 |
/images/archive/gallery/218/493.jpg יונתן קאשאניאן.
צילום: אוליקום  |
|
|
|
|
| הנה ראיון עם יונתן קאשאניאן: הזוכה הישראלי ב"פרויקט Y" האיטלקי ודמות די צבעונית ומינית בפני עצמו |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
מנחם גנץ, מילנו
10/12/2004 9:27 |
|
|
|
|
|
|
|
" הוי. . . אלוהים שלי", משתחררת צרחה לאוויר, באוקטבות שמאיימות לשבור את עשרות המצלמות שמקיפות את הבית. "הוי אלוהים, אני לא עומד בזה, שאני אמות. אני מת, אני מת. . . אני מלכה! אני מלכה". זאת היתה תגובתו הראשונה של יונתן קאשאניאן שניות לאחר שברברה דורסו, מנחת תוכנית הריאליטי האיטלקית, "גרנדה פרטלו", הכריזה שלעונה החמישית של התוכנית יש זוכה חדש. ולא סתם, ישראלי לשעבר, יליד רמת גן, בן למשפחה ממוצא פרסי שעזבה את ישראל לטובת מילנו כשהיה בן ארבע.
קאשאניאן, שיהיה בינואר בן 24, אולי היה מופתע, אבל איטליה לא. כבר מהשבועות הראשונים של התוכנית הצביעו אתרי האינטרנט על אהדה ברורה כלפי הבחור הגנדרן. הוא בלט כבר ברגע הראשון בתנועותיו הנשיות, בחליפות המחויטות שלבש, בעניבות הססגוניות ובעיקר בכובע השחור שלא נפרד מראשו.
תוסיפו לכך אינטליגנציה חריפה וממזרית, ערמומיות, יכולת ביטוי יוצאת מן הכלל ומעל הכל: כדור אש של אנושיות ורגישות אל הסביבה, ולא היה ספק שמדובר בווינר. "גרנדה פרטלו" (האח הגדול) היא תוכנית שמבוססת על מתכונת הולנדית שנמכרה למקומות שונים בעולם. אם להשתמש במונחים ישראליים מקבילים, מדובר בסוג של "פרויקט Y".
כ-15 מתחרים מכל איטליה מכונסים בבית אחד לאורך 71 יום, מצלמות עוקבות אחר תנועותיהם 24 שעות ביממה ומיקרופונים צמודים לגופם. בכל שבוע הם נקראים בזה אחר זה אל חדר הווידוי ובו הם צריכים להגיד מי לדעתם השניים שצריכים לעוף מהבית, וגם לנמק למה. בסוף הסבב האישי, כשברור מי מבין המתמודדים זכו במספר רב של קולות שליליים מצד חבריהם, עוברת ההחלטה לצופים בבית, והם אלה שמכריעים מי בסופו של דבר ימצא את עצמו בחוץ.
השידור מהבית
הועבר באמצעות ערוצי הלוויין בכל שעות היום. ערוץ חמש האיטלקי (שנקלט גם בישראל), שבבעלותו של ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, העביר פעם ביום קטעים נבחרים מהיממה החולפת. אחוזי הצפייה היו מרשימים. הממוצע עמד על כ-30 אחוז רייטינג, כלומר 6.7 מיליון צופים בערב. בגמר צפו כ-40 אחוז, כלומר 8.6 מיליון צופים.
רייטינג כזה הוא כל מה שהפקה טלוויזיונית בעלות של עשרות מיליוני יורו רוצה לקבל. בדומה לתעשיית הריאליטי המשומנת בארץ, ו"כוכב נולד" היא הדוגמה הבולטת לכך, מרוויחים גדולים נוספים מהעסק הם חברות סלולר ואתרי אינטרנט שמשמשים ככלי הצבעה. כעת מפיקי התוכנית הולכים לסחוט היטב את נסיך הרייטינג קאשאניאן. צפויות לו עוד שעות מסך ארוכות, עד כמה שהתואר "ארוכות" תופס בעידן של סלבז אינסטנט. אפילו ברלוסקוני, מספרים, כבר ביקש לפקוח עין על הילד כדי לוודא שהוא צועד בכיוונים הנכונים.
