 |
/images/archive/gallery/274/923.jpg מורן אטיאס.
צילום: קארין בר  |
|
|
|
|
| הדוגמנית ואושיית הטלוויזיה מפטפטת על החיים באיטליה, מספרת על היחסים עם אדריאן מוטו ועל המפגש החפוז עם בונו וכריס נות' ומסכמת את חוויית הקדם |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
נעה ידלין
18/3/2005 10:13 |
|
|
|
|
|
|
|
מורן אטיאס מחבבת את כולם: הצלם על הסט של "דיל או לא דיל", שעשועון הימורים בהנחייתה שעלה השבוע בערוץ 10, שעד לפני רגע לא ידעה מה שמו, זוכה במהרה לתואר "צדיק"; נשות ההפקה, התאורנים ואנשי הסאונד הם צדיקים וצדיקות, ללא יוצא מהכלל; וכמעט כל אחד מצרצורי הסלולרי התכופים שלה מניב, בתוך שניות, את השורש צ.ד.ק, על פי רוב בתוספת "מהמם" או "נשמה".
אפילו כשאטיאס רוצה לנזוף במישהו, זה נשמע קצת כמו מחמאה: "איזה מהממת!", היא אומרת לאחת מנשות הצוות שלרגע הוסחה דעתה, "כבר מזמן עברנו לקטע הבא!". הדבר היחיד בסט, ודומה שביקום כולו, שמוציא ממנה עוינות גלויה, הוא הטלפרומפטר: אם יש משהו שיכול לשגע את אטיאס, זה שלא נותנים לה לחבר את הטקסטים בכוחות עצמה. זה מתחיל ב"כמה אלפים", צירוף שנשמע לה צורם, ארכאי וממש לא לעניין, נמשך כשהיא מגלה
שמזוודות הכסף הקטנות מוגדרות בטקסט כ"מזוודונת" ("זה כזה מתחבר עם זנזונת! טוב, נטפל בזה אחר כך"), ומגיע לשיא כשהיא מציעה לשנות מהיסוד את השיחה המתוסרטת עם עורך הדין, שרק הוא יודע באיזו מהמזוודות הכסף הגדול נמצא: "קודם כל כדאי שיראו גם את העורך דין", היא מציעה, "ואז אני אשאל אותו: 'נו, המתמודדת עשתה את הבחירה הנכונה?'. ואז הוא אומר: 'אני לא יכול להגיד, נצטרך לחכות עד סוף התוכנית'. זה יגביר את המתח".
"בגדול זה כן המילים שלי", אומרת אטיאס מאוחר יותר, "אבל פשוט היו מילות קישור שלדעתי לא התאימו לתוכן של התוכנית. אני עושה פה טלוויזיה לקהל הרחב, זה לא תוכנית דוקומנטרית שאני מסבירה את משפט פיתגורס. זו תוכנית לאנשים אחרי יום עבודה קשה, ואז אני פתאום אשתמש באיזה מושג שהוא יותר מדי מתחכם? למה? למה לעייף אותם?".
-מה , למשל, יכול לדעתך לעייף את הקהל?
"'להלן הדברים הבאים'. לא! זה לא מתאים. בתוכנית זה לא היה, אבל זו סתם דוגמה למשהו שלא מדבר לכולם. אז אני אגיד 'הדברים הבאים הם'. 'להלן' זה נחמד כשאת כותבת מכתב רשמי, אבל את לא כותבת לחבר שלך 'להלן הדברים הבאים', או משאירה פתק על המקרר, 'להלן הדברים הבאים'. אז אני לא אומרת מפתק על המקרר לעבור לשפת רחוב פשוטה, אני כן בעד להעשיר את הקהל שאולי לא משתמש בשפה כזו גבוהה, אבל במינון הנכון. ככה עושים טלוויזיה, לדעתי".
את המשנה הסדורה הזו מביאה אטיאס לידי ביטוי כמעט בכל מה שהיא שולחת בו ידה. בחמש השנים האחרונות היא מתגוררת באיטליה, ובמקביל לקריירת דוגמנות משגשגת (בין היתר זכתה, זמן קצר אחרי שנחתה במילאנו כאנונימית גמורה, לחוזה עבודה אצל ורסאצ'ה, כיכבה בפרסומת לבירה הלאומית "פרוני" ועיטרה את שערי כמה מהמגזינים הנחשבים ביותר באיטליה) הפכה לכוכבת טלוויזיה מן המניין: היא הגישה את תוכנית האירוח של הגרלת הלוטו; הנחתה, במשך שלוש עונות, לצד מנחה הבית, את התוכנית הפופולרית "המומלצים"; כיהנה כחברת פאנל בתוכנית הדנה בסוגיות השעה; הגישה טקסים ופסטיבלים ברחבי איטליה וחתמה על חוזה לשלושה סרטי קולנוע. עכשיו כבשה גם את הזירה הישראלית, עם הנחיית קאלט בלתי נשכחת של הקדם אירוויזיון. אבל עיקר גאוותה בימים אלה, היא על תוכנית רדיו דו-שבועית בת ארבע שעות (!), שאותה היא מגישה, באיטלקית, בגפה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מורן אטיאס. צילום: קארין בר
|
|
|
 |
|
 |
|
אני מסתלבטת על זה
|
|
|
 |
|
|
|
-רק את, לבד, ובאיטלקית?
