 |
/images/archive/gallery/248/498.jpg ליאונרדו דיקפריו, ''הטייס''.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| ליאונרדו דיקפריו חושף את כל הפרטים העסיסיים בנוגע להאוורד יוז, הדמות שהוא מגלם ב"הטייס" |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ג'ודי סולומון, לוס אנגל'ס
28/1/2005 9:47 |
|
|
|
|
|
|
|
בגיל 14, עזב ליאונרדו דיקפריו את בית ספר כי היה לו חלום: להיות שחקן קולנוע. היום, בגיל 30, נראה שזה הצליח לו. החלום התגשם. אולי אפילו הרבה מעבר לתחזיות הכי ורודות שלו. בסרט החדש "הטייס", בבימויו של מרטין סקורסזה, מככב דיקפריו לצד קייט בלאנשט, קייט בקינסייל, אלק בולדווין, ג'ון סי. ריילי ואלן אלדה. אבל בסרט הזה הוא לא רק השחקן הראשי, והוא לא רק זכה עליו כבר בפרס "גלובוס הזהב" (בקרוב, אולי, גם באוסקר), הוא גם האיש שיזם את הפרויקט.
המטרה היתה להביא למסך את סיפורו של המיליארדר האקסצנטרי הווארד יוז, שהיה אחד האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בתחומים שונים, ביניהם עסקים, תעופה וקולנוע. בראיון בלעדי למעריב, מספר דיקפריו מה משך אותו כל כך אל הדמות הזאת. "לפני שמונה שנים קראתי לראשונה ספר על יוז", הוא אומר. "התרשמתי מאוד מהאדם
הזה, שעד אז ידעתי עליו רק מעט מאוד.
"ידעתי שיש לו שיער ארוך וציפורניים ארוכות, שהוא חי בחדר במלון בלאס וגאס והוא הבעלים של כל בתי הקזינו שהוא רואה מהחלון. בספר נחשפתי לאדם אחר. חלוץ אמיתי, שסיכן את חייו לקידום התעופה ונאבק במחלה (OCD - הפרעה טורדנית-כפייתית) ובפחד ההיסטרי שלו מחיידקים. הוא גם היה איש עסקים מטורף, רודף שמלות ומפיק סרטים גדול בשנות העשרים והשלושים.
"הפרויקט התחיל בפגישה עם מייקל מאן, שהביא את התסריטאי ג'ון לוגן. העבודה נמשכה שנים, כשמאן ולוגן כל הזמן משפצים ומשפרים את התסריט. בסוף, כשקיבלתי את התסריט וקראתי אותו, התברר לי שזה אחד התסריטים הכי טובים שקראתי מימיי.
"מאן הציע להביא את התסריט לסקורסזה. הוא אהב אותו ואת הרעיון לצלם סרט המתרחש בהוליווד, משהו שהוא מעולם לא עשה".
- מה משך אותך לעסוק בדמותו של יוז?
"העובדה שמדובר באדם אובססיבי. זה אדם שהיה לו הכל, הוא הגשים את כל החלומות של ילדותו ברמה שקשה לתפוש, אך המחלה הנפשית רק הלכה והתגברה לקראת סוף חייו. הוא היה אדם מאוד מסתורי, בעל פנים רבות. זה ריתק אותי ורציתי לגלם אותו".
- הבנת אותו?
"חלק מהדברים הבנתי, בעיקר את האובססיביות שלו ביצירת סרטים ואת השאיפה לשלמות. הוא אדם שלקח דברים לקיצוניות שאני אפילו לא יכול לחלום עליה. הוא התייתם בגיל צעיר, ועם כל הכסף בעולם לא היו לו גבולות מוסריים של ממש והוא לא דפק חשבון לאף אחד.
"זה בפירוש לא אני. אך יש צדדים באישיותו שאני מעריץ. האומץ, הנכונות להתעקש על דברים שאתה מאמין בהם. הסרט הוא אמנם לא סיפור מוסרי, אבל בהחלט סיפור שאפשר ללמוד ממנו".
- מה אתה למדת?