עוד לפני שברור כמה זמן ידרך כוכבו, כבר גרף קאשאניאן לכיסו סכום נאה של כרבע מיליון יורו מעצם זכייתו בתוכנית, אבל את הטיפול בממון הוא משאיר לאחרים. "אחותי לימור עורכת דין, אח שלי אלון רואה חשבון, שהם יתעסקו עם כספי הזכייה", הצהיר, בעוד המצלמות מתמקדות בפניו הזורחות. "הכי אני רוצה שאמא שלי תבשל לי ארוחה פרסית ושנוכל לשבת כל המשפחה ביחד ולחגוג", סיכם את מאווייו.
שלושה ימים אחרי הזכייה חזר קאשיניאן למילנו, אל תבשיליה של אמו יפה. באותו יום חגגה אחותו לימור, שחיה ברמת גן, את יום הולדתה. היא היתה ההפתעה המתוקה של הגמר. בנותיה והיא הוטסו לאיטליה על חשבון ההפקה. באחד מרגעי השיא של הערב היא הוכנסה לבית, לבושה בשמלת ערב ענקית, שעיצב אחיה הצעיר, והעניקה לו חיבוק אוהב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
יונתן קאשאניאן. צילום: אוליקום
|
|
|
 |
|
 |
|
"מעולם לא היו לי יחסים עם גברים"
|
|
|
 |
|
|
|
בשבועות שהתוכנית רצה בהן היתה נטייתו המינית של הזוכה לעתיד סוגיה די לוהטת בעולם שבחוץ. קאשאניאן לא שיתף פעולה וגם חבריו לפרויקט לא טרחו להתעסק בזה. "העובדה שהעדפותיו המיניות לא ברורות עד כה היא אופיינית מאוד למדינה כמו איטליה", הסביר אלסיו דה ג'ורג'י, עורך אתר חדשות באינטרנט.
"ככה זה באיטליה, מדינה שעושים בה דברים בלי לדבר עליהם בפומבי". נבחרי ציבור של הקהילה ההומו-לסבית תרמו לדיון משלהם וכמוהם גם פובליציסטים. כולם יצאו מתוך נקודת הנחה שקאשאניאן גיי, אבל גם אחרי שזכה הוא סירב לתת תשובה ברורה. "אוסקר וויילד אמר: 'שידברו טוב, שידברו רע, העיקר שידברו'", התחמק באלגנטיות. "מעולם לא היו לי יחסים עם גברים, למרות שאין לי כל בעיה שיהיו לי".
- סליחה, זאת חטטנות או שזה לגיטימי לשאול אותך על זהותך המינית?
"בוודאי שזה לגיטימי", הוא מבהיר כשהוא ישוב על הספה בבית הוריו וברקע מתנגן אביהו מדינה בקולי קולות. "אם אני מרשה לעצמי לצאת ולרקוד בחצאית, ללכת איך שאני רוצה ולדבר בטון שאני רוצה, זה סימן שלא מזיז לי כששואלים אותי דבר כזה. אם זה לא הפריע לגברים חטובים עם כתובות קעקע כמו אלסנדרו (אחד מחבריו לבית, שגמר במקום השלישי), או לצ'חצ'ח נשוי בן 40 כמו גווידו (משתתף אחר), או לכוסית של הבית שחיזרה אחרי, אז למי העניין מציק? מי ההומופוב כאן? יתרה מכך, זה אחד הקלפים שהיו ברשותי".
- אם באמת לא היה לך כל קשר מיני עם גברים, אולי צודקים אלה שאומרים שהחברה צריכה לבחון את עצמה, ולא כל גבר שמתנהג באופן נשי הוא בהכרח גיי?