"איזה מציק, הא? ועוד בשידור חי! זה מאפשר לי לשלב בדיוק את הקטע שאמרתי, של בידור, מוזיקה ואקטואליה, אבל אקטואליה בקטע של פאן".
-למשל?
"או-קיי. אני מספרת שפאמלה אנדרסון כתבה מכתב. וו-הו! ואז אני עושה מחיאות כפיים, כן, היא כותבת, וואי, לא הייתם מאמינים! ולמי? למלכת אנגליה. דיר אליזבת, ווד יו, פליז, להוריד משומרי המלוכה את הקסדות מפרוות אמיתיות. אז היא מבקשת להוריד את הפרוות, מאהבתה לבעלי חיים. ואז אני אומרת: ולכולנו מוכרת האהבה שלה לבעלי חיים, בהתחשב באקס שלה, טומי לי. כאלה דברים. או שאני שואלת, נגיד, מי האישה הכי חכמה בעולם. לא, לא, נו, תפסיקו. לא אני. זו אישה מבולגריה או הונגריה, אני לא זוכרת כבר, אם לשלושה ילדים, שסיימה שני תארים והאיי-קיו שלה היה 192 והבחורה לא מוצאת עבודה. ואני אומרת, איך זה הגיוני שהיא חכמה ולא מוצאת עבודה, ואני כל השנה פה עובדת כמו חמור? ובתוך כל הקצ'קעס הזה פתאום אני יכולה להביא את שייקספיר, שלא קשור לכלום. אבל אני מסתלבטת על זה".
-איך מסתלבטים על שייקספיר?
"או-קיי. נורא הציק לי שיש ברדיו קודים של שפה רדיופונית, שלמשל את צריכה להגיד את השעה, שם התחנה, שם התוכנית ומי את. אין לי בעיה להגיד את הדברים האלה, אבל כל פעם להגיד מי אני לאנשים, זה מציק. כי אני מרגישה שזה כאילו בא ממקום של התנשאות, של 'יש לי תוכנית'. אז אני אומרת, לא, אני לא אומרת שוב פעם את השם שלי, זה מציק, תאמינו לי שזה מציק, כמו ששייקספיר אמר, ואז אני שמה מוזיקה כזו, ואומרת ששייקספיר בעצמו אמר שלשם אין משמעות (דופקת ציטוט באיטלקית - נ.י). אני מצטערת אם התרגום הוא לא משהו, אבל זה אומר ששם זה לא חלק ממך, זה לא יד, זה לא ירך, זה לא ברך, זה שום דבר מתוך גופך. ורד יהיה לו ריח נפלא והוא ייראה מדהים גם אם יקראו לו בכל שם אחר".
-מאיפה את יודעת לצטט את שייקספיר באיטלקית?
"כשהבנתי שהתחום שלי באמת זה טלוויזיה, אמרתי, וואי, אני רוצה לדבר איטלקית יותר טוב מהאיטלקים. ומה הכי קשה? שייקספיר באיטלקית. מי מבין את זה בכלל? אז לקחתי מורה וככה התחלתי. וגם אם קורה שיש לי טעויות בשידור חי, אני תמיד משתמשת בזה לטובתי.קרה לי שפתאום אמרתי: 'נו,קאצו!', שזה כאילו,פאק".
-קאצו זה פאק?
"קאצו זה איבר המין הגברי, או-קיי? ואז אמרתי: נו, נו, קאצו! אז יצא שעוד פעם אמרתי קאצו, אבל אז אמרתי לקרלו, המנחה, מה, זה חלק ממך! בכל זאת, זה חלק מגוף האדם. זה טבע, וזה היה בשידור חי, אבל זה היה כל כך בחן וטבעי ואמיתי, שכולם צחקו מזה".
את החן הזה משתדלת אטיאס לנצל גם כדי לקדם את יחסי איטליה-ישראל. "קיבלתי איזה פרס על חביבת הקהל, מין סקר כזה שהאיטלקים בחרו בי, ופתאום אחד השופטים, מעין מבקר או כתב, פונה אלי. ואת גם אף פעם לא יודעת מה הדעות הפוליטיות של כל אחד. את תמיד מדמיינת שכולם לא אוהבים אותנו, וזה לא נכון! למרות שאצלו במקרה זה היה נכון. בדיוק היו בחירות באותו ערב, והוא שואל אותי, 'מה את חושבת, מי ייבחר לראשות הממשלה?', אז אמרתי לו, 'תקשיב, אין לנו הרבה בחירות. זה לא שיש לנו חמישה מתמודדים עם מפלגות שיש להם דעות ברורות וקל לך להחליט. פה זה דברים שהם לא ברורים'. בסופו של דבר כולם אומרים בדרך זו או אחרת את אותו הדבר, כמו שכולם אומרים באופן כללי את אותו הדבר. את יודעת, חידושים בכל דבר, באופנה, בדיזיין, בכתיבה, די קשה להגיע לזה. אז מהמקום הזה אמרתי, 'שרון, אני מניחה, ייבחר'. לא זוכרת מה עוד בדיוק אמרתי באותו שלב, אבל כנראה הפתעתי אותם עם הידיעה שלי בנושא, בתחום, כי הרחבתי על העניין הזה ופתאום כולם מוחאים לי כפיים, ולא הבנתי, כאילו, מה? ומאז כל תוכנית נהייתי פתאום איזה פרשנית".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מורן אטיאס, על הסט של "דיל או לא דיל".
