזיה?
"ארבע שנים מעכשיו. לפחות עד גיל 60".
בחודשים האחרונים, לקראת המכרז לערוץ 2, הגבירו הזכייניות השונות את מינוני האיכות והפקות המקור שלהן. גינת מסתכל על השפע, ולא נמנע מלעקוץ: "'רשת' ואני עושים תחקירים כבר הרבה שנים, מאז הנץ ערוץ 2. פתאום בשנה האחרונה אני רואה תחקירים אצל שאר הזכיינים, ובשפע, מה שלא היה מקודם.
"השאלה היא, כמה יישארו אחרי המכרז. 'כלבוטק' זאת תוכנית נצחית כבר. אחרים קמים, נופלים, פעם עושים בידור, פעם עושים אקטואליה, פתאום עושים תחקירים, מחר יעשו בידור. תמיד טענתי שאין חיקוי יותר טוב מהמקור. תוכניות תחקירים מובילות היום את ערוץ 2. זאת אומרת שרגע, אולי היה צריך לעשות את זה גם בלי המכרז. אני מקווה שאת הלקח הזה ילמדו".
- היכן הערוץ השתנה לרעה?
"בכך שיש פזילה למכרז בכל לוח המשדרים".
- פזילה? נראה לי שהזכייניות כבר חטפו נקע בצוואר.
"אני לא יודע. תראה, ערוץ 2 לא צריך לעשות פרובוקציות כדי להביא רייטינג. ערוץ 2, חד משמעית, הוא מדורת השבט. הוא לא צריך לעבור קווים אדומים של גסויות ופרובוקציות כדי להביא עוד נקודת רייטינג, עוד חצי נקודה".
- סחתיין על העקיצה לכיוונם של ערוץ 10 ואסף הראל.
"השיטה לעורר פרובוקציה מכוונת וגסה, כדי לעשות רעש בעיתונות וכדי להביא עוד נקודת רייטינג, נלוזה בעיניי".
- אתה מבין ללבה של חברת הכנסת רוחמה אברהם, שתובעת את הראל?
"כן. אני לא זוכר מתי תוכנית טלוויזיה פגעה בגסות כזו באיש ציבור. אני בעד סאטירה, וכשהייתי מנהל הבידור בערוץ 1 עשו בלי סוף סאטירה. אני בעד סאטירה פוליטית חריפה וחכמה, אבל זו לא היתה סאטירה אלא גסות רוח לשמה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רפי גינת
|
|
|
|
|
|
|
חתולי רחוב כמוני
|
|
|
|
|
|
|
- בוא נחזור למכרז. בוודאי תהמר ש"רשת" תזכה. ומי תהיה הזוכה השנייה?
"אין לי מושג עם מה יבואו החברות החדשות - 'כאן' ו'נגה2'. אבל אם צריכים לבחור בין קשת לטלעד, אי אפשר להתעלם ממה שעשתה קשת לערוץ 2. קשת עשתה ערוץ מסחרי פר אקסלנס, וכמה שיצחקו על 'קחי אותי שרון' או על 'כוכב נולד' - זו טלוויזיה מסחרית שמאוד אהבתי. רשת עשתה את המזיגה הנכונה, ולכן היא לא צריכה להמציא עכשיו דברים חדשים".
- בקיצור, טלעד הולכת הביתה לדעתך.
"אני לא אומר. אני אומר שאם הייתי חבר בוועדה שמחליטה, הייתי בוחר ברשת ובקשת".
לאחרונה הוחתם גינת לארבע שנים נוספות ברשת, צעד שנתפש כמכרזי, כלומר ככזה שנועד לנופף בגינת, טאלנט מרכזי ואיכותי, בפני מועצת הרשות השנייה. "יש אולי את השיקול המכרזי, אבל במקרה שלי הוא די מינורי", מצהיר גינת, "כי התוכנית מאוד מצליחה, הרייטינג שלה מאוד גבוה, ויש לה רשימת המתנה של פרסומות. בחוזים הקודמים זו היתה שנה עם אופציה, בחוזה הקודם זה היה שלוש שנים, כך שהחוזה הנוכחי לא רחוק בהרבה. השיקול המכרזי הוא 20-10 אחוז, לא יותר".
- וזה לא מפריע לך?
"לא מפריע לי שהם רוצים אותי. לך תשאל כוכב שבדיוק פרץ עכשיו והוחתם. אני מבין לאן אתה חותר, אבל במקרה שלי זה לא נכון".