"קשה לי להאמין שניתחו את הנושא בצורה כזאת מעמיקה. כשיצאתי וזכיתי אמרתי, וכולם הסכימו איתי, שעצם זה שנתנו ליהודי ישראלי ואחד שנראה כמו הומו לנצח, זאת נקודת זכות לחברה האיטלקית. זה סמלי, זה מראה צעד גדול מצד החברה. אני עד עכשיו נתתי התייחסויות מאוד קצרות לעניין, לא באופן רציני ומעמיק".
- אתה מסכים שהגישה שלך תואמת את הרוח האיטלקית של לעשות בלי לדבר יותר מדי?
"זה ממש לא העניין. מה עשיתי בשקט? אני עשיתי בשקט? לא חסכתי לא צרחות, לא בגדים, לא החבאתי דבר, לא הוצאתי את עצמי בתשלומים, נתתי את הכל ישר בבומבה. פחדתי בהתחלה להתלבש מוזר כמו שאני אוהב, אבל אחרי ארבעה ימים בבית, כשכבר הרגשתי בנוח, דרשתי שיביאו לי את הבגדים שלי, ואת הבגדים הכי מוזרים שיש, וככה בדיוק זה היה.
"רציתי שכל הנשק שיש לי יהיה בידי. חוץ מזה, דרך הביטוי שלי לא הציקה לאיש מדיירי הבית, זה מעולם לא יצר בעיה אצל איש, להפך, המסר של התוכנית, כולל הזכייה שלי, היה: אל תשפטו יהודי, ישראלי, מי שנראה כמו הומו או כל אדם באשר הוא בגלל תוויות מוגדרות מראש, אלא אך ורק בזכות אישיותו".
- מה היית עושה אם אחד מהמשתתפים היה מכנה אותך: "יהודי מלוכלך"?
"שאלו אותי את זה במבחנים המקדימים. הייתי מחייך ועונה: 'תגיד, אתה מטורף, יש לי אוסף אדיר של בשמים, אני חופף את הראש פעמיים ביום וחולה על קרם גוף. תאמין לי שאת המילה 'מלוכלך' היית יכול לחסוך מעצמך, אני רק יהודי".
- לא היה חסר הרבה כדי שזה יקרה. אם אנטוניו, שהיה לך איתו ויכוח קולני במיוחד, לא היה נשלח הביתה, ביטויים כאלה עוד היו עלולים לצאת החוצה.
"אנטוניו מעולם לא דיבר על היהדות שלי. הוא גיחך על האנגליות של קתרינה, זה לא פגע בסיכויים שלו כמו שזה לא היה פוגע בו אם היה יורד על מתחרה בגלל יהדותו. אם הוא היה יורד לפסים כאלו, מיד היו מעיפים אותו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יונתן
|
|
|
|
|
|
|
"כבר מההתחלה רצו בהפקה שאני אזכה"
|
|
|
|
|
|
|
אנטוניו , שהיה על תקן החתיך של הווילה, היה היחיד שיצא נגד קאשאניאן: "לא יכול להיות שהכל מושלם אצלו, לכל אחד מאיתנו יש משהו דפוק ויונתן מסתיר אותו". קאשאניאן לא נשאר חייב. "כשנכנסתי לבית", הוא אומר, "התפעלתי כמו כולם מהיופי של אנטוניו, אחרי יומיים חשבתי שהוא אחד הכי מכוערים שראיתי בעולם".
המתיחות בין השניים החלה בשלבי הסיום של התוכנית. "בהתחלה היו לו אחרים להציק להם, הוא הבין שאני חזק, אז הוא לא יצא נגדי. בסוף כבר לא נשארו אנשים, אז הוא התחיל להתעלק עלי, ואני סתמתי סתמתי סתמתי. החוכמה היא לשרוד, ולכן להתעצבן זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים. אני לא טיפש, ואני לא אעניש את עצמי בגלל שהוא דפקט, שיעניש את עצמו לבד. אותי זה לא עניין כל עוד זה לא נגע בי. ברגע שהוא התחיל לעלות עלי, הבהרתי לו שאני בכלל לא מושלם, ויש לי יכולת להתמודד מולו עם כל השרירים שלו. כשהוא הציק לי, טרפתי אותו בלי מלח".