|
|
|
|
|
|
|
הכל קורה בתשע, תשע, תשע, תשע!
|
|
|
|
|
|
|
-קרה לך שעימתו אותך ממש מול נציג פלשתיני?
"יש כתבת חדשות פלשתינית שעובדת בערוץ מקומי שם, אז זה תמיד נהיה כמו פינג פונג כזה כשאני נמצאת בתוכנית והיא גם כן, אבל היא כל פעם באה בגישה, שזה נורא מציק לי. אולי מציק זה לא המילה, אבל זה פשוט מיותר, את יודעת".
-מה זאת אומרת?
"היא רוצה להגיד את כל הנקודות עד כה, מה שאנחנו לא קיימנו ומה שהם סבלו. אז או-קיי, זה שלא יצאנו מהטריטוריות וזה ששרון עלה למוסקאה בזמן שהוא לא צריך היה לעלות, כאלה".
-למוקטעה ?
"למוסקאה, למסגד. גם היה לי איתה קטע אחר, שהיינו בתוכנית אירוח ושאלו אותנו מה היינו משנות במילאנו, והיא היתה עניינית כזאת, ואמרה: את הבורות בכבישים. זאת תוכנית נחמדה, יום ראשון, הכל סאטירה. כאילו, קצת לוסן אפ. אם את לוסן אפ זה לא מראה שאת לא בהכרח אינטליגנטית. זה בעיה של הרבה מאוד אנשים, שרוצים להוכיח שהם חכמים ודווקא משתמשים בשפה שלא מתאימה לאותו תוכן של תוכנית. אז התשובה שלי היתה הרבה יותר פשוטה ואמיתית אולי: לא הייתי מחליפה במילאנו כלום חוץ ממזג האוויר אולי, אבל זה כבר תלוי באלוהים".
-ומה ענית כשהיא דיברה על הפלשתינים?
"עניתי בצורה כזו: סליחה, אני צריכה להזכיר שאתם מקיימים פיגוע בזמן ששני אנשים ביום הכי חשוב שלהם בחיים נפגשים, בחתונה? אני צריכה להזכיר לכם שלפני שמפוצצים בתים בתוך רצועת עזה אז מודיעים לאנשים לצאת מבתיהם? אני צריכה להזכיר את זה פה? לא, אני לא צריכה להזכיר את זה כאן. במקום להזכיר את כל הדברים האלה, אני רוצה לדבר על דברים שאפשר לפתור ולעשות. די עם דיבורים! זה לא עוזר כלום!".
לאטיאס יצא לתקשר עם פלשתינים לא רק כמנחה, אלא גם ביושבה כדוגמנית. לפני כארבע שנים, במסגרת שבוע האופנה האיטלקי, הצטלמה, לבושה בשמלת כלה מלוכלכת, כשהיא מחבקת דוגמן פלשתיני במדי צבא. "זה היה הזוי. החיבוק לא היה מאב לבת. זה היה חיבוק. . . הוא כמעט חנק אותי. אמרתי, פה מתחילה ונגמרת לי הקריירה. הוא גם הראה לי תמונות מהבית שלו, אני חושבת שהוא גר בשכם, ופתאום אני רואה בחדר שלו שכל הקיר מלא בכל מיני קטעי עיתונות עם פיגועים. כמו פוסטרים שלאחותי הקטנה יש ויוה,לו היו תמונות של פיגועים. אז התעלמתי מזה, אבל היה חשש. אני יורדת מהמדרגות הספרדיות בשמלה עם דגל ישראל וכאפייה, וזה היה נראה לי כמו הסצנות הכי, בואי נגיד ככה, שיורים בך, שמישהו רוצה להרוג אותך. אז אמרתי, או-קיי, אני עושה את זה בשביל השלום, אבל אולי אני הולכת למות פה. אבל אמרתי, לפחות אני אמות כגיבורה".