"שהיה לו תיאבון בלתי נדלה להשיג עוד ועוד, והוא מהווה דוגמה לכך שלפעמים אין עוד. הוא בנה את המטוס הגדול ביותר, שכב עם המון נשים, היה האדם המהיר בתבל, מפיק הסרטים הגדול ביותר, ובכל זאת הוא סיים את חייו כאדם לא מאושר.
"זה לקח שאני מודע לו וכדאי שכולנו נלמד אותו: שאין איזו אווזת זהב איפשהו שאנו צריכים לתפוס - מה שחשוב זה להעריך את חיי היומיום, ולעשות זאת כל יום מחדש".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ליאונרדו דיקפריו, "הטייס"
|
|
|
 |
|
 |
|
"קזנובה של המאה ה-20"
|
|
|
 |
|
|
|
- איך עבדת על התפקיד?
"לאחר שסקורסזה נכנס לפרויקט החל תהליך שנמשך שמונה חודשים, שבו קראתי כל מה שיכולתי על יוז. דיברתי גם עם גרושתו טרי מור, עם השחקנית ג'יין ראסל שעבדה איתו ועם אנשים נוספים שעבדו עימו.
"גם צפיתי בעדותו בסנאט, שזה הקטע היחידי שבו ניתן לראות אותו כמו שהוא היה, את התנועות, את המניירות וכן הלאה. דיברתי עם רופאים בכירים על ההפרעה שממנה סבל וחייתי כמה ימים עם אדם שיש לו את אותה הפרעה. האמת היא, שגם אני הייתי קצת כפייתי בצעירותי, ונתתי לזה לצאת כמה שבועות לפני הצילומים. זה היה קצת מטריד ונמשך עוד הרבה לאחר תום הצילומים.
"חודש לפני הצילומים, סקורסזה, לוגן ואני ערכנו ישיבות מרתוניות שבהן ניתחנו שוב ושוב את הסיפור, שינינו, ליטשנו, ניסינו לעשות אותו כמה שיותר אותנטי".
- איך הצלחת "להדליק" ו"לכבות" את ההפרעה שלך?
"לא צריך להיסחף. אני לא סובל מההפרעה הזו, כי אני מסוגל בנקודה מסוימת לומר לעצמי 'עד כאן, ההתנהגות שלך מגוחכת'. אני יכול לשכנע את עצמי להפסיק את ההתנהגות הכפייתית, אבל יוז לא היה מסוגל".
- ובכל זאת, איך מתמודדים עם גילום דמות של אדם אובססיבי-קומפולסיבי?
"זה לא קל, אך למזלי, אני יודע בסוף היום לצאת מהתפקיד ולא לקחת אותו הביתה".
- ממש חיקית את יוז, את התנועות שלו, את טון הדיבור.
"יש לי כישרון לחיקוי. אם אני שומע משהו כמה פעמים, אני יכול לחקות את זה. כמו כן עבדתי עם מאמני קול כדי שאשמע כמוהו וגם לקחתי הרבה מההקלטות בסנאט".
- היית צריך גם ללמוד להטיס מטוס?
"לא יכולתי להטיס אווירונים ישנים או לבצע פעלולים בגלל מגבלות הביטוח. עשיתי שיעורי בית ולמדתי המון על טיסה ותעופה. כשקיבלתי את התסריט, שאלתי את סקורסזה אם הוא בקטע של תעופה. הוא השיב שלא, אבל גם כשהוא התחיל לעבוד על 'השור הזועם' לא היה לו מושג על אגרוף".
- התפקיד דרש ממך לא רק חשיפה נפשית אלא גם פיזית.
"אני מודה שהיתה בעיה בסצנות העירום. זה היה מביך למדי להסתובב ככה כל היום מול עיניהם של אנשי הצוות".
- מדוע הוחלט בסוף לא להכניס לסרט את כל הסצנות הלוהטות?
"זו היתה החלטה של סקורסזה לעשות סרט שיפנה לקהל הרחב. חוץ מזה, הסצנות הנועזות לא היו נחוצות. במהלך כל הסרט, באמצעות הצגת צדדים שונים של אישיותו של יוז וגם בלי סצנות המין, אתה מבין שמדובר בקזנובה של המאה ה-20".
