 |
/images/archive/gallery/250/212.jpg אפרים קישון,חתן פרס ישראל
שמואל רחמני  |
|
|
|
|
| גולשי NRG נפרדים מאפרים קישון. גם אתם מוזמנים להצטרף בתגובות |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
NRG מעריב
30/1/2005 10:04 |
|
|
|
|
|
|
|
"אחרון המוהיקנים של הסטירה העברית, שהשכיל להמציא שפה נפלאה משלו עליה גדל כל דורנו. טרובאדור אותנטי של הפארטאצ'יה בה נולדנו, שגיבוריו אינם אינטלקטואלים וסלבס, כי אם אינסטלטורים, שוטרים, עקרות-בית,
רוכלים ועוסקים זעירים לרוב. אוזן נפלאה לדקויות השפה ואהבה עזה לכל מה שהוא עירוני, חילוני, תל-אביבי. עכשיו כנראה לעולם לא נדע מה זה, לעזאזל, שאניר-קינדלי".
(עדי, פלורידה)
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לימד אותנו לצחוק על עצמנו"
|
|
|
 |
|
|
|
"תרומתו הגדולה של אפרים קישון להוויה הישראלית היא שהוא ראה לפנינו, פקח את עיניינו, ובמקום בולדוג או יצאת צדיק או זהבי מתלהם, נתן לנו שיעור בביקורת עצמית, לימד אותנו לצחוק על עצמנו, על האיוולת והעוולות שאנו מעוללים לעצמנו, לפני שנאלץ לבכות על החוליים שגרמנו לעצמנו, לפני שאחרים יצחקו עלינו.
"אפרים קישון היה תעשיין מעבד חומר גלם שמומחיותו הפקת אוצרות הטבע האנושי ועיבודם בשפה הבינלאומית המיוחדת לו, לצריכת השוק המקומי וליצוא. לכל צרי העין והמלעיזים, אפריים קישון העשיר את ישראל לפני ובלי קשר לתמורה אותה קיבל בזכות כשרונו.
"מפעל ההומור של אפרים קישון, לא נזקק לפתקים של פנחס ספיר, לא שאב מיליונים מקופת המדינה, לא קיבל מענקים כדי להעביר את מפעליו למצרים ירדן או סין. לעומת כל תעשיין ישראלי עשיר ומצליח המשקיעים בחו''ל את הרווחים שעשו בישראל משיקולי מס ומרחב לפעילותם, אפריים קישון היה השגריר
"הטוב ביותר והמכובד ביותר של העם היהודי ומדינת ישראל בכל העולם, מבלי שזה עלה לנו אפילו פרוטה. אפרים קישון היה יהודי וציוני שסייע למאות אלפי יהודים להשאר שפויים ומנע ממיליוני קוראיו בעולם מלקחת את עצמם ברצינות מדי וחלילה להשתגע. במסגרת המהפך במבנה החינוך ותוכניות הלימודים, כדאי ששרת החינוך תכלול את כתבי קישון במסגרת לימודי החובה, ואל לה להימנע בתרוץ של חוסר תקציב, כי החומרים שכתב קישון חיוניים לנפש בריאה ועל כן יש לשתף את משרד הבריאות בתקצוב התכנית, זו לא רק תרופה, כתבי אפרים קישון הם חיסון חובה לכל ישראלי.
"יש לוודא כי ילדי ישראל יהיו מחוסנים בנסיוב המצוי ביצירתו של אפרים קישון לפני שהם נחשפים לחיידקים ווירוסים א' או ב' וחומרים כמו 'יהושוע פרוע'. יש לפתח גישה מקורית להעלות חיוך זך על שפתי הילדים כפי שאיש לא נתן דעתו לפני כן, פיתוח חוש ההומורבילדי ישראל על פי שיטת קישון היא הדרך הנכונה להכינם לחיים ולהכשירם להישמר ולדעת כיצד לטפל בחומרים מסוכנים.
"יש להנציח את זכרו של אפרים קישון באתר שיכלול את ספריו, אוסף ההומורסקות, מחזות וסרטים ולו שאלו את קישון ודאי היה שמח לשמוע שהאתר לזכרו ייקרא פאני ישראל. תנחומים למשפחת קישון".
("לכלול בסל התרופות", Surfers Logic)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הקנה לי דרך להתמודד בתור עולה חדש"
|
|
|
|
|
|
|
אפרים היווה לי השראה והקנה לי דרך להתמודד בתור עולה חדש עם ארצנו ועם האופי הארץ ישראלי. דברים שכתב לפני שנים עדיין אכשיוים ודרך הסאטירה הוא נתן לי כמה כלים להיתמודד עם נתיני פרטצ'יה עילית ועם מה שקורה כאן עם חיוך על הפנים אבל עם אחיזה במציאות ואהבת הארץ. אני מרגיש ש- MENTOR שלי הלך לעולמו. תודה רבה על הכל.
("עצוב לי", עולה חדש פרטצ'י, ת''א-קנדה)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"דרך צלחה ותודה על כל הצחוקים"
|
|
|
|
|
|
|
דרך צלחה ותודה על כל הצחוקים והשמחה שנתת לנו. ד''ש חמה גם משולטהייס, ארבינקא, סלאח, ד''ר בר-ביצוע, השפיגלים, קונשטטר, שטוקס, ציגלר, פודמניצקי, מונדק והמציל השרקרק מגבעת רמב''ם. מקווים לפגוש אותך גם בחיים שאחרי.
