 |
 |
|
|
|
|
|
|
| א.ב. דן על הבובה המוזרה של שרית חדד (כולל תמונות. הכניסה אסורה על ילדים מתחת לגיל 18) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"כמו מתוך סרט רגע עוצרת ומעלה זיכרונות".
לפני שבוע פנה אליי (או שאני פניתי אליו) העורך בפנייה סוערת שאכתוב (עלק סוערת) על בובתה של שרית חדד. את האמת כל העניין די הטריד אותי. מוזיקאי מתוסכל (אני) צריך לכתוב על זמרת מצליחה (שרית). משהו שלילי מתבקש, האמת ל-מ-ה??
אתמול בנסיעה לאותו כיוון באוטובוס, ורדה רזיאל ז'קונט הקריאה מכתב שבו אחת מהמאזינות בפורום ציינה את העובדה המדהימה (מדהימה – האם זה הציטוט המדויק או שסתם התחשק לי טלפון שבור?) שהרבה כותבים (בפורום) שוטחים את בעיותיהם בצירוף...(שלוש נקודות). ורדה התייחסה לעובדה ואף הוסיפה בקולה הערב (גבירותיי ורבותיי, אם לא ידעתם ערב בא מעורב שהיא למי שלא יודע, ציפור שיר): "גם בעיני יש משהו מאוד פרחי ב-...". אז למען הפרחים או פרכים (איך צריך לכתוב אבשלום קור?) שיטרחו ויקראו את רצף השטויות שעומד אנוכי לכתוב קבלו...
ועכשיו לבובה. אני נמצא בחדר של nrg.co.il, קומה 6 למעלה. תמיד סבלתי מפחד גבהים. יש ריח די דביק במקום הסגור הזה. אני על הטופ של הבנין (לא העולם עדיין). הבובה של שרית לצדי. לפני רגע אני ועוד שני עיתונאים הפשטנו אותה וביצענו בה את זממנו. אין לה פטמות למי שתוהה וגם לא איבר מין. התחתונים שלה די דומים לתחתוני סבתא ועיתונאי אחר שיותר מבין (בעניינים שכאלו, אחד ג'ינג'י, אני לא אגיד מה שמו) אמר שמדובר בבגד גוף. על העטיפה שרית חדד לובשת את אותו הבגד שלובשת הבובה (תוספת: שכחתי לציין את רגלי הפרוטזה).
קודם כל, רגע לפני כל השליליות שהיא אצלי רגע של עונג בלתי נמנע, רגע של פרגון. לפני הכל שרית חדד היא מישהי שחידשה. אין לה קול, היא לא כוסית (בעיני), בתמונה של אחד האלבומים הקודמים שלה (לא קניתי אף אלבום רק מה שמוכיח כמה שאני לא אובייקטיבי)
היא נראית כמו חוה דולב ברגע של חולשה. אם יש קרדיט שאפשר לחרוט עליה הוא המצאת ז'אנר המזרחי הפמיניסטי, המעבר לשירים שמחים מדיכאון ולאחרונה פיתוח המוזיקה המזרחית לכדי פופ כחול לבנבן שחרחר מזרח תיכוני.
כאשר חמסה הוציאו את אלבומם ("א.ב. תביא איזה 300-400 מילה באמאש'ך" – ציטוט ישיר מפי העורך, אני פשוט מקווה שאני לא נמרח), ליתר דיוק את שירם המונופלוצומנטלי "אתה חייב למות עליי", כולם (מה זאת אומרת כולם, מי אני שאדבר בשם רבים) חזרו על האימרה: "מדובר בשיר בסגנון שרית חדד", ורק על זה מגיע לה ש-א-פו!
אז תראו אם אתם קונים פוטנציאליים, היא עולה 99.90 וניתן לרכוש אותה ברשת "כפר השעשועים".
לבובה מצורף בונוס בדמות דיסק המכיל 5 (חמישה! חמסה) מלהיטיה: "אתה תותח", "כמו סינדרלה", "קצת משוגעת", "חברים בכל מיני צבעים", "נסיכה של שמחה". אומנם השיר המונומנטלי "יאללה לך הביתה המוטי" מרגיש קצת חסר ברשימה (בעיני), אבל ניתן לבנות דמות ישראלית טיפוסית שמתפתחת לאחר קבלת הבובה כמתנה.
"אתה תותח": תודה על המתנה.
"כמו סינדרלה": את האמת אני די עובדת עליך כולה 99.90 שקל הוצאת עליי יא קמצן.
"קצת משוגעת": אתה יודע שכחתי לקחת את הכדור הפסיכיאטרי המרגיע לפני השינה.
"חברים בכל מיני צבעים": גלגלתי קצת מהחומר הירוק שאתה ואמא מסתירים ממני ומגלגלים כל לילה לפני השינה.
"נסיכה של שמחה": ההיי הסופי, רגע לפניי הדאון הטוטאלי.
ולסיכום ...(תודה ורדה)
צ'אקי מאחוריך
נ.ב
תוספות הכרחיות ששכחתי לציין על הבובה: דרושים עבור הבובה (עבור השימוש) 3 בטריות (אני: "מאיזה סוג", העורך: "הרגיל") והיא מניעה את רגליה וידיה לצלילי המוזיקה באופן שיהיו כאלו שיאמרו (אני: "שובה לב").
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
אני
|
|
|
 |
|
לא
|
|
|
 |
|
סינדרלה
|
|
|
 |
|
ואת
|
| |  | | לא שלגיה | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | אמן רב תחומי. כותב שטויות ועל שטויות בהזמנה. בעל אידיאולוגיה פוסט ערסוותית אנארכיסטית. אפשר להזמין לחתונות וועדי עובדים. בס"ד | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
