 |
/images/archive/gallery/155/076.jpg הראל סקעת בגמר בניצנים.
צילום: אדי ישראל  |
|
|
| חמש תחנות התרבות של הראל סקעת |
|
| התותח של "כוכב נולד" עם הדברים שהפכו אותו לנסיך הפופ הישראלי, מהלהקה הצבאית ובית צבי ועד "צלילי המוזיקה" והופעה בפסטיבל בכפר סבא |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ענבל שתיוי
25/11/2004 12:26 |
|
|
|
|
|
|
|
אפילו שהפסיד את המקום הראשון בתחרות "כוכב נולד" להראל מויאל, הראל סקעת החתיך מכפר סבא, היה ונותר הכוכב האמיתי של התחרות.
הרזומה הקצרצר של סקעת, בן 23, כולל שירות בצוות הווי בחיל קשר, לימודי משחק בבית צבי וכמובן התהוות
כאליל בנות ובנים, למרות כל אלה, הוא מספר " אני עדיין קצת נאיבי". חוצמזה הוא גם נמצא כיום "בצומת הכי משמעותית בחיים שלי, אני צריך לבחור באחת משתי האהבות הכי גדולות בחיים שלי". בנוסף, בימים אלה הוא שוקד על חזרות לפסטיגל, עובד על תקליט חדש ומחלטר ככה מידי פעם במסיבות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הופעה בפסטיבל בכפר סבא
|
|
|
 |
|
|
|
"בגיל שש הופעתי בפסטיבל הילדים בכפר סבא וזכיתי במקום הראשון עם השיר המקורי 'אמא הביני' שכתבו לי חיים גוזלי וצבי להט. מילות השיר הן: 'אמא הביני, אני הקטן/ אמא הביני, זה לא מכוון/ אני ילד טוב ולי לב זהב/ אז מה אם שפכתי את כל החלב'. ניקי גולדשטיין, קומיקאי שמופיע היום ב'שישי בגאון', גם הופיע בפסטיבל הזה שנקרא "כוכבים לערב – כוכב נולד". זה היה פסטיבל שירי ילדים בהנחיית דליק וולניץ שזז מעיר לעיר בכל הארץ ומתישהו הם גם הגיעו לכפר סבא.
"הייתי קטן, בלי שיניים, כל המשפחה שלי היתה בקהל. בהופעה הזו נטבע בי החותם שאני הולך לעשות את זה עוד הרבה שנים. אחרי הכל, זה לא דבר רגיל שילד בן שש עולה לבמה ומופיע. זה היה מאוד מרגש, מאוד מיוחד. הרגשתי כוכב, הרגשתי ילד גדול, וזכיתי במקום הראשון".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דליק וולניץ. צילום: רובי קסטרו
|
|
|
|
|
|
|
"צלילי המוזיקה"
|
|
|
|
|
|
|
"בגיל 12 הלכתי עם המשפחה שלי למחזמר 'צלילי המוזיקה' עם חני נחמיאס וששי קשת. אני זוכר שעברה בי צמרמורת כשראיתי את הילדים עומדים על הבמה ושרים ואני הייתי בקהל, כי יותר ממה שהסיפור של המחזמר השפיע עלי, הושפעתי מהעניין של להיות על הבמה.
"השיר שהכי אהבתי במחזמר היה 'הדברים שאותי משמחים'. תמיד הייתי הילד ששר, במשפחה, בבית הספר. הייתי הזמיר. רציתי להיות שם, לשיר. תמיד היה לי את הפחד הזה, אם אני אעשה את זה או לא. אם בכלל תהיה לי את ההזדמנות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חני נחמיאס. צילום: אלי דסה
|
|
|
|
|
|
|
להקה צבאית
|
|
|
|
|
|
|
"הייתי בחור נורא תמים, עדיין אני קצת נאיבי. קיבלו אותי ללהקה הצבאית, וקיבלתי כבר את כל האישורים שאני בפנים, ואז לא הכניסו אותי בכל מיני תירוצים. בסוף הגעתי לצוות הווי אל-תקני של חיל הקשר.
"כשנכנסתי לשם ראיתי שהדברים מתנהלים ממש לא כמו שחשבתי. כשלא הכניסו אותי ללהקה חשבתי שאני פשוט לא טוב, חשבתי שמי טוב אז הוא טוב ושמעריכים אותו על זה. לא חשבתי שאני צריך לדחוף את עצמי ולהראות כל הזמן מי אני.