(המהנדס גליק)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"עקיצה, אבל עם חיוך"
|
|
|
|
|
|
|
אין רבים שלומדים שפה חדשה תוך מספר חודשים עד כדי יצירת מילים וביטויים חדשים בשפה! לא היה עוד סופר שכתב בשפה קריאה כל כך תוך ביטוי הומוריסטי של שחיתות שלטונית, בירוקרטיה, ודעות קדומות. עקיצה, אבל עם חיוך. נזיד עדשים. לא העלה חרס בידו, וגם זה במידה מועטה. ירדן פודמניצקי, השחקן המהולל. אהה, איפה הביטויים הנהדרים והדמויות הכל כך אופיניות? כדאי לזכור שלקישון היו גם מתרגמים מצוינים, בעיקר לגרמנית, שפה שבה זכה להצלחה רבה. הוא תמיד זכר להודות להם. אם יש איזשהו עולם לאחר המוות, אני בטוח שקישון יבדר אנשים גם שם. דרך אגב, שמתם לב שרוב המעריצים שלו חיים כיום מחוץ לישראל? ושמתם לב ששפתם הרבה יותר צחה ונקיה משגיאות משפתם של רב הישראלים כיום?
("ניגמז. חבל", אוהד מגיל צעיר, ארה"ב)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אשריך גוליבר ספרותי בארץ ליליפוטים"
|
|
|
|
|
|
|
"אשריך גוליבר ספרותי בארץ ליליפוטים ספרותיים אשר זכית עוד בחייך לראות בנצחונך על כל אלה ששנים דחו והקיאו אותך כי היית שונה. אשריך על שספריך תורגמו ל-37 שפות והם כתבו ספרי 'איכות' שבקושי נמכרו כמספר השפות שאליהן תורגמו ספריך. אנו למטה, דוחפים אותך באהבה כדי
שלא יעכבו אותך בשערי גן עדן".
(משה ס, בת ים)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אין ראוי ממך לפרידה כה רכה מהעולם הזה"
|
|
|
|
|
|
|
אתה אולי עברת למימד אחר אבל תרומתך העצומה לתרבות היהודית\ישראלית תישאר לנצח במימד הזה. אני שמח לקרוא שנותרת צלול וקוהרנטי עד יומך האחרון, ושמיצית את החיים והזדקנת בכבוד - זה אולי הדבר היחיד שמרכך לי את לכתך. אין ראוי ממך לפרידה כה רכה מהעולם הזה, אך הגעגועים אליך לא ירפו. אתה היית גאון וגאון תישאר בעיני כולם. יהי זכרך ברוך.
(מר שמידט)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אתה, שהיית המצפון של החברה הישראלית"
|
|
|
|
|
|
|
לכתו של ענק: קישון אתה שהיית המצפן והמצפון של החברה הישראלית, תשאר תמיד בזכרוננו עם סאלח, השוטר אזולאי, ותעלת בלאומליך, ידעת להאיר את הסיפור של האדם הקטן בהומור ורגש אדירים, למרות שדברת במבטא הונגרי כבד היית הכי ישראלי שאפשר, כי נשאר בך משהו מההומור היהודי החכם החד והחכם, אתה משאיר אצל כל אחד מאיתנו חתיכת קישון בלב.
(אבי, חיפה)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"עוד יקראו אותו בעוד 100 שנה"
|
|
|
|
|
|
|
הגדול מכולם: קראתי את קישון לפני הרבה שנים בקנדה, ואחרי שעליתי ארצה, נהניתי ממנו שוב. הוא היה הדוגמה שבאמת ''העט יותר חזק מהחרב''. לפני מספר שנים שוב שראתי אותו והפעם נתתי לבנים לקרוא. כל כך נהניתי שהם צחקו גם, על דברים שקישון כתב לפני 40 שנה. עוד יקראו אותו בעוד 100 שנה, כי כתיבתו היא קלאסיקה אמיתית. יהי זכרו ברוך.
(פיליפ ליבמן, שערי תקווה)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"זה שהוא לא איתנו יותר זה מאוד עצוב"
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור הראשון: למדתי עברית פה בשיקגו. למדתי קצת עם חבר ולרוב לבד. הסיפור הראשון (אומנם המנוקד) שקראתי בעברית היה סיפור שלו על איש שנוסע לבית מלון ושמה יש פקיד ועוקב אחריו עם מחברת ורושם כל השירותים שבהם הזה משתמש. בסופו של הדבר הגיבור של הסיפור למד איך לעשות כך שזה יראה שזה של חדר אחר במלון וממש התחיל להשתולל, הזמין לו כל מיני דברים כל רקדנים גמדים.
באמת סיפור מאוד משעשע. היה לו גם עברית קצת שונה מעברית של היום. כל מיני מילים שפשוט לא קראת במעריב או שמעתי מהחברים הישראלים שלי שגרים פה בשיקגו. הסופר באמת היה ענק. זה שהוא לא איתנו יותר זה מאוד עצוב. אני חושב שראויי להקדיש לו יותר מכתבה אחת פה במעריב. הוא, בסופו של הדבר עבד פה פעם, ויצא חלק משמעותי מין עבודתי במעריב. כדאי להדפיס כמה מסיפורים שלו מחדש כך שקוראים המכירים אותו יהנו מקריאה חוזרת ואלא שעוד לא קראו, עולים חדשים ואנשים שלא קוראים, יוכולו להכיר את סיפוריו ולדעת החלק החשוב הזה של הסיפרות ישראלית. לי הוא היה הסופר הישראלי הכי טוב מהתקופה, קשה לראות שהוא לא איתנו.
(מייק, שיקגו)
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