אטיאס לא ממש אוהבת שמזכירים לה שהיא תכף בת 24. "23 זה מספר שאני אוהבת ואין לי בעיה לקפוץ ל-25, אבל לא 24. באופן עקרוני אני לא פריקית של מספרים או צבעים או דברים ספציפיים שמכוונים אותי להחלטות. אני דווקא מאוד פתוחה. אבל לפני שלוש שנים בערך הסוכנת שלי באיטליה אומרת לי, את רואה, הכל קורה בתשע, תשע, תשע, תשע! והיא באמת שמה את עיני ואת תשומת לבי לדבר הזה. כל דבר קורה לי עם המספר תשע. למשל, כל בית שגרתי בו באיטליה היה בו תשע, או שלושים ותשע, ונולדתי בתשיעי לרביעי, שנת81', שזה גם תשע, כל חוזה אפשרי היה בו תשע, או נגיד שלוש ושש, והחדר שבו ניתן לי האישור עבודה היה מספר 369".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מורן אטיאס. צילום: יוסי אלוני
|
|
|
|
|
|
|
באתי ממשפחה חמה ואוהבת
|
|
|
|
|
|
|
את הקריירה שלה החלה מורן אטיאס, בת למנהלת משרד עורכי דין ויבואן רהיטים עתיקים, קצת אחרי הבת מצווה. היא דיגמנה בתצוגות אופנה, בעיקר בקניונים, בעיר הולדתה חיפה, הגישה תוכניות בערוץ הקהילתי, השתתפה, אבל לא זכתה, בתחרות נערת השנה של "מעריב לנוער", קיבלה חוזה בסוכנות "יולי" ואחר כך עברה לידי עדי ברקן. הוא זה ששיגר אותה, בגיל 17, לתחרות יופי בטורקיה. אטיאס זכתה, נשארה בטורקיה שלושה חודשים, חזרה לבגרויות ומשלא גויסה מסיבות רפואיות (היא חלתה בעבר בדלקת קרום המוח), נסעה לעבוד בגרמניה. כעבור תשעה חודשים ארזה את מיטלטליה ונסעה למילאנו.
"באתי ממשפחה חמה ואוהבת ולא חוויתי איזה טראומה. די עם הסיפורים האלה. כאילו, לא חייבים לעבור טראומה כדי להצליח. אבל עוברים חוויות קשות. עברתי המון המון סיפורים קשים בחו"ל שאני בטוחה שאדם אחר מיד היה חוזר".
-למשל ?
"למשל פסיכופת שעקב אחרי כשגרתי בגרמניה. הוא השכיר לי דירה ואת כל הדואר שהגיע אלי הוא אסף, וככה הוא גם קיבל את הקוד הסודי לכרטיס מיוחד כזה שאני יכולה למשוך כסף".
-כספומט.
"כן, סקוזה. ואז, בשלב מסוים רציתי לנסוע לדנמרק והודעתי לו שאני נוסעת. אני רוצה למשוך את כל הכסף מהבנק ואין לי כלום. כלום! שקל! הכל נוקה, כל מה שחסכתי במשך תשעה חודשים, הבנאדם ניקה. והבנאדם עשיר כקורח. הוא פשוט לא רצה שאני אסע. הדרכון שלי היה אצלו והוא לא רצה להחזיר לי אותו. אחר כך גם גיליתי שהוא גם עקב אחרי כל הזמן הזה ואני חשבתי שהוא בנאדם נורמלי. פסיכופת! היה לי באותו זמן חבר והוא ידע על זה כל פרט. הוא התחיל להגיד לי, את משקרת לי, החבר שלך נוסע איתך. כאילו, מה? מה כל זה? בסוף המשטרה התערבה. סיפור הזוי".
-ומה עוד?
"באיטליה הכרתי בחור בהתחלה, בתחילת דרכי, שלא ידעתי מה, מי, מו. מסתבר שהוא סוג של, מילה קצת קשה, אבל יש סחר, בואי נגיד ככה, של דוגמניות שנוסעות לדובאי. כמו שהבעלים של מירמאקס בנאדם מגעיל ודוחה כזה, שכל פעם שהוא מגיע לרומא יש איזה מישהו שדואג לפינוקים שלו? זה קורה בכל מקום בעולם. ואף אחד לא אמר לי! חשבו שאני יודעת את זה".
-הוא ניסה לסדר לך עבודה?
