 |
/images/archive/gallery/312/294.jpg הסאטיריקן עלי סלאם.
 |
|
|
| לוחם הנורמליזציה המצרי נשאר בחוץ |
|
| המחזאי המצרי, עלי סאלם, שאמור היה לקבל היום תואר ד"ר של כבוד מאוני' בן-גוריון, לא הורשה להיכנס לארץ |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יריב מוהר
31/5/2005 14:37 |
|
|
|
|
|
|
|
שלטונות מצרים מנעו את הגעתו לישראל של עלי סאלם, מחזאי וסאטיריקן מצרי נודע שאמור היה לקבל היום (ג') תואר ד"ר לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון, במסגרת המושב השנתי של חבר הנאמנים שלה. סאלם הודה להנהלת האוניברסיטה על הכבוד שהעניקה לו והתנצל על כי הוא מנוע מלהגיע לטקס.
בתגובה אמר נשיא האוניברסיטה, פרופ' אבישי ברוורמן: "אני לא מבין את ההתנהגות של המצרים שלא מאפשרים לסופר הידוע עלי סאלם להגיע לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע כדי לקבל את התואר ד"ר לאות כבוד, וזאת לאחר שנעשו כל מאמצים בכל הדרגים כדי לאפשר זאת". פרופ' ברוורמן הדגיש כי האוניברסיטה תמשיך לפעול לקידום השלום בפרוייקטים הרבים בהם היא מעורבת.
ביקורו הראשון של סאלם בארץ תואר בספרו "מסע לישראל", שהפך לרב-מכר במצרים וראה אור גם בעברית ובאנגלית. פעילותו זו חשפה אותו להתקפות חריפות מצד מתנגדי השלום עם ישראל ובעבר נטען שהוא מייצג את עצמו בלבד. מלבד זאת יש לו קריירה מפוארת והוא נחשב לאחד המחזאים המצריים הבולטים של ימינו: היה שחקן וחבר בתיאטרון הבובות הממלכתי של קהיר ונמנה, בראשית דרכו, על דור מחזאים מצרים שצמח לאחר מהפכת 1952 והביא לפריחה של הפעילות התיאטרונית במצרים. סלאם, יליד 36', ידוע במחזותיו הלוחמניים בהם הוא תוקף בחריפות תופעות שונות בחברה המצרית.
בין מחזותיו הבולטים: "קומדיית אדיפוס: אתה הוא שהרגת את המפלצת" ומחזהו הקצר "המזנון", העוסק בשאלת חופש הביטוי וביחסים בין המחזאי למשטר. בשנים האחרונות פרסם סאלם שורה של מאמרים בעיתונות המצרית ובעיתוני העולם הערבי לצד הומורסקות וסיפורים סאטיריים קצרים. סיפוריו מקובצים באנתולוגיות וזוכים לפופולריות רבה. מאז הסכם אוסלו מטיף עלי סאלם בפומבי לשלום, התפייסות ונורמליזציה ביחסים עם ישראל, בה ביקר כבר כמה פעמים.
בדברי ההנמקה של האוניברסיטה נאמר כי סאלם יקבל את התואר לאות הערכה עמוקה למחזאי, סופר, סטיריקן ופובליציסט חשוב, שכישרונו ועוז-רוחו הקנו לו מוניטין במצרים וברחבי העולם הדובר ערבית; "לאדם נאור המצטיין ברוח חופשית וחשיבה מקורית, נאמן לדעותיו ונכון להיאבק עליהן; מתוך כבוד ללוחם אמיץ למען זכויות-האדם שלבו נתון לקידומה של החברה המצרית על כל רבדיה; לאיש ספר היונק ממכמני התרבות המצרית הקדמונית כמו גם מעושר השפה הערבית וממיטב התרבות המערבית, ומשלב את כל אלה בכתיבתו הייחודית הרוויה הומור; ליוצר פורה שספריו זכו לתפוצה רחבה ומחזותיו הוצגו על במות רבות ומרכזיות; לאות הוקרה על פועלו החלוצי, בהתמדה וללא-מורא, למען השלום ויחסי השכנות הטובים בין מצרים לישראל, בשם האמונה באחווה ובשותפות-הגורל של תושבי המזרח התיכון בני כל העמים, הדתות והתרבויות".
אוניברסיטה בן גוריון מזוהה כמי ששואפת לטפח את הקשרים בין שתי המדינות. במאי 1979 ביקר באוניברסיטה נשיא מצרים, אנואר סאדאת, מלווה בנשיא הנוכחי, חוסני מובארק, וקיבל מידי נשיאה דאז, יוסף תקוע את "כוכב השלום". בשנת 1995 העניקה האוניברסיטה תואר ד"ר לשם כבוד לשגריר מצרים בישראל, מוחמד בסיוני.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