שלושה ימים לאחר שהתחילה התוכנית חל יום הכיפורים, וקאשאניאן צם בשידור. "הבטחתי להורים שאני אכנס פנימה ואחליט על פי הרגשתי. אחרי הכל, לצום מול מצלמות במקום שבסמוך לו צילמו בזמנו את הסרט של מל גיבסון על ישו, זה לא ממש כיפור. כל היפה בכיפור זה ההתלכדות והסבל והעינוי שמשותפים גם לסובבים אותך. חשבתי שאם זה יעמיד אותי בצורה מגוחכת אני אמנע מזה. בסוף החלטתי לצום".
פרופסורים לתקשורת ולסוציולוגיה באיטליה ראו בהשתתפותו של יהודי ישראלי בתוכנית מעשה לא אחראי מצד ההפקה. כפי שטען אחד מהם, "לוקחים נושאים רגישים כמו אנטישמיות והסכסוך במזרח התיכון, שעלולים להכתיב דעה ורגשות של ציבור רחב, ומפקידים אותם בידיהם של חבר'ה צעירים, שאינם ראויים להתמודד עם הסוגיות האלה מול קהל של המונים מבלי שיחדרו סטיגמות ודעות קדומות. זה בהחלט מסוכן".
קאשאניאן לא חשש מתרחיש מהסוג הזה. "הם הכניסו לתוך הבית את הציבור המייצג של איטליה", הוא אומר, "ואני חי כאן, כך שהייתי משוכנע שאדע איך לענות. על עצמי ידעתי שאני בסדר, ויכול להיות שההפקה הכינה את שאר המשתתפים לאורך המבחנים לעובדה שיהיה ישראלי-יהודי. בכל מקרה, העובדה שהמשתתפים האחרים שאלו אותי שאלות על יהדות ועזרו לי בצום רק הוכיחה את הפתיחות שלהם לעניין.
"אני חושב שכבר מההתחלה רצו בהפקה שאני אזכה. הם לא היו מביאים אנשים שעלולים לפגוע בי מעצם היותי יהודי,כי התוכנית היתה זוכה לביקורת עוד יותר שלילית מזאת שהיא כבר ספגה".
- לעומת זהותך היהודית, היותך ישראלי היה מרכיב שבלט רק בערב האחרון, כשלימדת את כולם להגיד את המילה "לחיים". זאת היתה אסטרטגיה ברורה לא להיכנס לפוליטיקה?
"כמובן שהשקעתי בזה מחשבה. היה לי רצון לייצג את ישראל, רציתי לפאר את המדינה שלי, ברור, בטח בימים קשים כאלה, אבל לא יכולתי להיכנס פנימה ולומר: 'אני הישראלי, ולכן כל מה שאתם אומרים, יודעים וחושבים זאת טעות ורק אני מכיר את האמת, ולהציב את עצמי כאחד נגד כולם.
"אסור היה להיות חוצפן. לכן חשבתי שכדאי קודם לזכות באמון, להציג את מי שאני ואחר כך לנצל את ההזדמנות וטיפה אחר טיפה להחדיר את ישראל פנימה, כי אני מת על הארץ. לימדתי אותם להרים כוסית לחיים, שרתי את'סיגליות' של דיוויד ברוזה, החדרתי את ישראל בלי ליצור התנגדות מצד האחרים. עכשיו, אחרי שצברתי אמון, אני יכול לומר את מה שאני חושב ומאמין בו, ויהיה לזה גם יותר אפקט.
