 |
חתן פרס ישראל ואחד מבכירי צלמנו, אלכס ליבק מוציא ספר חדש: "כמו כלב: אלכס ליבק" . כמו שניתן להבין, מדובר באוסף צילומי כלבים, שליבק תפס ברגעים ובסיטאציות שונות.
לדברי ליבק, כלבים היו תמיד חביבים אליו. אף כלב מעולם לא איים לשבור לו את המצלמה, אף כלב לא יעץ לו לצלם אותו מזווית אחרת ואף כלב לא רץ לבית המשפט לתבוע אותו. כעת הוא מבקש להביע חזרה את הערכתו לבעלי החיים הללו.
"כל החיים אני מצלם כלבים אבל אין לי הסבר מדוע. היה לי פעם כלב אבל אני לא בן אדם שמחזיק כלב בבית". מספר ליבק, ומוסיף "אני אוהב אותם ומצלם אותם כי הם מאוד דומים לנו הכלבים האלה, יש איזה יחסי סמביוזה כאלה בין כלבים ואנשים ואני מקווה שזה עובר בספר".
ליבק מספר שהכלבים שצולמו בספר לא מוכרים לו באופן אישי, "אלה כולם כלבים שצילמתי באקראי, וכל הכלבים האלה צולמו בישראל".
עוד מעיד ליבק שאוסף הצילומים מבקש לבחון האם הכלבים הם קריקטורה של בן האנוש או שמא הוא קריקטורה שלהם. "מיהם הנבחנים הללו שאנחנו מוכנים לחלוק עמם את הבית, את האוכל, את החיים." (מתוך ההקדמה של הספר). את הספר ערך דוד טרטקובר.
ליבק, צלם מערכת "הארץ" הוא חתן פרס ישראל לצילום לשנת תשס"ה וידוע כצלם שמיטיב להנציח רגעים פואטיים במציאות היומיומית.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אלכס ליבק, "הם מאד דומים לנו". צילום: מיכה בר עם
|
|
|