 |
/images/archive/gallery/312/322.jpg ריקי בליך
יחצ  |
|
|
|
|
| ריקי בליך היתה דלוקה על "ג'ינג'י", ילד סנדביץ' ומנהיג ללא חת |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
ריקי בליך
31/5/2005 15:33 |
|
|
|
|
|
|
|
לרגל ספיישל שבוע הספר החגיגי בהשתתפות כוכבי "ארץ נהדרת" (קשת, 23 ביוני), ערוץ תרבות
מעלה פינה יומית בה ימליצו אנשים שאנחנו אוהבים על ספרי הילדים שהם אוהבים.
לחצו כאן כדי לבחור את ספר הילדים האהוב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ג'ינג'י
|
|
|
 |
|
 |
|
בנינו מחנות על גגות של חדרי זבל
|
|
|
 |
|
|
|
מבין הספרים הנפלאים שנבחרו לטובים ביותר אני בוחרת ללא ספק ופה אחד בסדרה "ג'ינג'י" של גלילה רון פדר. מהרבה בחינות, ג'ינג'י היווה בשבילי מודל מושלם לחיקוי. הוא היה ילד סנדביץ', שונה מכולם בשל שערו המוזר, שונה כמעט באופן מחשיד משאר בני המשפחה, וכמובן ילד בעל דמיון מפותח ויצר הרפתקנות בלתי ניתן לעצירה.
גם אני, ילדת סנדביץ' פעלתנית וחומת שער במשפחה של בהירים, תמיד הרגשתי שונה ואחרת. גם לי היתה כמובן חבורה מכובדת מאוד, שעמדתי בראשה וגם אנחנו ניהלנו חקירות מעמיקות, מבצעים מסוכנים, בנינו מחנות על גגות של חדרי זבל, טיפסנו על עצים, התעללנו בילדה מעצבנת במיוחד שלא חיבבנו – אפרופו, דנה פישמן, שהיא ללא ספק האב טיפוס של כל הילדות שעד היום אני לא סובלת, מתפנקת, ילדותית וחסרת חוש הומור. תחת פיקודי החבורה שלנו שינתה את פני השכונה שלנו לעולמים, וגם אם לא, לעולם לא תשכנעו אותי אחרת.
ג'ינג'י היה מנהיג ללא חת, איש בעל כריזמה אמיתית וראש מבריק, ואין לי ספק שהוא גדל להיות חתיכת גבר גבר. כמה רציתי להיות האשה שלצידו, כמה קינאתי בילדות שקיבלו ממנו כבוד. אפילו הייתי מוכנה לעבור לירושלים בשבילו.
הסדרה הצליחה ליצור איזון נפלא בין מתח, הומור, טיפול בבעיות חברתיות ובבעיות כל כך טבעיות של גדילה והתבגרות, ואפילו, בעדינות, במתח מיני שאין להתחמק ממנו. ג'ינג'י ייצג אותנו והחזיר לנו את הכבוד האבוד, אנחנו המוזרים בעלי הרעיונות, אנו שלנצח נעדיף לטפס על עץ ולתפוס פושע מאשר להתברגן באיזה בית קפה. לחיי הג'ינג'ים והג'ינג'ים בנפשם באשר הם!
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