"האמנתי שמי שטוב ומי שמגיע לו יקבל אבל גיליתי שזה לא תמיד עובד ככה. הלהקה הצבאית שינתה לי הרבה דברים בחיים. למדתי להיות פחות שאנן, הבנתי שדברים לא ייפלו עלי מהשמיים. אם לא הייתי בלהקה צבאית, ומחשל את עצמי, בכלל לא בטוח שהייתי מגיע לאודישנים של 'כוכב נולד'.
"זה צ'אנס שאתה לוקח והסיכון הוא בפחד שלא תעבור, שאתה לא מספיק טוב, ופתאום יגידו לך אתה ממש לא שר יפה. הסיכון הוא האכזבה. בצבא הוציאו אותי מבחינה מקצועית מהנאיביות. עדיין אני באיזה שהוא מקום תמים, טהור. אני משתדל שמה שאני עושה יהיה משהו טהור שבא ממני, אבל הדעה שלי על איך הדברים מתנהלים הרבה פחות תמימה ממה שהיא היתה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"הלהקה"
|
|
|
|
|
|
|
בית צבי
|
|
|
|
|
|
|
"בבית צבי ראיתי שירה שאני לא מכיר, שירה בסגנון אחר, הרבה יותר משוחק. פתאום קלטתי באמת מה זה לשיר טקסט ולא רק מוזיקה - ללמוד לדעת על מה אתה שר, ולקחת את זה למקומות בחיים שאליהם אתה מתחבר.
"'הנני כאן' מתחבר לי לאהבת אמת שהיתה לי והפסדתי, פספסתי אותה. נתתי לה ללכת. אהבה שנפלה עלי מהשמיים, כמו גורל. שרתי לה בעצם את 'חוזר מארץ לא זרועה'. הלכתי לראות דברים אחרים בלי להעריך את מה שיש. היום אני מצטער, אבל לומד, מנסה לשנות. מהבחינה הזו הלימודים בבית צבי וההשתתפות ב'כוכב נולד' עיצבו את הזמר שבי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
גרי בילו, מנהל בית צבי. צילום: ליהיא לפיד
|
|
|
|
|
|
|
כוכב נולד
|
|
|
|
|
|
|
"השיר שבחרתי לשיר בגמר, 'הנני כאן', מספר גם על הדרך שעברתי ב'כוכב נולד'. השיר הזה הוא על חייו של האמן. זה מראה מה אנחנו, איך אנחנו הולכים מסונוורים אחרי האהבה לבמה ולשירה ונפצעים המון בדרך. נפצעים באכזבות, בכישלונות כשדברים לא יוצאים כמו שרצינו.
"יש הרבה זמרים מעולים, בחסד עליון, שאף אחד לא יודע עליהם. גם אם לא הייתי מצליח או מגיע לכוכב נולד הייתי ממשיך, עד שזה היה קורה לי. עד שהייתי מממש את האהבה הזו. אני, עד 'כוכב נולד', הייתי בין אלה שאף אחד לא יודע עליהם ושלא היתה להם את ההזדמנות. אם לא הייתי הולך על 'כוכב נולד, הייתי ממשיך לשיר בכל מקרה, בדרכים רגילות, כמו כולם.
בהתחלה בכלל פספסתי את האודישנים של אזור המרכז, ונסעתי לאודישנים עד לחיפה, וכל הפרויקט היה ככלל היה לי קשה נפשית. חצי שנה להיות תחת זכוכית מגדלת, כל הזמן לחפש כדי למצוא את המקום שלי, ההטלטלות בין להישאר נאמן לאמנות שלי לבין להתגמש לתנאי התחרות, למה שהקהל רוצה לשמוע ואני לא הסכמתי לזה, הלכתי נגד.
"הבמה של ניצנים היתה שיא תקופת ההתבגרות הווקאלית שלי. זה היה הדבר הכי גדול שקרה לי. התרגשתי מאוד. האמת היא שכל תוכנית שהיו בה תוצאות, אנשים מההפקה היו עומדים מהצד ומסתכלים עלי שלא תהיה איזו התעלפות בשידור חי, כי מסתבר שאני מאוד רגיש. למדתי שאני הרבה פחות חזק ממה שחשבתי. הרבה פחות עמיד. גיליתי רגשות ופחדים והתרגשות מאוד גדולה. היום אני נמצא בפרשת דרכים מאוד משמעותית בחיים שלי, אני שוקל ובוחן איזו אהבה לממש יותר".
|
|
|
|
|
|
|  | | הראל סקעת בגמר בניצנים | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