"לא, זה בדיוק הקטע, שאף אחד לא פנה אלי במטרה כזו. הוא רצה שאני אתרגל לכל הדברים הטובים שהוא מציע לי ואז אני לא אוכל להגיד לו לא. למזלי, אני לא יכולה לנסוע לדובאי גם אם אני רוצה. דרכון ישראלי, את יודעת. מתה, מתה על הדרכון הישראלי שלי, שאיתו אני לא יכולה לנסוע לכל המדינות האלה! באיזשהו שלב שמעתי שיחה של בחורה יפהפייה מדהימה שאומרת, 'כן, זה הדרך'. חשבתי שאני הוזה, והיא מדברת בצורה הכי גסה והכי בוטה על חוויות שהיו לה שמה. את מבינה? אני הזדעזעתי. באותו רגע לא ידעתי למי לצעוק הצילו. ברור היה לי שהן מקבלות את זה ורוצות בזה והוא מקבל את זה ורוצה בזה. אבל אני?! ממש לא קשורה לזה. ממש מתנצלת. כאילו, אני לא באה לשכנע אף אחד שאני איזה צדיקה מבני ברק או משהו כזה, אבל כן, מבין כל החברות שלי, אני האחרונה, את יודעת, שנפתחתי. כן, כן, כן, נזירה! לא נראה, או-קיי. כאילו, שופע ממני סקס, אבל כן. הייתי בתדהמה מטורפת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מורן אטיאס על שער עיתון איטלקי. צילום: באדיבות סוכנות "רוברטו"
|
|
|
|
|
|
|
בנאדם שיכול להיות סבא שלי
|
|
|
|
|
|
|
עם הזמן התרגלה אטיאס למחזות הקשים והנפרצים באיטליה של "בנות מאוד מאוד צעירות ויפות בשולחן של גברים שמנים ומגעילים עם שפם גדול ובקבוקי שמפניה", ואף פיתחה, לדבריה, שיטות לעקוף הצעות בלתי רצויות מלכתחילה. אי לכך, מעטות הדרכים להרגיז את אטיאס יותר מאשר להזכיר לה את פלאביו בריאטורה בן ה-50 פלוס, הבוס של קבוצת "רנו" בפורמולה 1, ששמו נקשר בשמה. "ממש לא. אוי ואבוי. לא היה כלום, ממש איכסה. זה בנאדם שיכול להיות סבא שלי! זה שהוא יוצא עם דוגמניות מדהימות כמו נעמי קמפבל והיידי קלום לא אומר שאני צריכה לקבל אותו. אני אוהבת זקנים, אבל אולי בקטע של לטפל בהם".
מי שמעורר באטיאס זכרונות חמים יותר הוא הכדורגלן הרומני אדריאן מוטו, שחקן צ'לסי לשעבר המושעה בגלל שימוש בסמים, שעימו ניהלה רומן בן שבעה חודשים.מוטו,שהכיר את אטיאס מהטלוויזיה, החל להתקשר אליה לסלולרי כששהתה בחופשה בניו יורק, אבל היא,כמו באגדות הכי יפות,לא ממש שמה עליו בהתחלה. "התחלתי לקבל טלפונים מהבחור הזה, עם מבטא די רע באיטלקית, ואני אומרת, אוי, עוד בור ועם הארץ. לא ידעתי מיהו בכלל ולא רציתי לדבר איתו. אמרתי לו, 'תקשיב, אני חוזרת ב-13 ביולי לאיטליה, אני אתקשר אליך'. אבל זה לא הסטייל שלו. ממשיך, 'אני רק רוצה להכיר אותך', מתקשר כל הזמן. אמרתי טוב, בנאדם שהוא עד כדי כך נואש, הוא בטח גם נראה כמו הצרות שלי. אחר כך כבר ראיתי באינטרנט תמונות, אבל הוא לא הדהים אותי. אז כשהוא בא לאסוף אותי מהשדה תעופה לא השקעתי, הייתי כזה עם טרנינג מגעיל, ירוק, ופתאום אני קולטת בחור יפהפה ואני נראית כאילו עוזרת בית שלו. כאילו, מה קשור? אבל זה לא הבהיל אותו, הוא עדיין ראה בי כאילו את האישה הכי יפה. אחר כך גיליתי שמה שהיה לו בסקרין פליי של המסך מחשב שלו זה תמונות שלי".
-ולמה נפרדתם?
"לי זה הפריע שכל הזמן רודפים אחרינו צלמים ומחטטים לנו בחיים ולו זה לא הפריע בכלל. להפך. הוא רצה להצהיר את זה לעולם כולו. פעם הגעתי ללונדון ובבית שלו אני רואה צלם רומני מחכה לי. אף אחד במדינה הזו, חוץ מאמא שלי, לא ידע שאני הולכת לפגוש אותו. זה גם היה קשר שקשה לממש אותו, כי הוא גר בלונדון ואני באיטליה וכמובן התלוותה לזה גם קנאה, שהוא לא הבין איך המנחה לא מתחיל איתי או איך הצלם לא מציק לי. כל הזמן היה עסוק עם מי הייתי, מה הייתי, איך הוא נראה, למה נתתי לו נשיקה. זה היה משהו זוועה. הוא היה בטוח שכולם מתחילים איתי, כי ככה הוא ראה אותי לפני כן. הוא ראה אותי בטלוויזיה ובטח גם שמע את התגובות של החברים שלו, שכשהם מסיימים אימון, הם מדברים בעיקר על בנות. יש שם תמונות בלוקרס של השחקנים הכי גדולים ויש שם גם תמונות שלי, את יודעת. אז פתאום כשאני שלו, מפריע לו שמישהו אחר מפנטז עלי. היה קטע היסטרי כשבמסיבת סיום של 'המומלצים' היו לא יודעת כמה צלמים, וצילמו אותי בכל שנייה ושנייה, כל חיבוק, כל נשיקה. למחרת בבוקר פירסמו בעיתון ברומניה, בשער, תמונה שאני מנשקת כביכול את אחד האנשים שנמצאים שם".
-על הלחי.
