 |
/images/archive/gallery/287/150.jpg מוריס אל מדיוני
יחצ  |
|
|
| חמש תחנות התרבות של מוריס אל מדיוני |
|
| הפסנתרן האלג'יראי בן ה-77 מספר על אהבותיו - מהקנאה בגלן מילר, דרך הריקוד של ריטה הייוורת' ועד לווייבס הקובניים של רובן גונזלס |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
NRG מעריב
14/4/2005 10:34 |
|
|
|
|
|
|
|
הפסנתרן היהודי-אלג'יראי מוריס אל מדיוני, בן 77, נחשב לאחד מחלוצי מוזיקת ה"ראי" האלג'יראית. כוכב ה"ראי", חלד, רואה בו את אביו המוזיקלי.
מדיוני, שנולד בעיר החוף אוראן, החל לנגן בגיל 9. בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשהיה נער, הופיע מדיוני חיילי הכוחות האמריקאיים באלג'יר, ודרכם נחשף למוזיקת הג'אז.
עם הרדיפה של יהודי אלג'יר, העתיק מדיוני את מושבו למרסיי שבצרפת, ומאז לא חזר להופיע במולדתו.
נגינתו של מדיוני מציעה שילוב ייחודי של ההפשעות השונות שספג - תערובת של מוזיקה קובנית, ג'אז אמריקאי וצלילים ערביים.
לרגל ביקורו בארץ, מספר מדיוני על חמשת הדמויות שעיצבו את עולמו התרבותי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מוריס הצעיר
|
|
|
 |
|
 |
|
Count Basie
|
|
|
 |
|
|
|
את בייסי אני אוהב בגלל טכניקת הנגינה המקורית שלו, בגלל הדרך בה הוא מספר סיפור על הפסנתר ומנגן בתוך תזמורת. הוא גורם לי לחייך. התוודעתי אליו בתקופה בה שיחקתי עם חיילים אמריקנים בשנות ה-40, שלימדו אותי לשיר בוגי-בוגי. ראיתי אז סרט אדיר עם אמן שניגן כל כך יפה. הייתי נרגש. וזה היה בייסי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מספר סיפור עם הפסנתר. Count Basie
|
|
|
|
|
|
|
ריטה הייוורת' ב"גילדה"
|
|
|
|
|
|
|
אישה יפה מאוד. ראית אותה בסרט "גילדה" של צ'ארלס וידור. היתה שם סצינה בה היא רוקדת לצלילי מוזיקה מופלאה. היא רקדה ושרה. היא פענחה את הקולנוע. היא היתה אומנית יוצאת דופן. הייתי צעיר כשראיתי את "גילדה". ראיתי את הסרט 10 פעמים בקולנוע. התאהבתי בה, השתגעתי עליה. היא היתה כל כך יפה, מעולם לא ראיתי יצור שראוי להערצה כזאת. הסרט הזה היה ונשאר הסרט המוזיקלי האהוב עלי, ביחד עם "הוליווד הוטל".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אישה יפה מאוד. ריטה הייוורת'
|
|
|
|
|
|
|
גלן מילר
|
|
|
|
|
|
|
קינאתי בגלן מילר. הוא היה מוזיקאי ייחודי, שקידם סגנון מוזיקלי יוצא דופן. לצערי, הוא מת צעיר בתאונת מטוס, כשהיה בדרכו מפריס ללונדון ב-1944. אני שומר הרבה תיעודים ומסמכים בווידיאו, בהם גם שני סרטים שגלן מילר שיחק בהם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סגנון מוזיקלי יוצא דופן. גלן מילר
|
|
|
|
|
|
|
בני גודמן והארי ג'יימס ב"הוליווד הוטל"
|
|
|
|
|
|
|
בני גודמן והארי ג'יימס הופיעו יחד במיוזיקל הטוב של כל הזמנים - ''Hollywood Hotel'' של באזבי ברקלי.
בני גודמן הוא מוזיקאי ג'אז גדול. היתה לו תזמורת מעניינת. גם הוא עורר את קנאתי. היו לו תלמידים, אבל איש לא הלך בעקבותיו והצליח להיות כל כך טוב כמוהו, למרות שכמה מהם הפכו מנהלי תזמורות.
הארי ג'יימס, עבורי, הוא החצוצרן הטוב ביותר בעולם אחרי ארמסטרונג.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מעורר קנאה. בני גודמן
|
|
|
|
|
|
|
רובן גונזלס
|
|
|
|
|
|
|
רובן גונזלס מייצג עבורי את האהבה שלי למוזיקה הלטינית. אני אוהב מאוד את הווייבז הקובניים שלו. ב-1939-1945 פגשתי חיילים אמריקנים ממוצא פורטורקרני שניגנו בגיטרה. בזכותם התאהבתי במוזיקה הלטינית.
התוודעתי לגונזלס לראשונה לפני 20 שנה, בסרט דוקומנטרי על מוזיקה קובנית ששודר בטלוויזיה הצרפתית. הוא פסנתרן מעולה, והוא ניגן עם קומפאי סקונדו. יש לו שם גם בהיסטוריה הלטינית, לא רק במוזיקה הקובנית.
את המוסיקה הלטינית אהבתי מאז ומתמיד. העולם התוודע אליה רק בעשר-עשרים שנה האחרונות.
|
|
|
|
|
|
|  | | ווייבז קובניים. רובן גונזלס
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
