 |
/images/archive/gallery/234/989.jpg עזמי בשארה.
צילום: מהסרט ''גם בתוך עמכם אני חי''  |
|
|
| "פילוסוף פוליטי שמציע תפישות אוניברסליות" |
|
| ד"ר אריאלה אזולאי משוחחת על סרטה החדש, "גם בתוך עמכם אני חי", שמציג סדרת שיחות עם עזמי בשארה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ענבל שתיוי
5/1/2005 17:13 |
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר עזמי בשארה, אולי אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בנוף הפוליטי בישראל, הוא הנושא של סרטה החדש של ד"ר אריאלה אזולאי, "גם בתוך עמכם אני חי", שיוקרן ביום שבת הקרוב בסינמטק תל אביב.
אזולאי, 42, חוקרת תרבות, במאית סרטים ("שרשרת המזון", "סימן משמים"), אוצרת אמנות ופעילת שמאל יחסית רדיקלי. בין השאר אחראית לתרגומים של פוקו וליותר, וכן פרסמה, יחד עם בן זוגה פרופסור עדי אופיר, ספרים ומאמרים בנושא ביקורת תרבות ופוליטיקה, ביניהם הספר "ימים רעים: בין אסון לאוטופיה" מ-2003.
כיום היא מלמדת באוניברסיטת בר אילן במסגרת התוכנית לתרבות ולפרשנות. לדבריה, "הנושאים שאני מתעסקת בהם מצטרפים לנושא כללי של עיסוק במתח בין אזרחות לאלימות".
"גם בתוך עמכם אני חי", מציג סדרת שיחות עם בשארה, במהלכן הוא פורש את משנתו הפוליטית, האזרחית והפילוסופית, ומתבטא לגבי המצב המדיני האקטואלי. "עזמי בשארה הוא אחד מהפוליטיקאים היחידים שיש לו מחשבה פוליטית מאתגרת ביחס למציאות הפוליטית הקשה שאנחנו חיים בה כאן", מסבירה אזולאי, "אני לא חושבת שאפשר לחשוב על העתיד במקום הזה בלי המושג שבשארה עצמו טבע – מדינת כל אזרחיה".
בשארה, יו"ר סיעת בל"ד בכנסת, ד"ר לפילוסופיה ויליד נצרת, חבר בבית הנבחרים מאז הכנסת ה-14. בעבר התבטא בחריפות כנגד מדיניות ישראל כלפי אזרחיה הערבים, בייחוד מאז אירועי אוקטובר 2000. התעסקות קולנועית בו, בוודאי באקלים הנוכחי, משולה כמעט להתעסקות בחומר נפץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אריאלה אזולאי. צילום: ליהיא לפיד
|
|
|
 |
|
 |
|
"אלו שרודפים אותו הם בדלנים וטהרנים"
|
|
|
 |
|
|
|
לדברי אזולאי: "הרעיון לסרט עלה אצלי לפני שלוש שנים, כשהתחילו האיומים במשפטים נגדו, בין השאר סביב הנאום שהוא נתן בסוריה והאשמות בהסתה סביב אירועי אוקטובר 2000. בסרט אני בעצם מציעה לצופה להקשיב למשנה של בשארה, ולא מתוך מקום של בורות, אלא מתוך מקום של הבנה.
"הדבר המעניין ביותר במה שקשור לבשארה היא העובדה שמדובר בפוליטיקאי ופילוסוף פוליטי שמציע תפישות אוניברסליות, והוא נרדף עליהן כאילו הוא היה לאומן, בזמן שאלו שרודפים אותו הם למעשה בדלנים וטהרנים, שרוצים לשמור על טוהר המדינה היהודית. זה בניגוד לתפישה אזרחית שמדברת על 'מדינת כל אזרחיה', ומשמעותה שותפות אזרחית מלאה במקום הזה".
- איך את רואה את הטיפול התקשורתי השגרתי בבשארה?
"התקשורת מוכנה להקשיב לערבי כשהוא מדבר על עניינים ערביים או כשהוא תופס את המשבצת של הערבי. אבל המחשבה של בשארה היא בענייני האזרחות של כולנו, ערבים ויהודים כאחד.
"הסרט הוא סדרת שיחות עם עזמי בשארה על מהי אזרחות, מהי מדינת כל אזרחיה, איך תיראה מדינת ישראל כשהיא תהיה מדינת כל אזרחיה. השיחות האלה הן שיחות עם מי שיש לו משנה פוליטית סדורה, חבר כנסת, והוא מנסח תפישה של אזרחות שאינה מיועדת לערבים בלבד אלא ליהודים וערבים כאחד.
"אין היום עוד אדם בישראל, בוודאי לא פוליטיקאי, שיש לו מחשבה אזרחית שמאפשרת את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה שחיים בה בני לאומים שונים. במילים אחרות, מה שעולה מהמחשבה הפוליטית שלו זה הפרדת הלאום מהמדינה".
- מה לגבי המהפכים המדיניים הנוכחיים?
"ההתנתקות היא עוד ואריאציה על התוכניות והמדיניות לטיהור והתבדלות של הפוליטיקה היהודית. מה שאנחנו רואים עם עזמי בשארה זה שדווקא ממיעוט לאומי עולה מחשבה אוניברסלית של אזרחות ולא תביעה בדלנית שמבקשת להתנתק מהמדינה. בשארה מציע להפוך את המדינה למסגרת שיכולה להכיל את המיעוט הזה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בשארה. צילום: מתוך "גם בתוך עמכם אני חי"
|
|
|
|
|
|
|
"זה סרט תובעני מבחינת קהל הצופים"
|
|
|
|
|
|
|
- למה החלטת לצלם את הסרט?
"משום שאני אזרחית במדינת ישראל, שהיא מדינה שהפרוצדורות שלה מזמן לא עונות על דפוסים של דמוקרטיה. הרגשתי שהרדיפות של עזמי בשארה פוגעות גם במעמד האזרחי שלי, משום שאין אזרחות כאשר אין אזרחים שווים. ורדיפה של אזרחים אחרים היא פגיעה באזרחות שלי.
"הסרט מתרכז במחשבה של בשארה, ומנסה לחשוב איך להציג מחשבה פוליטית. לא מדובר בדרמה פסיכולוגית, ולא בדוקומנטציה שלו במגזר, אלא ניסיון להראות מחשבה. זה סרט תובעני מבחינת קהל הצופים, שמתבקשים לחשוב יחד איתו.
"הסרט נעשה מההתחלה בהתנדבות שלי ושל הצלם, במינימום תקציב. מלכתחילה לא היה לנו תקציב, ולבסוף, כדי שנוכל לסגור את הסרט, קיבלנו 20 אלף דולר מאריק ברנשטיין, כמפיק. אפילו לא ביקשנו סיוע מגורמים אחרים כי לא חשבנו שיש לזה סיכוי".
- יש תחושה שכבר ראינו הכל בנושא הזה של יהודים ערבים ומדינת ישראל.
"ראינו, אבל זה בסרטים של יהודים על הכיבוש. הסרט הזה משוחח עם עזמי בשארה, והוא נשמע בו מדבר על איך צריכה להיראות ולהיות מדינת ישראל. סרטים אחרים שעוסקים בנושא עושים את זה מזווית אחרת שבה הערבי הוא רק עד, לא משתתף.
"הקולנוע מבחינתי הוא מכשיר של מחשבה, כלי למחשבה. ואם כך, על מה בכלל אפשר לחשוב אם לא על המקום הזה. הסרט הוא לא סרט קליל, כי הנושא לא קליל". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
