 |
/images/archive/gallery/250/395.jpg אפרים קישון. צילום:
אלי דסה  |
|
|
|
|
| קישון, בכיר הסאטיריקנים בישראל, סופר בעל שם עולמי וחתן פרס ישראל, מת בביתו בשווייץ מהתקף לב והוא בן 81. "זאת כזאת אבידה. הוא היה גאון חד פעמי", ספד לו בנו |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
NRG מעריב
29/1/2005 23:38 |
|
|
|
|
|
|
|
הסופר והסאטיריקן אפרים קישון מת ביום שבת בלילה בביתו שבשווייץ, מהתקף לב, והוא בן 81. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים (רננה, אמיר ורפי) ונכדים. הלוויתו תתקיים ביום שלישי. באותו יום, בשעה 11:00, יוצב ארונו בבית סוקולוב בת"א עד השעה 13:00. בשעה 14:00 יטמן ליד אשתו ז"ל בבית העלמין טרומפלדור, ת"א.
בנו, ד"ר רפי קישון, ספד לו: "אישתו צלצלה אלי משווייץ, זה שוק. יש מקרים שאדם בן 80 ועשה את שלו. אבל הוא היה אדם צלול וחכם ועשה המון. זאת כזאת אבידה. הוא היה צלול, הוא היה גאון חד פעמי, מהיהודי הנרדף בשואה דרך מאבק בחיה הנאצית, עלה להיות איש רוח, להצליח.
"אם חושבים
על זה, הספר שהוא כתב עלינו, "משפחתי", הוא הספר העברי הכי נפוץ בעולם אחרי התנ"ך - 37 שפות. הנחמה היחידה היא שהוא לא היה בנוי להיות זקן תלותי וחלש. זה היה מדכא אותו. כשהיה מגיע לארץ הוא עדיין היה שוחה להנאתו, באיזשהו מקום זוהי נחמה פורתא".
חבר הכנסת טומי לפיד, חברו הטוב של קישון, מסר ל-NRG: "המדינה איבדה את ההומוריסטן הכי גדול שלה. ואני את החבר הכי טוב שלי".
ראש הממשלה אריאל שרון פתח הבוקר את ישיבת הממשלה בהספד לקישון: "אמש הלך לעולמו אחד מענקי דורנו. הוא הגיע לישראל כנער פליט, אוד מוצל מאש, שהגיע לארץ חדשה שאת שפתה אינו מכיר ואף הופתע מהעובדה שאנשים כותבים כאן מימין לשמאל. אך זה לא מנע מהכישרון שלו לפרוץ בחדות ובחן. הוא הציב בפנינו מראה ממנה ניבטה החברה הישראלית. קישון מת אתמול, אך מפעלו נותר עמנו ועם הדורות הבאים".
גם שרת החינוך, לימור לבנת, הביעה צער עמוק על לכתו של קישון בהודעה רשמית שמסרה: "עם ישראל מרכין את ראשו עם לכתו של אחד מגדולי יוצריו. מתוך האודים העשנים של השואה, קם סופר ומחזאי אשר במשך עשרות שנים תרם תרומה אדירה לפריחת התרבות העברית החדשה. בכתיבתו הייחודית הביע אפרים קישון את אהבתו לעם ישראל, והעם החזיר לו באהבת אין קץ. ספריו, מחזותיו וסרטיו הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העברית, וזכו להצלחה בינלאומית יוצאת דופן. קישון ייצג את מיטב התרבות הישראלית, ובכך היה לאחד מטובי השגרירים שלנו ברחבי העולם. כמי שהכירה בנעוריה את כל כתבי קישון בעל-פה, התרגשתי מאוד כאשר נפל בחלקי הכבוד הגדול להעניק לו את פרס ישראל. לכתו מאיתנו הינה אובדן קשה וכואב למדינת ישראל ולעם היהודי כולו. יהי זכרו ברוך".
להלן קורות חייו של אפרים קישון, כפי שמופיעים באתר פרס ישראל, בו זכה בשנת 2002:
אפרים קישון נולד בבודפסט שבהונגריה בחודש אוגוסט 1924 בשם הופמן פרנץ. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ בשנת 1949, עִברת פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם.