"כן. אבל לא, מהזווית שבה צולמה הנשיקה זה נראה נשיקה בפה. כשגיליתי את זה אמרתי, מה, סתם איזה עוזר צלם שאמרתי לו שלום. לא עזר. כי כל הפדיחה היתה שכל האנשים שקוראים את העיתונים לא מדמיינים שזה סתם. כמובן שאם מסתכלים טוב בתמונה רואים שהפה לא מתחבר, אבל בחושך הכל נראה הרבה יותר מסתורי. כשהגעתי אליו ללונדון, כל השולחן היה מלא בתמונות האלה. מלא. זה לא נעים, אבל הראיתי לו בתמונה שזה לא זה וזה היה בסדר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מורן אטיאס עם אדריאן מוטו. צילום: דצ'בל רדונסקו, "גאזטה ספורטורילור"
|
|
|
|
|
|
|
בונו נשוי לא מגרה אותי
|
|
|
|
|
|
|
רשימת האקסים של אטיאס, בתחום הכדורגל, כוללת גם את אדגר דווידס ההולנדי ("אני לא עד כדי כך זוכרת את הפרטים שאני אגיד לך היה ככה וככה" ), אבל הרשימה המעניינת יותר היא דווקא מכיוון הנון-אקסים. כך, למשל, נאלצה להתמודד עם זיהוי טורדני במסעדה מצדו של שייח' מותאסים קדאפי, הבן של ("יש לו לוויין בלוב והוא ידע בדיוק מי אני ומה אני, אבל הוא נעל! את יודעת מה זה נעל? נעלול. לגמרי. חוץ מזה, זה בן של מחבל! אז נכון שבהתחלה עוד היה לי קטע של רצון לעשות שלום במידל איסט, אבל בכל זאת" ), וזכתה להצעה מפתה במיוחד מצדו של אליל נעוריה בונו.
"הכרתי אותו בהופעה של פברוטי וחברים לגיוס כספים, שמזמינים את כל הסלבריטיז ואת כל גדולי המוזיקה. אני הייתי אחת האורחות, ובאותו הערב הייתי בשולחן איתו ועם פברוטי".
-התרגשת ?
"אה, כן. בחנתי אותו, את יודעת, כי זה מישהו שבאמת, הוא אליל. הורס, הורס. התחלנו לדבר והאישיות שלו מדהימה. בנאדם מאוד חכם, מאוד מצחיק, יש לו חוש הומור מאוד שנון ומפותח. הוא גם מעורב בפוליטיקה, זה בנאדם שיש לו בתוך הזיכרון מחשב את כל הטלפונים. ערפאת הוא כבר לא מתקשר אליו, כן, אבל רבין ונלסון מנדלה, כל נשיא מדינה. והיה חיבור, והיה מדהים, והיה צחוקים".
-הוא גבר שווה ביותר.
"אני מסכימה איתך, בגלל כל הקריטריונים שאמרתי לך, שזה המוזיקה שלו והאישיות שלו. אבל הוא די מאכזב במציאות. חשבתי לראות בונו אחר, יותר צעיר. כי הוא תמיד נראה טוב, תמיד עם המשקפי בונו שלו, ובערב ההוא לא היו לו את המשקפיים. והוא די לבן. מאוד מאוד לבן. לבן עור".
-את מעדיפה שחומים?
"אם היה לי כושי מולאטי מהמם או בונו, אז בונו, אבל בונו נשוי לא מגרה אותי. ברגע שאני יודעת שלבנאדם יש משפחה מדהימה עם ארבעה ילדים, שוב פעם, אני לא נכנסת בין הסדינים, אבל אני לא רוצה להיות חלק מזה ואני מסתכלת עליו ממש בצורה אחרת".
-הוא ניסה?
"הוא לא פלירטט איתי או משהו כזה, אבל אני חושבת שגבר מטבעו לא יכול להתעלם מאישה שנראית טוב, כמו שאני לא יכולה להתעלם מכך. הוא הופיע באותו סוף שבוע במונקו, והוא אמר בואי, תצטרפי, אבל בסוג כזה של חבר'ה. בסוף לא הלכתי כי לא יכולתי, וגם לא היה לי נעים כי רק הכרנו, אבל יכול להיות שאם הייתי הולכת, הוא היה מתקדם עם הדבר הזה ".
התחככויות העבר של אטיאס הצליחו לעורר גם מיני-סערונת, אחרי שסיפרה בראיון שדחתה את חיזוריו של כריס נות' (מיסטר ביג), כיוון שהוא מסריח. כשהגיע לארץ לא מזמן, כדי להצטלם לפרסומת לדאודורנט, צחוק הגורל, נשאל במסיבת עיתונאים אם הוא מכיר את אטיאס והכחיש כל קשר. היא לא מתרגשת."ראית אותו פעם במציאות?".
-לא .
"אז או-קיי".
-מה ההבדל?
"שמים וארץ. הכרתי אותו בטקס המוזיקה של אם-טי-וי במונקו. הגעתי לאפטר פארטי אחר כך, ומכל הנשים, הבנאדם משך אותי לרקוד איתו. אז קודם כל הבנאדם מבוגר ממני בהרבה שנים, אבל הנקודה פה היא לא המשיכה או לא, הנקודה פה, הפאנץ', זה אם הוא מריח או לא מריח. והוא מסריח, או-קיי?".