"בכל פעם שהאחרים הזכירו פוליטיקה וראו שאני לא משתתף, אמרתי להם שאני פשוט לא מתעניין בזה, שאין לי מה להוסיף, והמשכתי לשייף את הציפורניים שלי" (כנראה שהוא באמת חיה פוליטית קטנה מאוד. על מותו של ערפאת שמע רק כשנגמרה התוכנית, ועל הבחירה המחודשת של בוש נודע לו במהלך הראיון).
- וזה לא מראה על הרדידות של התוכנית? בכל זאת, יושב שם בחור ישראלי ולא מפנים אליו שאלות בעניין.
"ממש לא. דיברנו על עונש מוות, על תרבות. את הפוליטיקה של ישראל השארתי מחוץ לתוכנית. לא הייתי מעמיד את עצמי נגד כולם ומלמד אותם על הטעויות שבידם. זה היה דבר טיפשי מצדי לעשות כי אז כולם היו נגדי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מי לא שותה בירה, לא מקלל, לא מפליץ?"
|
|
|
|
|
|
|
העונה החמישית של ה'גרנד פורטלו' ייצרה שערוריות לא מעטות. 15 הנבחרים לא ממש שימשו מודל לצעירים שצפו בהם. דוגמה אחת היא מסיבה פרועה ורוויית אלכוהול ונזקים שערכו חלק מהמשתתפים. ערימות זבל, חפצים שבורים, מכשירים מקולקלים. את התוהו ובוהו היה צריך לסדר במשך שעות למחרת, בשעה שרוב הוללי הלילה הקודם נשארו עמוק במיטה עם הנג-אובר אכזרי.
אבל האירוע הזכור מכולם היה הרחקתו של אחד המשתתפים, גווידו, על ידי יוצרי התוכנית, בעקבות לחץ חברתי חזק מצד ארגוני הורים, מורים וארגונים חברתיים אחרים. הסיבה להרחקה שלא בהצבעה, לראשונה בתולדות התוכנית, היתה האלימות המילולית מצד גווידו כלפי המנחה והאלימות הפיזית כלפי כל דבר שנקרה בדרכו בשעה שהתבקש לצאת "לצינוק" של הבית, לאחר שהפר את הכללים וגילה לאחרים את מי בחר להעיף מהבית.
- כל האלכוהול, האלימות, הצרחות? זה היה במקום?
"סליחה. רציתם ריאליטי שואו, רציתם אמת. זאת האמת, לא פחות ולא יותר. יש כאן הכל מהכל. מי לא שותה בירה, לא מקלל, לא מפליץ? אולי גווידו עם הפלוצים וההתפרצויות הוא הרבה יותר אמיתי ממי שכובש את יצרו ולא מראה את הצד האמיתי שלו?".
- אבל אתה בחרת לא לדבר על הכל, זכרת שזה משחק שאתה רוצה לזכות בו.
"הכל תלוי באופן ובצורה. הבעיה עם גווידו הייתה הצורה שהתפרץ, והוא טעה, אבל מי לא טועה?".
- מה היית מציע למתבגרים בני 16 נגיד, לקרוא ספר או לצפות ב"גרנדה פרטלו"?
"הייתי אומר להם לקחת את הדברים הטובים מהספר ואת הדברים הטובים מהתוכנית. עם כל הכבוד, למי שאין שכל לא יהיה שכל גם אם יקרא ספר ומי שחכם לא יהיה חכם פחות אם יצפה בתוכנית".
מאז שזכה, מוקף קאשאניאן בגלים של הערצה. המונים עוצרים את המכוניות שהוא נוסע בהן, ילדות בוכות מהתרגשות והוא לא מבין איך בן יום הפך לכוכב בלי שעשה בעצם שום דבר מיוחד. "אמרתי לעצמי, מה קורה למטורפות הללו, מה הן רוצות ממני, אני אפילו לא יפה תואר שאפשר לפנטז עליו. ואז הגעתי למסקנה למה זה קורה. העובדה שישבתי עם פיג'מה בבית מול עיני הצופים, העובדה שברור לכולם שאני הילד של השכנים, העובדה שיצאו לי חצ'קונים, שדיברתי על נושאים שמעניינים את כולם, היא גרמה לאהדה המטורפת הזאת".
