 |
/images/archive/gallery/237/438.jpg חיים נחמן ביאליק.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| לכבוד 70 שנה לפטירתו של המשורר הלאומי, יוצא לאור קובץ מקיף מיצירותיו שילווה במבואות וביאורים. הנה טעימה קטנה לדרך |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
NRG מעריב
9/1/2005 14:24 |
|
|
|
|
|
|
|
במסגרת
חגיגות 70 שנה לפטירתו של ביאליק והתרת זכויות היוצריםעל יצירותיו, יוצא לאור כרך מקיף ומלא של שיריו, בעריכת פרופסור אבנר הולצמן.
"השירים", שיוצא בהוצאת דביר, שהחזיקה בזכויות על יצירותיו של המשורר הלאומי לאורך השנים, מציג את הטקסטים על פי הסדר הכרונולוגי של כתיבתם, ללא חלוקה קטגורית למדורים (ילדים, אהבה וכו'), כך שישרטטו דיוקן פואטי של חיי המשורר.
בנוסף, לכל שיר יתלווה מבוא שיציג את ההקשר הביוגרפי שלו לחייו של ביאליק ולתקופה ההסטורית והתרבותית בה נכתב. כמו כן, יוצמדו לשירים ביאורי מילים שיחשפו את מקורות ההשראה של היוצר.
את המהדורה חותמים מבחר שירים גנוזים ולוח תאריכים הפורש את חייו ופועלו של ביאליק.
הנה טעימה ראשונה מאחד השירים הגנוזים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"השירים". צילום: עטיפת הספר
|
|
|
 |
|
 |
|
"המחפש" - מבוא
|
|
|
 |
|
|
|
השיר נמצא בתוך צרור משיריו המוקדמים של ביאליק ששרדו בהעתקתו של חברו, יעקב מוסונז'ניק מז'יטומיר. תאריך חיבורו לא צוין, אך הוא נכתב כנראה ב-1892באודסה או בז'יטומיר. לראשונה פורסם מן העיזבון בכרך הכתבים הגנוזים של ביאליק, שהופיע ב-1971 בעריכת משה אונגרפלד.
כמו "בלב ים" גם "המחפש" נושא אופי אלגורי ברוח שירת ההשכלה, ובמרכזו אדם היוצא אל הטבע למצוא בו פתרונות לחידות העולם ולחידות נפשו. בולטת בעיקר נוקשותושל העיצוב הסימטרי המדויק, ההופכת את השיר למעשה תשבץ של ניגודים והקבלות בין שני בתיו.
השיר מעמת בין הים הזועף לבין הפלג הבהיר, ומכאן משתלשלת שורה ארוכה של ניגודים: בין עומק הים לרדידות הפלג; בין שלוותו של הגיבור לנוכח סערת הים לבין זעפו מול שלוות הפלג; בין התהייה התבונית על סודות הים לבין הריגוש הנפשי הנחשף בבקשת הניחומים במי הפלג.
ברור שביאליק ביקש לאפיין את גיבורו כאישיות מורכבת, בעלת תודעה חקרנית מזה ומעמקי רגש מזה. אולם העיצוב הראשוני הסכמטי של עמידת האדם מול חידות הטבע רק ממחיש את גודל הקפיצה שהתרחשה בשירתו במהלך שנים מועטות עד להיווצרותו, למשל, של שיר עמוק ומורכב כ"רזי לילה" (1899).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הַמְחַפֵּשׂ
|
|
|
|
|
|
|
דּוּמָם עַל יָם זוֹעֵף שְׁתֵּי עֵינָיו נִטָּיוּ
הַיְחַפֵּשׂ בִּתְהֹם רַבָּה רָזֵי עוֹלָם לֹא יִגָּלוּ?...
הַיָּם סוֹעֵר זוֹעֵף וּמִשְׁבָּרָיו יֶהֱמָיוּ –
מַה תֶּהֱמוּ הָאֵיתָנִים! הֲתַעֲנוּ אִם תִּשְׁאֲלוּ?...
זֹעֵף עַל פֶּלֶג בָּהִיר שְׁתֵּי עֵינָיו נִטָּיוּ; –
הַיְחַפֵּשׂ בּוֹ נִחוּמִים שֶׁמִּמֶּנּוּ רָחֲקוּ?...
עַל חֲצָצָיו זוֹחֵל הַפֶּלֶג, וּמֵימָיו יִבְעָיוּ... –
מַה תְּשַׁכְשְׁכוּ מַיִם זַכִּים! הֲתִבְכּוּ אִם תִּשְׂחָקוּ?...
ביאורי מילים:
נטיו – נמתחו, השתרעו.
יבעיו – ינבעו, יזרמו. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