-את יודעת שהוא עשה בארץ פרסומת לדאודורנט.
"תראי, אני מתנצלת על הדבר הזה שאמרתי עליו, כי אני חושבת שיש בכתבה מספיק דברים מעניינים עלי בשביל שאני לא אצטרך להשתמש בכריס נות' באותה שורה. ממש לא. אבל אין, אין, אני הרחתי את הבנאדם, יותר מפעם אחת. זה לא היתה הרחה באותו ערב וזהו, שחרצתי את גורלו. החלפנו טלפונים, נפגשנו אחר כך כשהייתי בלונדון, ראינו הצגה ביחד, נפגשנו בניו יורק, עם עוד חברה שלי, נפגשנו ברומא כשהוא הגיע למלטה לצלם סרט על יוליוס קיסר, וזה היה הזוי. הוא בנאדם מקסים ונחמד וחכם, אבל הוא מסריח".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כריס נות'. צילום: רובי קסטרו
|
|
|
|
|
|
|
לא מתאים לי לבכות מליפסטיק
|
|
|
|
|
|
|
-את יודעת שהוא אמר שהוא לא מכיר אותך.
"בסדר. אני לא אחראית על מעשיהם של אנשים אחרים ואני יודעת בדיוק מה היה. בגלל זה אני אומרת, לבזבז את האנרגיה והזמן שלי לענות אפילו על הדברים האלה נראה לי מיותר. כאילו, אני בטוחה שמישהו אמר לו מה אמרתי לפני המסיבת עיתונאים ואני בטוחה שזה היה מעליב לשמוע את זה. אף אחד לא אוהב לשמוע שהוא מריח. את יכולה להגיד לבן אדם שהוא עקשן, או: אוף, איזה חוצפן אתה, או: אתה ממש אידיוט. אבל דבר כזה אף אחד לא מעז להגיד. אז זו היתה התגובה שלו, בסדר. אני מקבלת את זה".
את ההצעות שהיא מקבלת, לדבריה, בוררת אטיאס בקפידה. כך למשל, אין כל טעם להציע לה עוד טלנובלות, אחרי הטראומה שחוותה ב"אהבה מעבר לפינה". "התחלתי את היום הראשון של החזרות, יום ראשון ואחרון. הייתי בשוק טוטאלי, בהלם. זה היה פשוט מסחרי מדי, תעשייתי מדי. ברגע שאת לועסת מסטיק, אחרי שעה-שעתיים יוצא לו הטעם. בקולנוע, כשזה מכוון לעשייה של 90 דקות, הכותב גם כותב ל-90 דקות, ובטלנובלה כותבים 12 סצנות ביום. לא מתאים לי לבכות מליפסטיק בעיניים. כשאני משחקת, אני רוצה לבכות מהבטן ושזה יכאב לי באמת".
גם את ההצעה שהיא מקבלת מדי שנה, לככב באיטליה בלוח שנה ארוטי, היא תמיד דוחה. "בסרט שצילמתי באיטליה, "GAS" , של לוצ'יאנו מלקיאונה, היתה איזו סצנה שהיו אמורים לראות לי את החזה, ולא הסכמתי. היה על זה ויכוח מטורף ובסוף זה לא היה. אבל הוויכוח היה של ילדה קטנה שלא רוצה להיות מקצועית בעבודה שלה, כי זה היה בסצנה שהדמות, מוניקה, אחרי סמים קשים ושיכורה לגמרי ולא אכפת לה שיראו לה את החזה. ופתאום אני סוגרת את הריצ'רץ' של הז'קט וזה לא היה במקום. זה לא היה מוניקה, זה היה מורן, הילדה מבית מסורתי שסוגרת את הז'קט שלה. זה לא שחקנית טובה. אבל לא רציתי לוותר, כי בכל זאת זה סרט ראשון שלי, רציתי שאנשים יכירו אותי כשחקנית. בסרט בכלל הוא מכער אותי בכוונה בשביל הדמות, אבל אני שמחה שאני מתחילה ככה את הקריירה הקולנועית שלי: יש שם סצנות מאוד קשות, בסגנון 'טריינספוטינג', ומבחינתי זה אתגר. לגבי העירום, אולי זה יבוא אחר כך, כשיום יבוא שהוכחתי באמת לעצמי שאני יודעת לשחק, ממקום שאני לא צריכה להראות את החזה כדי להשיג עבודה. עוד שנה-שנתיים באיטליה ואני באמת מתכוונת לנסוע לארצות הברית. אולי אני אף פעם לא אגיע לטרנטינו, יו נוור נואו, אבל לפחות אני אנסה".
-ובדוגמנות? באינטרנט מופיעות תמונות סופר פרובוקטיביות שלך.