ממדי ההיסטריה שייצרה התוכנית ממשיכים להפתיע אותו. הוא מקריא לי מסר שקיבל בטלפון הנייד מבחור שפגש לפני חמש שנים כשהיה בחופשה עם אחיו בטוסקנה, ומאז לא ראה אותו: 'כבר יומיים חסרה לי האנרגיה המדהימה שלך. סילביו'. "אתה קולט?", אומר הכוכב הנולד, "הוא לא התקשר כי הוא לא רצה להפריע, הוא רק רצה שאני אדע את זה. כמעט התחלתי לבכות על המקום, באמת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יונתן ב"גרנדה פרטלו". צילום: אוליקום
|
|
|
|
|
|
|
"הייתי יכול לחיות בין תל אביב למילנו"
|
|
|
|
|
|
|
- אתה נלחץ מהפרסום, מהצלמים שעטים עליך, מזה שלא תוכל להיות חופשי?
"זה יהיה פאתטי אם אני אומר על החוויה הזאת משהו רע. זה היה חלום שלי. הייתי נותן אוזן ויד בשביל זה. הייתי מוכן לקחת בו את הטוב ואת הרע".
- אבל למה דווקא ריאליטי, ועוד מהסוג הזה? מה מושך בחור מוכשר ואינטליגנטי לכלוא את עצמו 71 יום בבית סגור?
"מאז שאני קטן אני חולם להיכנס לעולם הבידור. כל מי שמכירים אותי עוד מהילדות אמרו לי שאני חייב לעלות על במה, שם אני במיטבי. תמיד רציתי למצוא במה שיכולה להתאים לי. התוכנית הזאת היא קלאסית מבחינתי, כי בין שאוהבים או שונאים אותך, אתה זוכה להתייחסות בזכות מי שאתה. רציתי לדפוק לאיטליה בפרצוף את מי שאני, וזה היה בעיני דווקא קלף מנצח: אחד שאוהב לשיר, אוהב להתנועע, ישראלי, יהודי, שכולם חושבים שהוא הומו.
"'גרנדה פרטלו' נתנה לי אפשרות להיחשף ולדבר ללא גבול. לא מדובר בתוכנית שההשתתפות שלך בה היא מוגבלת. ולכן היה לי קל לתקשר עם האנשים", קאשאניאן עוצר לרגע, אומר שקשה לו להתבטא בעברית, למרות שהיא מתגלגלת במהירות מרשימה. המשפחה אמנם עזבה את ישראל לפני שנים, אבל גם באיטליה המשיכו לדבר בבית קאשאניאן רק עברית.
כמו כל איטליה, גם המשפחה הקרובה התרגלה לסלנג שהכתיב בנם הצעיר בתוכנית: אני מרגיש טופ של הטופ, איזה שיק. . . מה-זה שיק. "מילים של החבר'ה, שאתה זורק בלי לחשוב הרבה והן חודרות פנימה ממש בלי כוונה", הוא אומר.
מה שנשאר לברר זה איך הוא מתכנן את עתידו. "אם הייתי יכול לחיות בין תל אביב למילנו זה היה החלום שלי. אני באמת מרגיש קשור לשני המקומות ואני נקרע ביניהם", הוא מסביר, בעוד אחיו, לימור ואלון, טרודים בשאלה איזה סוכן יופקד על הקריירה המבטיחה שלו. ומה הוא הולך לעשות עם המזומנים שמרפדים כרגע את חשבון הבנק שלו? "קודם כל, אני חייב לחלק פה כמה מתנות לבני המשפחה, מה זה מגיע להם. אחרי זה? הכסף של הזכייה יהיה בסיס להתחלה ארוכה". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