אפרים גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל דבר. התזכורת היחידה ליהדותו היתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. "היהדות שלי הייתה עניין שולי לגביי. דיברתי הונגרית, חשבתי הונגרית ובבית הספר שרתי שירי געגועים להונגריה השלמה" ("קישון - דו שיח ביוגרפי", ירון לונדון, עמ' 47).
בשנת 1941, לקראת סיום לימודיו באקדמיה למסחר כבר פעלו בהונגריה ארגונים אנטישמיים צמאי דם. הנער אפרים גילה באיחור את יהדותו. לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח אפרים למחנה ריכוז. הוא שרד את מסעות המוות לעבר מחנה ההשמדה סוביבור שבפולין, ולבסוף הצליח לברוח בדרך נס. הוא חזר לבודפסט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש, "חסיד אומות העולם" הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה.
בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח קישון להתפרנס יפה מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו, באמתלה שהוא נוסע לבקר ביריד של פראג, הוא ברח עם רעייתו דרך סלוואקיה ועלה על הספינה "גלילה" בעזרת "ארגון הבריחה" והגיע לישראל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אפרים קישון. צילום: אלי דסה
|
|
|
 |
|
 |
|
מהפיליטון ועד לגלובוס הזהב
|
|
|
 |
|
|
|
מעברת "שער העלייה" ליד חיפה היתה תחנתו הראשונה של קישון בישראל. משם הוא הצטרף לחברים בקיבוץ כפר החורש, שבו היה סניטר. "גיליתי שלא יותר משעה ומחצית נדרשות כדי למרק את השירותים. בזמן הנותר יכולתי ללמוד עברית מספרי דקדוק ישנים" (שם, עמ' 169). כך עשה אפרים קישון את צעדיו הראשונים בשפה העברית.
לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ושם את פעמיו לתל אביב. הוא נתקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט" בתפקיד עורך לילה. בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימוד השפה העברית: "אני לא התנפלתי על העברית בשמחה, אלא מתוך ייאוש. הייתי מוכרח להציל את עצמי מגורלו המר של המהגר הנצחי" (שם, עמ' 187).
בתום לימודיו באולפן החל קישון בכתיבת סאטירות והציען לכל מערכות העיתונים בארץ. פניותיו נדחו פעמים רבות, עד שזכה והעיתון "דבר" הדפיס, לראשונה בארץ, סאטירה מפרי עטו בשם "תעלת בלאומילך". בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", שבו נתן ביטוי הומוריסטי לעולמו של העולה החדש.
בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו, "שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה. לראשונה נמצא סופר שהעז לעקוץ את שלטון מפא"י. דיאלוג כמו "לאיזו מפלגה אדוני שייך? - אני לא שייך, יש לי כבר שיכון!" היה חידוש בימים ההם. באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב", וברבות הימים הפך לבעל הטור הפופולארי "חד גדיא" שהופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"תעלת בלאומליך". צילום: כרזת הסרט
|
|
|
|
|
|
|
"אינני מוכן להיות שוב יהודי באירופה"
|
|
|
|
|
|
|
בסוף שנות החמישים תורגמו מבחר מן ההומורסקות שלו מתוך "מעריב" לשפה האנגלית, והספר " Look Back Mrs. Lot" נבחר כ"ספר החודש" של העיתון "ניו יורק טיימס". הביקורת השוותה את המחבר לשלום עליכם ולמרק טוויין.
לאחר שביסס את עצמו כבעל טור, כמחזאי וכבמאי תיאטרון, פנה קישון בשנות השישים אל הקולנוע. את "סאלח שבתי", סרטו הראשון, כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ.
ההוקרה הבינלאומית לסרטיו מתבטאת בשלושה פרסי "גלובוס הזהב" שהעניקו לו מבקרי הקולנוע בהוליווד ובבחירתו למועמד פעמיים לקבלת פרס ה"אוסקר". החל משנות השבעים עלו בעולם המוניטין של קישון כסופר וכמחזאי. ספריו הפכו לרבי מכר בארצות מרכז אירופה, ומחזותיו הוצגו ומוצגים ברציפות עד עצם היום הזה.