- אפשר להבין מהסרט מדוע היו לו כל כך הרבה מערכות יחסים עם נשים, שאף אחת מהן לא ממש הצליחה?
"אפשר לומר שכן. כל חייו הוא ניסה ליצור מחדש את האישה המושלמת, כי אמו היתה דמות כה דומיננטית בחייו. אני לא רוצה לומר שזה הגיע עד גילוי עריות, אבל מדובר במערכת יחסים מאוד קיצונית.
"אמו הלכה לעולמה כשהוא היה בן 13, אבל עד אותו יום היא לא הרשתה לו לשחק עם ילדים אחרים, הזהירה אותו מכל המחלות שיש בעולם וניקתה את איבר המין שלו. ואם מוסיפים לזה את העובדה שהוא היה גם חתיך הורס, גם המיליארדר האמריקני הראשון וגם סבל מהפרעה נפשית, אפשר להבין מאיפה צצו הבעיות שלו עם נשים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קייט בלאנשט, "הטייס"
|
|
|
|
|
|
|
"אני עובד עם ילדים חולי סרטן"
|
|
|
|
|
|
|
- איזו מערכת יחסים יש לך עם אמא שלך?
"יש לה השפעה עצומה עליי, כי היא גידלה אותי וגרתי איתה כל חיי. היא הסמן המוסרי שלי. למרות מה שעבר עליה במלחמת העולם השנייה, היא מתייחסת בכזו התלהבות לכל יום חדש, שזה ממש מידבק. מכיוון שהיינו יחד כל כך הרבה, היא החדירה בי את התכונות הטובות שלה - הגינות, יושר, מוסריות ומזג נוח".
- יוז לא החשיב במיוחד את ההיבט של נאמנות במערכות יחסים שניהל עם נשים. עד כמה זה חשוב לך?
"אני לא מתכוון להרחיב את הדיבור על מערכות היחסים שלי. ליוז היה תיאבון מיני בלתי נדלה ואף אישה לא יכלה לספק אותו. הוא הסתובב עם הנשים הכי יפות וחכמות של אותם ימים, אך הוא לא יכול היה להירגע, גם כאשר היה נשוי".
- אצל יוז, לפי הסרט, הכסף היה אמצעי, לא מטרה. איך אתה מתייחס לכסף?
"הכסף חשוב לי, כי בלעדיו לא היה לי את החופש להיות אמן ולבחור את התפקידים שאני רוצה. אבל אני לא צריך את הכסף בשביל לנהל אורח חיים ראוותני. אני לא טס במטוסים פרטיים, לא רוכש בתים בכל מיני מקומות ועדיין יש לי רק מכונית אחת - טויוטה.
"החלום שלי הוא שיום אחד, לאחר שאצבור הון מספיק, אעשה משהו שיתרום לאנשים או לסביבה. אני רוצה לשמור את הכסף למטרות כאלה. כבר כיום אני עובד עם ילדים חולי סרטן בבית חולים בלוס אנג'לס ועם ארגונים לאיכות הסביבה.
"העולם התעשייתי הורס את הסביבה, התאגידים הגלובליים בולעים הכל, ומשאבי הטבע שלנו נעלמים. לסביבה אין דרך להגן על עצמה, ולכן חובתנו לשמור עליה לדורות הבאים".
- בנובמבר האחרון חגגת 30. הגיל כבר משפיע על הקריירה?
"קודם כל, לא יכולתי לקבל מתנת יום הולדת טובה יותר מאשר הסרט הזה. מאז שהייתי בן 20 ומשהו רציתי לגלם את התפקיד הזה, ופתאום לראות את עצמי בסרט הזה - זה חלום שהתגשם".
- איך אתה בוחר תפקיד?
"אני בררן בגלל האהבה הגדולה שלי לקולנוע. אני לא רוצה להשתתף בסרטים סתמיים שיש עוד מאות כמותם. אני צופה בסרטים קלאסיים ורואה שמדובר ביצירות אמנות שיחזיקו עוד מאות שנים. לכן, לפני שאני מחליט להשקיע את כל האנרגיה שלי בסרט, אני רוצה להבטיח שמדובר בסרט שיש לו סיכוי לעמוד במבחן הזמן ושהוא לא יושלך וייעלם בארכיון כסרט מיושן.
