 |
 |
|
|
|
|
|
|
| מרב מנוח התייבשה מתיאורי הסקס המפורטים והמשעממים ב"אהבה, פרוזאק, ספקנות וספקות" של לוסיה אצ'וריה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לוסיה אצ'וריה עיתונאית בעלת מוניטין היא המחברת של רב המכר הספרדי "אהבה, פרוזאק, סקרנות וספקות" (עם עובד), וטביעת ידה העיתונאית אכן ניכרת לכל אורכו של הספר. מבנהו של הספר ילדותי קמעה, והוא מחולק לאותיות האל"ף בי"ת, כשכל אות עוסקת בנושא אחר. כך א – זה כמו אנורמליות, ד – זה כמו דם חם, ל – זה כמו לבד וק - זה כמו קורבן. אך נראה שהמקוריות מסתיימת בערך במקום הזה.
זהו סיפורן של שלוש אחיות שננטשו בילדותן על ידי אביהן ונותרו עם אמן. אב נוטש ילדות קטנות הוא מקדם בעייתיות עכשווית ועתידית די מובטחת, והמחברת חוטאת בעיצוב סטריאוטיפי עד פשטני של הדמויות, הצומחות להיות נשים – איך לא - בעייתיות וסטראוטיפיות.
האחת – כריסטינה, שחומת עור, יצרית, עסיסית ובעלת מיניות שופעת הסובלת מתנודות קשות במצבי הרוח. "אני עסוקה בבריחה חסרת תוחלת מעצמי, בחיפוש אחר מקום להניח בו את ראשי. שותה קובה ליברות ומעשנת חומר ובולעת אקסטות ומגישה כוסיות ומנשקת שפתיים ומוצצת זין... מכורה לסמים מוצהרת ומזדיינת
מקצועית".
השניה – רווקה, אשת קריירה מצליחה כבת 30, התברכה ברמת איי קיו יוצאת דופן - 155, ולה היא זוקפת את הצלחתה ואת חכמתה. קוראת הרבה, אוהבת מוזיקה קלאסית, וחיה לבד. הטקסטים שלה, יש להודות, אינם מעידים על איכויות מגביהות עוף ומרעישות בחדשנותן וביכולתן האינטלקטואלית, ונראה כי הם מבטאים יותר בנאליות צחיחה: "אבל איזו משמעות יש לגיאוגרפיה כשאנחנו יכולים לדבר עם אנשים מכל כדור הארץ דרך רשתות המחשבים והמודמים שלנו? ומהי ההיסטוריה, כשאנחנו יכולים לקלוט שבעים וחמישה ערוצי טלווויזיה דרך הלווין? איזו משמעות יכולה להיות לחייה של אישה מבריקה ומקצוענית בת שלושים, מבוססת ובודדה?".
השלישית – אנה, עקרת בית הנשואה לגבר מצליח, מגדלת שני ילדים ושרוייה בדיכאון עמוק: "אני מניחה שיפתיע אותה לדעת שבזמן שאני קוראת עצות לחיי מין ב'מיה' ואת השטויות שכותבים על אורגזמה, אני שואלת את עצמי אם אי-פעם חוויתי את זה, ומגיעה למסקנה שלא, כי אם הייתי מרגישה אורגזמה הייתי יודעת, אני חושבת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"אהבה, פרוזאק, סקרנות וספקות". צילום: עטיפת הספר
|
|
|
 |
|
 |
|
תמהיל מבטיח לרב מכר
|
|
|
 |
|
|
|
הטקסטים שבויים בשפה תקשורתית פופולרית - דיבורית נטולת תחכום או עומק שכל ניסיון להגביהה בסוג של מטאפורה רק מגביר את תחושת המבוכה: "אילו אפשר היה לנקות את החיים כמו שמנקים וילונות, אילו יכולנו להעלים את הכתמים שלנו במכונת כביסה, הכל היה קל יותר....אילו רק היה אפשר לתקן את החיים באותה קלות שמתקנים בית".
אלה הם טקסטים שהולמים יותר סדרות למתבגרים והם גם אינם שונים ואינם מאפיינים את הדוברות השונות. כריסטינה תספר על עצמה באותה שפה בדיוק בה תשתמש אחותה האינטלקטואלית לתאר אותה, כך ששינויים בעמדות המספר אינם מובחנים על ידי סגנון ושפה מאפיינים, והגיבורות נעות לאורך העלילה כשהן חסרות קול אישי ומייחד. נראה כי כל הדמויות נענות לאותו סטראוטיפ, ובמובן זה הכתיבה עקבית.
שלוש האחיות מייצגות שלושה דגמי נשיות שטוחים ומובחנים, משוללי עומק ומורכבות פרט להתבוננות עצמית שרק מעבה את הסטראוטיפ ומקשיחה אותו. גם הדיבור רווי הוידויים בגוף ראשון אינו חושף מקומות שלא דוברו בגוף שלישי. אין פער בין המחשבה על אודות הדובר לבין מה שהוא חושב על עצמו כך שהכל נשמר בגבולות הסטראוטאיפ המדולדל.
לרזון הלשוני ולמשקל הנוצה העלילתי מתווספים גם ציטוטים אשר אין בכוחם להעשיר במקצת את הרדידות הטקסטואלית, הם לקוחים בעיקר מתרבות פופולרית, כמו אזכורה של בתו של חוליו איגלסיאס, משהו על "מלחמת הכוכבים", קצת מיתולוגיה, אבל בעיקר נראה כי היעד המנחה הוא להיראות עדכני ומגניב עד כדי מיאוס.
וסקס יש הרבה, כפי שכבר צוין, סקס מפורט עד לשעמום, ולמרות השפע, אפילו אין בו כל תעוזה וחידוש. מה שכן, כתיבה סטראוטיפית, שבלוניות והרבה סקס גלוי ונוטף במינונים גבוהים הם תמהיל מבטיח לרב מכר, ונראה, כי זהו המקרה. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