באשר לערוץ 1 ושלל תחלואיו, גינת סבור ש"כל עוד לפוליטיקאים תהיה מילה שם, תהיה לערוץ בעיה. אם הייתי הולך לנהל את ערוץ 1 - ואני לא הולך, וגם את זה הציעו לי ארבע פעמים - זה רק כדי לסגור, ולפתוח מחדש עם צוות שצריך להיות בסדר גודל של 20-10 אחוז ממה שיש שם עכשיו. אותו צוות צריך לייצר רק חדשות ודוקומנטציה תחקירית, ואת שאר התוכניות לקנות בחוץ".
- ומה דעתך על כישורי הניהול של ג'ו בראל?
"הכי קל לשבת בחוץ ולירוק לבאר שלא רק שתיתי ממנה, אלא שהבאר הזאת עשתה אותי. לכן לא תשמע ממני מילה רעה על שום אדם ברשות השידור. אני באמת מרגיש מן חוב של כבוד למקום הזה. באתי לשם כאלמוני, אחרי מודעה בעיתון, וטיפסתי לאט לאט עם מרפקים, אבל בלי פרוטקציות ובלי עזרות, כי לא הייתי שייך למיליה הזה של הירושלמים מהרדיו שבאו לטלוויזיה. שם נתנו לי את הצ'אנס, ומי שנתנו לי את ההזדמנות הם טומי לפיד ואחרי זה אורי פורת".
עד היום פועל גינת על פי אותו קריטריון, ומעסיק, מתוך עיקרון, תחקירנים שלדבריו "לא היו מתקבלים כתחקירנים בטוק-שואו בערוץ הילדים. לא מעניין אותי השכלה פורמלית, לא מעניין אותי ניסיון קודם. תסתכל פה עליהם - כולם חתולי רחוב. כמוני. חתולי רחוב שראיתי בעיניים שלהם את ה 'תן לי רק צ'אנס ואני אראה לך מה זה'. אחת היתה מלצרית, אחד עבד בדואר וכן הלאה. אלה האנשים שמביאים לפה את כל הרופאים שמטרידים מינית וכו'. אין לי פה מישהו תל אביבי. איריס באה מחיפה, אהובה מראשון, מישהי אחרת באה מאיזשהו מושב. אין אחד שפנה לפה בצורה רצינית, רצה להיות תחקירן, ולא פגשתי אותו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא רוצה לשיר
|
|
|
|
|
|
|
את "מדינה על המשקל", השלאגר האחרון שלו, גינת לא היה עושה בחיים לולא בתו נטלי, שהפיקה את העסק, לא היתה רוכבת עליו, "פה, על הגב, עם מלתעות על הצוואר". למעשה, הוא הסכים לשלם לרשת כדי לבטל את ההסכם, אבל התרצה לבסוף בגלל הלחצים מבית. וקבלו הצהרה מעניינת נוספת: "לא עניינה אותי דיאטה, כי התייאשתי מדיאטות. הרי במהלך חיי העלתי והורדתי לפחות חצי טון. בגלל הסדרה, אמרתי שזה יהיה מצחיק מאוד אם אעשה תוכנית על דיאטות, אגיד לאנשים מה לאכול ומה לא, כשבמקביל אשאר השמן של המדינה. מי יתייחס למה שאני אומר לאחר מכן? החלטתי שאני מרזה כדי לתת תוקף לכל מה שאני אומר.
"שנית, יש את עניין הרייטינג. זה גימיק יוצא מן הכלל. שלישית, כולם מדברים היום בטלוויזיה על ז'אנר הריאליטי טי-וי. אז לאכול ג'וקים כדי לזכות בפרס - זה לא מציאות. זה פייק, זו מציאות מזויפת. לעשות סקס בווילה מבודדת זה סקס למצלמות. זה לא ריאליטי. קוראים לזה ריאליטי, אבל זה פייק".
- ולשיר בגמר "כוכב נולד" בניצנים, גם זה פייק?
"זה לא ריאליטי, זו תוכנית בידור. לעשות דיאטה ולהוריד עשרות קילוגרמים - יותר ריאליטי מזה אני לא מכיר. בסוף הסדרה אמרתי: 'מה, עכשיו כולם יארבו לי'. בעוד חודשיים 'בשידור חוקר', בעוד שלושה 'כלבוטק', כולם יגידו: 'בואו נראה מה קרה לו, מה הוא העלה בחזרה, טה טה-טה'. אמרתי 'חייבים לשמור'. עכשיו, התרגלתי כבר לדיאטה".
- ומה משכנע אותך שהדיאטה הזו תהיה שונה מקודמותיה?
"כי הפעם התהפך לי הראש. כבר חצי שנה לא נגעתי בשום דבר מתוק. את כל המלתחה הקודמת שהיתה לי נתתי במתנה לשני חברים שמנים. אני לא אשמין. לדעתי, אוריד עוד".