"אני גם שואף תמיד לקבל כמה שיותר זמן להתכונן, ושהחומר יהיה כמה שיותר מקורי. זאת בנוסף לשלושת האלמנטים הבסיסיים: תסריט משובח, במאי גדול וצוות שחקנים מעולה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דיקפריו. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
"אני אעבוד שוב עם סקורסזה"
|
|
|
|
|
|
|
- אתה מרוצה מההופעות שלך בסרטים עד היום?
"בחלק הייתי טוב יותר, באחרים פחות. אבל עוברות שנים עד שאתה מצליח לנתק את עצמך מתהליך עשיית הסרט - מה עשיתי לא טוב באותו יום, מה יכולתי לשפר וכו' - ולהתייחס לסרט המוגמר. לכל שחקן ובמאי שצופה בסרטיו יש ביקורת על מה שעשה, ותמיד יש הרגשה שאפשר היה לעשות את זה טוב יותר. לכן אני לא אוהב לצפות הרבה בסרטים שלי. אני צופה בהם כשהם יוצאים למסכים, ואחר כך כמעט שלא".
- מכמה ראיונות שנתת עלה שאתה מתחרט על הופעתך ב"טיטאניק".
"אולי זה פירוש שהמראיינים נתנו לדבריי. מעולם לא אמרתי שאני מתחרט על המשחק בסרט הזה, למרות שהיה קשה לעשות אותו. אבל מדובר כאן ביותר מסרט, זו תרבות. זה מדהים, לכל מקום שאתה מגיע בעולם, אנשים ראו את הסרט.
"ובדיוק על זה דיברתי קודם, על הרצון להיות חלק ממשהו ששורד את מבחן הזמן. חוץ מזה, הצלחת הסרט אפשרה לי להיות עוד יותר בררן בבחירת תפקידיי הבאים".
- אתה מתייחס לעבודה שלך ברצינות רבה מאוד. זמן לבלות, נשאר לך?
"את היחס הרציני לעבודה קיבלתי בגיל צעיר מצפייה בסרטים של אנשים כמו רוברט דה-נירו ומרטין סקורסזה. אתה רואה את מוסר העבודה הגבוה. כנער צפיתי בסרטים האלה וראיתי לאיזו רמה אפשר להגיע, שתעמוד במבחן הזמן. כשאני עובד היום, אני מקווה שתהיה לי הזכות להיות חלק מסרט או שניים שיצפו בהם ויעריכו אותם גם בעוד שנים רבות".
- איזה סרט שצפית בו השפיע עליך ביותר?
"'גונבי האופניים'. זה לא סרט שניסה להעביר איזה מסר בומבסטי. זה סיפור פשוט. מסע של אדם אחד ביום אחד, שחושף עולם ומלואו של רגשות שונים שיכולים לחוש ביום אחד. הסרט הזה גרם לי להעריך עד כמה החיים נפלאים".
- יש לך שפה משותפת עם סקורסזה?
"שנינו מתרגזים כשאנחנו רואים עבודה לא אמינה ולא כנה בסרט. שנינו גם משקיעים הכל בעבודה, מנתחים כל סצנה וכל הזמן רוצים לשפר את העבודה שלנו".
- יש גם קשר תרבותי ביניכם?
"לכאורה לא. אני נולדתי בלוס אנג'לס, הוא בניו יורק, ואנו בני דורות שונים. הקשר הוא אמנותי. יש לנו טעם דומה בסרטים, במוזיקה ובאמנות. הוריי מניו יורק, אז יכול להיות שגידלו אותי כניו יורקי, וגם אבא שלי איטלקי. אבל זה שולי, אני לא חושב שהרקע שלנו משפיע על הקשר בינינו".
- ומה הסרט הבא שלך?
"אני אעבוד שוב עם סקורסזה בסרט גנגסטרים קטן על העולם התחתון בבוסטון". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
