 |
 |
|
|
|
|
|
|
| יואש פלדש מצא לפחות עובדה מנחמת אחת בסיום של כל אירועי "השגריר"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"השגריר". ערוץ 2, כל היום
גם אם זה ייקח עוד חמישים או מאה שנה, מנחמת אותי העובדה
שכל מי שהיה מעורב בתוכנית הזאת ייעלם בסופו של דבר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
השגרירונים. צילום: רועי בכרך
|
|
|
 |
|
 |
|
"קומי קומי", 21:30, YesY
|
|
|
 |
|
|
|
אמנם אין שם חתיכים וחתיכות – כבר מזמן הבנתי שמוגזם לדרוש מקומיקאים להיות יפי תואר – אבל "קומי קומי", תוכנית המתיחות החדשה של ערוץ Y, מספקת חצי שעה של בידור מהיר, אינטילגנטי ולעתים אפילו מצחיק מאוד.
בניגוד למתיחות הגרנדיוזיות של יגאל שילון, שאינן נגמרות עד שהשמן לא יוצא ממקום מחבואו מאחורי המצלמה וצוחק עם קורבנותיו על טיפשותם, ב"קומי קומי" הנמתחים לעולם לא יידעו שהיתלו בהם. זה לא חשוב מפני שבדרך כלל הבדיחה היא לא חשבונם. הסיטואציות הקומיות נבנות בין השחקנים החמודים של התוכנית.
למשל, דלת של מעלית נפתחת בבניין רגיל ובתוכה מתגלה חדר כושר זעיר, שבו מתעמלים שלושה אנשים לצלילי מוזיקה קצבית. או זוג מתווכח בצעקות בתחנת אוטובוס, בעוד בחור שעובר ברחוב עם שלט מפלצתי ביד גורם להם להאיץ או להאט את קצב דיבורם. או אדם שעומד בתור לקולנוע והקופאית מציעה לו "להגדיל את הסרט בשקל שבעים" ומושיטה לו כרטיס כניסה ענקי.
אלה מערכונים שהיו יכולים להופיע בקלות גם ב"קצרים" הלא מלוטשת בערוץ 2, אבל "קומי קומי" מציעה אותם עם קיצור דרך: היא לא מאלצת את הצופים לשקוע בעולם מדומיין ולהבין את חוקיו בשביל ליהנות מהבדיחות. אמנם עדיין מדובר בשחקנים ובסיטואציות מומחזות, אך כאן האבסורד קל יותר לעיכול משום שהכל מתרחש גם במציאות, על רקע הרחוב הישראלי המרופט.
תפקידם של מרבית הנמתחים ב"קומי קומי" הוא להיות קהל, להחליף את מכונת הצחוק של הסיטקום הקלאסי. איש אינו מצפה מהם ליותר מאשר הבעה מופתעת או צחוק משוחרר, שיזכיר לנו עד כמה הסיטוציה שצפינו בה זה עתה היא קיצונית ומופרכת. הם רק עדי ראייה.
דווקא כאשר יוצרי התוכנית, בראשות התסריטאי אסף שלמון מ"ארץ נהדרת", עוזבים את הומור הנונסנס ופונים למתיחות קלאסיות יותר, כאלה שאמורות להניב תגובות משעשעות מעוברים ושבים ברחוב, הם לא ממש מצליחים להצחיק. אולי לא במתכוון, התוצאה היא סאטירה מפחידה מאוד.
לא יוצאת לי מהראש, למשל, האישה המבוגרת שעמדה לתומה בתחנת אוטובוס, כשלפתע ניגש אליה כתב טלוויזיה. "יש לנו עדת ראייה שרוצה לספר לנו בדיוק מה קרה", אמר והושיט מיקרופון לפיה. "לא קרה כלום", השיבה בהשתוממות. "ספרי לנו מה ראית זה עתה", דובב אותה באותו טון היסטרי של כתבים שמשדרים מזירות פיגוע, ומיד היא נזכרה שממש לפני רגע עברה כאן משאית שנסעה מהר מדי. וכשהמשיך להקשות עליה אמרה "לא טוב לי. זה לא בסדר שנוהגים ככה" וכעבור עוד כמה שאלות סיכמה את האירוע: "פשוט עמדתי ורעדתי מפחד".
|
|
|
|
|
|
|  | | משתתפי "קומי קומי" | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | יואש פלדש, בן 27, הוא עיתונאי. ספרו הראשון, "היואש האחרון", ראה אור בשנת 2002 בהוצאת כנרת | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