"אבל זה לא שעשיתי עירום. בכלל, חלק מהתמונות זה פוטו-שופ מהצוואר למטה. אין לך שליטה על מה שקורה באינטרנט. זה ג'ונגל. עובדה שכשהציעו לי מפלייבוי, כשרק התחלתי ואף אחד לא הכיר אותי, 50 אלף דולר לעשות שער, ולא עשיתי. אבל הלבשה תחתונה? מה ההבדל בין זה לבין ביקיני שאני הולכת איתו בחוף? אם התמונות הן בתנוחות גסות, אז פתאום ההלבשה התחתונה הופכת להיות פורנוגרפית, אבל אם זה הכל עדין, זה מצהיר משהו אחר. זה יכול להיות רוגע וביתי ומשהו משפחתי. כי כל אישה משתמשת בלבני נשים ואני גם לא חושבת שמין זה משהו שהוא שלילי. ככה אנחנו מביאים ילדים לעולם! בואו נסתכל על הדברים החיוביים! זה שהחבר שלי חוזר הביתה ואני לא עם שוט ועם בגדי סאדו מאזו, זה לא אומר שאני לא כמו כל בן אדם ואישה בעולם ובמדינה הזו, רוצה לאהוב, ולאהוב זה גם דרך נשיקה וחיבוק ומשגל. אז נכון שזה מביך. אנשים חושבים שאני איזו פעילת מין, אבל לי הכי נוח ככה, סגור ובשמלה ארוכה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מורן אטיאס. צילום: יוסי צבקר
|
|
|
|
|
|
|
עד עכשיו תמיד היו מרוצים ממני
|
|
|
|
|
|
|
את שהותה הנוכחית בארץ ניצלה אטיאס גם כדי להצטלם לסרטו של הבמאי הצעיר יניב המודעי, "רחמים"; לדגמן , זו העונה השלישית ברציפות, לקמפיין של רנואר, בשכר של 45 אלף דולר לעונה, וכמובן להנחות את הקדם אירוויזיון.
"ג'ו בראל ויצחק זוננשיין וכולם בערוץ 1 הם באמת אנשים מקסימים, ברמה הכי גבוהה, אבל היה לי קצת קשה באיזשהו מקום. לא יודעת. לא היה זמן לעשות הרבה דברים שהיינו צריכים לעשות מבחינה ארגונית, מבחינת ישיבות תסריט, לא היו לי חזרות על הבמה, גם באשמתי, כי הלוח זמנים שלי מאוד מאוד עמוס, אבל גם בגלל שלא היה לנו זמן אולפן. מערכת התאורה קרסה שלוש שעות לפני שידור, אמנים לא נמצאו, תלבושות לא הגיעו בזמן, פלייבקים לא עבדו. זה היה הזוי. זה דברים שיכולים לקרות לכולם, אבל בגלל זה אין דבר כזה שלשידור חי לא עושים מלא ראנים, בעוד שלנו היתה רק חזרה אחת על במה. כולם התפללו ואמרו, אם זה יקרה וזה יקרה טוב, זה יהיה נס. אבל מה שמראה שעוד יותר הם גדולים, זה שהכל הלך חלק ושעל כל הקשיים התגברנו בזמן שידור לייב. בגלל זה כל הכבוד עוד יותר לערוץ הראשון. באמת. וגם לי".
גם בקדם אירוויזיון, כהרגלה בקודש, הקפידה אטיאס להיות מעורבת בתסריט כמעט עד המילה האחרונה: "יש דברים שפשוט הורדתי. אם בנקודת השידור נמצאת כתבת ספורט מצוינת ששמה מירי אליקים ולידה נמצא מאמן כדורגל לופא קדוש, שאולי הוא בנאדם מבריק, אבל לרוב תושבי מדינת ישראל הוא לא פיגורה, ואני בזמן הזה צריכה אנשים שירתקו את הצופים בבית, אז שהוא ישיר לי הללויה במשך דקה וחצי בזמן שידור? לא מקובל עלי. ויכול להיות שגם הוא בעצמו, כמאמן, לא רצה לשיר בכלל, אבל זה היה כדי למלא איזה חלל שם, ולמלא חלל במה? בגז מדמיע? בסוף כולם הבינו את זה".
-קראת את הביקורות שהיו אחרי הקדם?
"קראתי עכשיו פעם ראשונה. באיטליה אין את הביקורות השונאות האלה. מדברים בעיקר על הרייטינג, מדברים מה יכול להיות יותר טוב, אבל לא בצורה עוקצנית כזו. עד עכשיו תמיד היו מרוצים ממני, להפך, כאילו סגדו לי קצת יותר מדי. קראתי ביקורות על האירוויזיון, אבל התוצאה הסופית זה מה שחשוב".
-קצת ירדו עלייך על הטעויות בעברית.
"אני בטוחה שגם אבשלום קור כשהוא מדבר לפעמים הוא טועה, ומגישי חדשות גם כן טועים, וגם פוליטיקאים טועים בנאומם. זה טבעי, זה אנושי, ואני מקווה שאנשים יקבלו את זה ויסתכלו מעבר. לא להיות עם ראש קטן! אני לא מדברת סינית, אני בכל זאת מדברת עברית. אז יש לי דקדוק, כן, איתכם הסליחה. הרי אין למבקרים מה לכתוב. אז סבבה, שיהיה להם על מה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
