 |
למרות שפיטר ג'קסון, פראן וולש ופיליפה בוינס הם אנשים שונים בתכלית, לפעמים זה בהחלט מפתה לחשוב עליהם כעל שלושה קולות במוחו של אדם אחד. הקול האחד הוא מלא חיים (בוינס), השני קודר עד כדי גיחוך (וולש) והשלישי לגמרי יציב וממוקד (ג'קסון). ליל שבת, שעת לילה מאוחרת בביתם של וולש וג'קסון בפאתי וולינגטון, ניו זילנד. ילדיהם של בני הזוג ישנים ולא תוכננו כל צילומים למחר, כך שהארוחה עם בוינס, שכתבה עימם את סרטי "שר הטבעות", כמו גם את ההרפתקה האפית החדשה שלהם, "קינג קונג", מתנהלת בעצלתיים. היין כבר נמזג, יותר מפעם אחת. השיחה קיבלה כבר נופך של שכרות קלה. "מה היתה השאלה ששאלת על אפשרות של כישלון?", אומר ג'קסון, תוך ניסיון לכוון את השיחה לעבר קרקע בטוחה. וולש צוחקת: "זו יותר מסתם אפשרות. זה בלתי נמנע!", עתה ג'קסון צוחק. הוא מנסה שנית: "להעביר את כל חייך בניסיון להתעלות על 'שר הטבעות' יהיה דבר מטופש ובלתי מספק. אז אתה מקבל החלטה לעשות סרט שהוא בידור טהור כדי שאנשים לא יתאכזבו. לא סביר להניח ש'קינג קונג' יעשה אי פעם יותר כסף מסרטי 'שר הטבעות'". בוינס אינה יכולה לסבול את קור הרוח הזה דקה אחת נוספת. היא נשענת קדימה. "הלו?", היא אומרת. "אם לדייק, 'קונג' הולך לכסח את 'שר הטבעות'!".
וולש וג'קסון מביטים בה בחיבה ואז, בו זמנית, הם אומרים, "זה היין מדבר מגרונה". טרילוגיית "שר הטבעות" זכתה ב-17 אוסקרים, גרפה כמעט שלושה מיליארד דולר ברחבי העולם והפכה את ג'קסון לכוכב-על, גם אם הוא נראה כמו הוביט (מאז הוא כבר השיל 12קילוגרם, נפטר ממשקפיו והרחיב את קשת הצבעים בארון הבגדים שלו). ג'קסון רצה לעשות גרסה חדשה של "קינג קונג" מאז היה בן 13 - גרסת המקור משנת 33', בכיכובה של פיי ריי האגדית, קרובה כל כך ללבו, שאי אפשר היה להסירה ללא התערבות כירורגית מסכנת חיים. ב-2003 הציעו אולפני יוניברסל לוולש ולבוינס מקדמה מדהימה של 20 מיליון דולר כדי לכתוב, לביים ולהפיק גרסה חדשה. ג'קסון הזמין את "ניוזוויק" להיות הראשונים שיבקרו בסט של "קינג קונג", שצפוי לצאת לאקרנים בדצמבר הבא. הגרסה החדשה מתרחשת בשנות השלושים ומצולמת בניו זילנד. חברת ווטה דיגיטל מקימה את ניו יורק הישנה בגרסת מחשב, בדיוק נטול פשרות ובעזרת שרטוטים מקוריים ומסמכים היסטוריים. בסרט מככבים ג'ק בלאק (בתפקיד במאי הקולנוע האובססיבי קארל דנהאם), נעמי ווטס (ככוכבת הראשית אן דארו) ואדריאן ברודי (כג'ק דריסקול, בגרסה של ג'קסון, מחזאי ברוח ארתור מילר ששוכנע לכתוב את התסריט של דנהאם).
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ג'קסון ובלאק על סט "קינג קונג"
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"נעשה עוד אחד בשביל המזל"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אנדי סרקיס, שהמשחק שלו היה הבסיס לדמותו הדיגיטלית של גולום ב"שר הטבעות", יגלם את קונג, מי שדנהאם חודר לאי הפרה-היסטורי שלו בשביל לפענח סיפור תעלומה. סרקיס לא החל עדיין לעבוד עם ווטס. בהתחשב בשפת הגוף שהוא גייס לצורך הראיון, אין ספק שהוא הולך לשתק אותה מפחד. ג'קסון מקווה להציג את המיתוס של קונג בפני דור שאלרגי לסרטי שחור-לבן לא מבדיל בין "קינג קונג" ל"גודזילה" ומעולם לא ראה את הסרט המקורי, אלא רק את הגרסה של שנות השבעים. "אני בן 26 והדבר היחיד שאני יודע על קונג, זה שהוא עלה על ראש האמפייר סטייט והופל משם ביריות על ידי מטוסים", אמר קולין האנקס, שמגלם את עוזרו האומלל של דנהאם, דמות חדשה. "צפיתי בחלקים מהגרסה של ג'סיקה לאנג. העובדה שמדובר בבחור מחופש לקוף בולטת מאוד. זאת אומרת, הוא ממש מתהלך שם, מציץ בחלונות ואומר, 'איפה ג'סיקה לאנג'".
