 |
/images/archive/gallery/288/515.jpg אהוד מנור בנערותו במושבה
צילום ארכיון  |
|
|
| "אהוד זכר את האנשים עימם גדל" |
|
| בבנימינה התקשו לעכל את לכתו של הגיבור המקומי שלהם. מי שמתגורר היום בבית ילדותו של מנור מבטיח: אהפוך את הבית למוזיאון |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
אלי לוי
12/4/2005 11:38 |
|
|
|
|
|
|
|
בפתח הבית ברחוב השניים
בבנימינה, בו גדל אהוד מנור ועל מרפסתו כתב את "בשנה הבאה", עומד שלמה כהן, הבעלים הנוכחיים, ומנסה להתמודד עם עדת העיתונאים והצלמים.
כהן לא מוותר. הוא לא נותן לכל אחד להיכנס אל הבית שבפיתחו שלט גדול: "זהירות כלב במקום". בכניסה הצדדית שלט נוסף ולשונו: "בית ילדותו של אהוד מנור מכירת דיסקים וספרים במקום, מזנון גלידות שתייה ממתקים- נא לתאם ביקור מראש באתר עם שלמה כהן.
"אני מבקש להעביר את תנחומי למשפחת מנור", אומר כהן, שמספר כי חמיו הוא קנה את הבית לפני מספר שנים מאימו של אהוד. כעת, מבטיח כהן, הוא יהפוך הבית למוזיאון לזכרו של אהוד מנור.
מותו של מנור נחת כפצצה על המושבה הוותיקה, בה הוא גיבור מקומי. חיים אלקיים, חבר ילדות של אהוד, סיפר הבוקר: "היינו חברים מכיתה א'. אהוד היה תלמיד מצטיין. אני זוכר שנהגנו לשחק בחצר של בית המשפחה שלו. כבר בכיתה ב' הוא עזר למורה לכתוב הצגה.
הוא שלח כתבות לעיתוני נוער ולאט לאט התקדם עד שהגיע לשיא - הזכייה בפרס ישראל. הגדולה של אהוד היא שהוא אף פעם לא שכח מאיפה הוא הגיע, ותמיד זכר את האנשים עימם גדל".
בגן הציבורי ע"ש שמעון סלע בלה, ממקימי היקב המקומי ועוד אחד מגיבורי בנימינה, ישבו הבוקר שני נערים. "לא היכרנו את מנור באופן אישי", אמרו השניים שלא התביישו להודות שהם מתגאים בעובדה שאהוד היה בן המושבה שלהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"אהוד בעיני הוא פיזמונאי רומנטי". המשורר רוני סומק
|
|
|
 |
|
 |
|
"זה עשה לכולנו במושבה חור בלב"
|
|
|
 |
|
|
|
גם ראש המועצת, אבי זיתוני, שמכיר היטב את משפחת מנור, לשעבר ויינר, ביכב אתמול את מנור: "אני מכיר אותו מרגע שנולד. תמיד ידענו שיגיע לגדולות. בשעה שבע בבוקר המשפחה טלפנה אלי והודיעה לי על מותו. זה עשה לכולנו במושבה חור בלב".
מרחק קצר מבנימינה, במלון קיסריה, מתכנסת היום מועצת הרשות השנייה לצורך ההחלטה על מכרז ערוץ 2. רוני סומק, היושב במועצה הספיד גם הוא את מנור: "הוא בעיני פיזמונאי רומנטי. הוא היה בין הראשונים שכתבו בגוף ראשון. אבל הוא כתב לא רק שירים אישיים, אלא גם את כאב המדינה".
בבנימינה מצפים ונערכים להמוני מבקרים במושבה שבוודאי ירצו להתחבר לזכרו של מנור במקום שבו נבטו שורשי יצירתו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