מאמצע שנות השמונים תופסים מחזותיו של אפרים קישון מקום קבוע ברפרטואר של במות בינלאומיות, ויצירותיו הספרותיות זוכות בשפע של פרסים בינלאומיים. בשנים האחרונות קישון חילק את עתותיו בין אירופה לישראל.
הוא ביים את מחזותיו, כתב מאמרים להגנת ישראל בעיתונות והשתתף בתוכניות טלוויזיה על תקן של "המסביר הלאומי" בכל פעם שהתבקשה דעתו בנושא האזור. "אנטי-ישראליות ואנטישמיות זה היינו הך לגביי; אותה הגברת בשינוי האדרת" (שם, עמ' 37).
אפרים קישון היה בעל אזרחות ישראלית, וכל בני משפחתו הענפה, ללא יוצא מן הכלל, מתגוררים בתל אביב. "זה עניין של כבוד. אינני מוכן להיות שוב יהודי באירופה", אמר בעבר.
לאחר שספריו תורגמו ל-37 שפות והפכו אותו לסאטיריקן הנקרא ביותר בימינו, הוא כתב בשנים האחרונות את הרומן הסאטירי החדש שלו "שעיר לעזאזל", שבו הוא עסק בנושא השואה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא נרתע מהטיפול במצוקותיה של ישראל"
|
|
|
|
|
|
|
כך נימק חבר השופטים ב-2002, את הענקת פרס ישראל לקישון:
"מר אפרים קישון, גדול הסאטיריקנים שקמו למדינה מאז ראשיתה, הצליח להעלות את האמירה ההומוריסטית לדרגת אמנות והשכיל להציג בה את החברה הישראלית המתהווה על כל פניה.
"מר אפרים קישון מבטא את התחדשותו של העם היהודי לאחר אימת שואת אירופה, פליט יהודי אשר קם מחורבות השואה והצליח בפרק זמן קצר לכבוש את השפה העברית ולכתוב בה יצירה הומוריסטית. יצירתו של מר קישון מאופיינת ביכולתו לראות את העברית המדוברת ראייה אובייקטיבית, וביטויים שונים שטבע בכתביו נקלטו במהירות על ידי רבדיה השונים של החברה המתהווה.
"אפרים קישון 'העולה החדש' ידע לנצל את נסיבות חייו ואת ניסיונו כדי לכתוב על בעיות היסוד שהמדינה הצעירה התמודדה עמן בימים של עלייה המונית וייסורי קליטה. קישון העמיד במרכז יצירתו את האדם הפשוט על בעיותיו היום-יומיות, ולא נרתע מהטיפול במצוקותיה הקשות והכואבות של החברה.
"מר קישון שיקף ביצירתו את מגוון פניה של החברה הישראלית והמחיש בה את המצוקה החברתית-כלכלית, את האבטלה, את העוני ואת תנאי הדיור הקשים. קישון חשף בכתביו את הסבך הביורוקרטי, ובמיוחד התמקד בפערים שבין המגזרים השונים, וכל זאת מתוך אהבת המדינה ומתוך מעורבות בהווייתה.
"יצירותיו של מר קישון הן נדבך חשוב בנכסי התרבות של מדינת ישראל, והן תרמו להן תרומה רבה ומשמעותית למוראל הלאומי ולהתערות של גלי העלייה בחיי הארץ. יצירותיו השונות וחדות העין של קישון תורגמו לרוב שפות העולם, והן משמשות להסברת עמדות של העם בישראל ומקרבות את קוראיהן הרבים בחו"ל לישראל.
"למר אפרים קישון מקום חשוב גם בצמרת יוצרי הקולנוע הישראלי. סרטיו זיכו אותו בשפע פרסים בינלאומיים, וסרטו 'סאלח שבתי' הוא הסרט הישראלי המשמעותי והידוע ביותר על אף השנים הרבות שחלפו מאז הפקתו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