בוקר אחד על הסט. בלאק עומד מאחורי מצלמת קולנוע עתיקה, שהוצבה על דגם בגודל טבעי כמעט של ספינת קיטור. כמה מאנשי הצוות עומדים על גבעה סמוכה וצופים בשדה התעופה, כדי שהמראות ונחיתות לא יהרסו את הצילומים: מטוסים טסים כל כך נמוך מעל אזור הצילומים, שאתה יכול לראות את הקנגורו שמצוירים על הזנבות שלהם. בסצנה הזו, הדמות של בלאק, דנהאם, מצלם את הכוכבים שלו ומתעד פלירטוט עצבני בין אן דארו לברוס באקסטר החלקלק. ווטס וקייל צ'אנדלר, שמגלם את באקסטר, מדייקים בדיאלוג בסגנון שנות השלושים, שנלקח היישר מהמקור. -הוא אומר לה שנשים הן רק מקור לצרות. היא מתקשחת: "ובכן, זה ממש לא נחמד מצדך!". הוא משיב: "אה, את בסדר, אבל ישנן נשים שהן פשוט מטרד. ככה עשו אותן, אני מניח". בלאק קורא לבסוף קאט. "נפלא", הוא אומר, "יש למישהו ממחטה? כי אתם ממש ממלאים את המסך באדים עם הרגשות האמיתיים האלה! נעשה עוד אחד בשביל המזל - זהו הג'קסוניזם, וישנם חיוכים מודחקים בכל מקום כעת - והפעם, בואו נרגיע קצת". למעשה, זהו רגע ג'קסוני נוסף. הבמאי יורד מהספינה, כשהאוזניות על צווארו, צוחק ואומר לבלאק: "לפחות אתה לומד!". מאוחר יותר בלאק מסביר: "העבודה העיקרית שלי בסרט הזה הוא לא להגזים במשחק שלי, הנטייה הטבעית שלי היא להיות הליצן, אז, כן, הוא אמר לי בכמה הזדמנויות, אתה צריך להרגיע". הצילומים של "קינג קונג" בדיוק התחילו, וזה נוגע ללב לראות את השחקנים והצוות מבצעים את גישושי ההתחברות הראשונים שלהם. כשאומרים לו שזה ברור שיוצרי הסרט אוהבים אותו, בלאק משיב, "הם אוהבים אותי? איך אתם יודעים את זה?", הוא מהדק שפתיו וחושב. "ובכן, ייתכן והם אוהבים אותי, אבל אני אוהב אותם פי שניים".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
פיי ריי. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"אלוהים, אני מצלם את פיי ריי"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"קינג קונג" המקורי הוא גדול הרבה יותר מאשר סך כל החלקים שלו, וגם אם גרסתו החדשה של ג'קסון לא תגיע אי פעם לדרגת הנצחיות שלו, היא יכולה בהחלט לשפר מספר נקודות. לשם התחלה, את האנימציה של קונג. היא יכולה גם להיפטר מסממני הגזענות בהצגת דמויות תושבי האי, אשר צופים בקונג כשהוא נגרר משם בשלשלאות. ובאשר למשחק בגרסה המקורית, אדריאן ברודי ( הפסנתרן") מנסח זאת בצורה הטובה ביותר: "פיי ריי היתה מדהימה, אבל מעבר לזה, המשחק פשוט מזעזע בחלקים מסוימים של הסרט". ג'קסון, וולש, ווטס ובוינס פגשו את ריי בניו יורק אחרי טקס האוסקר. ג'קסון צילם אותה בווידאו וכולם זוכרים כיצד ריי, בת 96, מיד הפכה מול המצלמה לכוכבת קולנוע יפהפייה. "חשבתי לעצמי, אלוהים, אני מצלם את פיי ריי", אמר ג'קסון. ריי מתה חמישה חודשים לאחר מכן. "פיט היה הרוס", אמרה בוינס. "הוא היה מאוהב בה", היא מחייכת. "בשעה שצילם את פיי, אמרתי לפראן, 'הו, תיקחי ממנו את המצלמה, הוא פשוט התחרפן'".
לאחר ארוחת הערב בביתם של וולש וג'קסון, כולם הולכים לחדר העבודה של ג'קסון, ובו דגמי חיילים ממלחמת האזרחים, דמויות "שר הטבעות", ספרי קולנוע ומסך טלוויזיה שטוח ענק, הגורמים לו להיראות כמו חדרו של ילד עשיר בן 12. ג'קסון משוויץ בכמה מפריטי האספנות מקונג המקורי. יש לו קונג קטן מכף יד, עשוי בדיל ופרווה סינתטית, ששימש לסצנה שבה קונג נופל מ'האמפייר סטייט' ונחבט בבניין בדרכו מטה. יש לו גם ברונטוזאורוס באורך מטר, שעורו נשחק וחושף שלד מתכת עטוף בגומי, בד וחוטים. "הברונטוזאורוס הזה אכל את החובל על העץ", הוא אומר. הוא מרים דגם של החלק העליון של בניין האמפייר סטייט, עשוי ברישול מקרטון צבוע בכסף ואומר: "את זה עשיתי כשהייתי בן 13". כולם מתרווחים בכורסאות, ואחרי שבוינס דוחקת בו, ג'קסון עושה משהו בלתי צפוי. הוא מקרין גרסת אנימציה של סצנה, שהופקה לצורכי תכנון תשע הדקות האחרונות של הסרט. במילים אחרות: התייצבותו הסופית של קונג על ראש האמפייר סטייט ונפילתו. האנימציה לא משהו התוצאה עשויה טלאים טלאים. ובכל זאת, הסצנה, ששונה בהרבה מהמקורית בכוריאוגרפיה שלה ובעומק הרגשי שלה, מהממת. אפילו הקולות של המטוסים שעוברים בסמוך לגורילה שוברים את הלב, משום שאתה יודע שקונג אינו הרשע בסיפור, ואתה יודע מה עומד לקרות. אחרי שנגמר הקטע, איש לא מדבר. ואז וולש, בדרך כלל הקול המצחיק והקודר בראש הזה, מדברת. "אנשים תמיד שואלים את פיט, למה אתה רוצה לעשות מחדש את 'קינג קונג', היא אומרת. "זאת הסיבה". תרגום : תמר טוניק
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | אדריאן ברודי ב"קינג קונג" | |
|