- בעצם רצית להוכיח לכולם שאתה אמין. כלומר, אם תעלה במשקל, אי אפשר לסמוך עליך?
"נכון, לכן אני לא אעלה. זה הפוך על הפוך".
- כלומר, ההצהרה הזו נועדה לכבול את ידיך.
"נכון. ואת פי".
ואפרופו פיו, גינת ממש גאה בפרץ המוזיקלי שלו מלפני שנה - הדיסק "בחירות אישיות" - ובכל זאת, הוא לא מתכנן לשיר שוב בקרוב, למרות שמנכ"ל הד ארצי התקשר אליו לפני החגים עם הצעה להקליט דיסק חדש, וחרף נתוני המכירות המרשימים - קרוב ל-50 אלף עותקים. "עשיתי את הדיסק הזה בשביל הכיף שלי ובשביל החברים שלי. לא התכוונתי להפוך לזמר או לעשות שלאגר במצעדי הפזמונים, אלא לעשות קאברים לשירים שאני אוהב. כשהציעו לי להופיע בערבים סירבתי. אם הייתי מתכוון לעשות קריירה של זמר, הייתי מקליט שירים חדשים. אתה יכול לעשות להיט משיר חדש, לא לשיר את 'ג'ריקו' ולקוות שהוא ילהט".
- אתה מקשיב לדיסק?
"כל הזמן. עד היום הוא באוטו. בוא אני אספר לך משהו נוסף שלא סיפרתי עד היום: בחודש מאי קיבלתי פנייה ממפיק ענק בנאשוויל, טנסי, בירת מוזיקת הקאנטרי. ואתה יודע שבאמריקה, הקאנטרי הרבה יותר חזק מהפופ. אם הייתי עושה עם הראש למעלה-למטה, הייתי נוסע לאמריקה. הוא רצה להתלבש עליי שם, בגדול. אמר לי: 'אנחנו עושים לך 20 בלונדיניות עם כובעים, נעשה שם שואו-שואו'".
- אז למה לא עשית עם הראש למעלה-למטה?
"כי אני לא רוצה להיות זמר. אני אוהב את מה שאני עושה, ואני אוהב את המשפחה שלי. עוד מעט הבן שלי עומד להתגייס, ואני לא הולך לטלטל את כולם ולנסוע ולחזור, ואני לא סובל טיסות, ולא מעניין אותי לעלות על במה ולשיר. גם החבר'ה לחצו עליי, אמרו 'מה, אתה משוגע'".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"מדינה על המשקל". צילום: ערוץ 10
|
|
|
|
|
|
|
התחליף שלי
|
|
|
|
|
|
|
אז לא, ממש לא מתאים לגינת לעשות שינויים עכשיו. כמו שאין מה לשאול אותו על עתידו של הזקן. בעבר הוא סירב להופיע בקמפיין, תמורת 200 אלף דולר, לסכין גילוח, שבמסגרתו היה אמור להצטלם בעודו מגלח את הזקן. ובכלל, מדובר פה בסמל מסחרי. כמעט כמו החיבור בינו ובין "כלבוטק".
- מישהו אי פעם יוכל להחליף אותך?
"אני אומר לך במלוא האחריות: אין אדם שאין לו תחליף".
- ומי יהיה התחליף שלך?
"תראה, כל מי שיקום - ההצלחה שלו תהיה במקוריות. אסור לנסות לחקות אותי או לעשות אותו דבר, ולכן הוא צריך להיות אחר לגמרי, אחר ממני. אני בפרינציפ נגד חקיינים, ולכן כל מי שאתה רואה היום פה ושם - אלה לא היורשים. השם 'כלבוטק', אגב, הוא שלי במשרד רשם העמותות, הפטנטים, אני יודע. יכול להיות שיום יבוא ואמכור את השם או אתן אותו.
"פעם הרי דני פאר, שהגיש את 'כלבוטק' לפניי, היה אייקון, עם שיטת הגשה אחרת לגמרי. ידעתי שאם אני נכנס לנעליים הענקיות שלו באותו זמן, זה חייב להיות שונה לגמרי. ואז נכנסתי בשיא הכסאח. ניצלתי את המשקל שלי, את הקול העבה, והלכתי על הגשה שונה לגמרי. זה תפס. זה אומר שאם מישהו יבוא לרשת אותי, הוא לא צריך להיות מישהו גדול עם זקן וקול עבה. זה צריך להיות בדיוק הפוך, אולי אפילו אישה".
- מתי זה יקרה, להערכתך?
"בעוד 25 שנה. הנה, סידרתי לך סיום מעולה לכתבה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
