 |
/images/archive/gallery/119/459.jpg יוסי וגאגר
צילום: מתוך הסרט  |
|
|
|
|
| מ"סטרייט ולעניין", דרך "פלורנטין" ועד ל"טלנובלה בע"מ". קווים להתפתחות דמותו של ההומו העברי על המסך הקטן והמחסור החשוד בלסביות טלוויזיוניות
|
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יסמין מקס
14/6/2005 10:32 |
|
|
|
|
|
|
|
בילדותי נאלצתי להמציא לסביות. ב"כן מה" שכתבה ענת גוב, בכיכובו של גידי, פיתחתי קראש על עידית טפרסון והתמלאתי עונג כשצצה על המסך במלוא גובהה.
אבל הלסבית האמיתית והראשונה שהיוותה מודל עבורי היתה "שם בדוי ענת" שהתארחה אצל דן שילון, לאחר שגורשה מביתה. הופעתה בקיץ 94' היתה במשבצת "זונה ו/או קוקסינל" של תוכניות הטוק שואו שהיו בשיאן. בפרודיה על הז'אנר עלתה "שטוק שואו" עם ענת וקסמן שהעזה להציג משוררת המקריאה: "נשקיני משה".
ההומו העברי הראשון בפריים טיים הופיע בסיטקום "סטרייט ולעניין" בו רפי ויינשטוק גר עם שותפה
סטרייטית המאוהבת בו. גבריותו של וינשטוק עזרה לרייטינג ואילו הדמות הנשית בסדרה היתה דווקא זו של השכן ההטרו', עדין הנפש והגוף. ובעצם, היה משהו קצת מעצבן בזה שההומו הוא גם הגבר שאיתו יש לגיבורה מתח מיני בלתי פתור, כנהוג בסיטקומים.
סדרת הנוער "עניין של זמן" ניסתה גם היא לטפל בנושא. סימון "וי" הורגש כשבאחד מהפרקים שהוקדש לנסיעת הכיתה למעין מחנה גדנ"ע, הרגיש אחד מהנערים משיכה לגבר אחר וניסה לברר את זהותו. אמנם בעדינות, ואולי אף באמינות, אך בטוח שלא בבית ספרנו, והפרק לא נגמר כשהנער צועד יד ביד עם חברו במסדרונות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
האהבה הראשונה. עידית טפרסון
|
|
|
 |
|
 |
|
"מי סוטה? מה סוטה?"
|
|
|
 |
|
|
|
באמצע שנות התשעים פלורנטין היתה המקום החם. התסריטאי עידו בורשטיין והבמאי איתן פוקס הביאו אלינו את אורי בנאי כהומו המוחצן, את אבשלום פולק (וחולצת הפלאנל) כארוניסט חביב ואת הביטוי המצוין: "מי סוטה? מה סוטה?" שהאח הצעיר מטיח באביו כאות תמיכה באחיו ההומו.
שלל התפתחויות ובג"צים בהמשך הזמן, עזרו לדמויות קוויריות נוספות להופיע על המסך ולא להשאיר את תוכנית האקטואליה לבדן. אבל גם בימים בהם "בנות פסיה" כיכבו אפילו ב"זאפ לראשון" של הטלוויזיה הישראלית, למשרד החינוך עדיין היתה בעיה עם שידור תוכנית האירוח "קלפים פתוחים" שהיתה עלולה "לעודד נוער להומוסקסואליות".
במסגרת הדרמות, פוקס וגל אוחובסקי הביאו את "בעל בעל לב" בשעת לילה מאוחרת לערוץ השני, דרמה עדינה עשויה היטב, בה הומו עדין נפש ניצב מול גבריות אידיאלית. פוקס המשיך בקו והעונה השישית של "ראשון בדרמה" נפתחה ב-2002 עם "יוסי וג'אגר" שהביאו זוגיות גברית במדים לכל סלון בישראל. בהמשך הרצועה אף הוקרן "על הקו", על קשר הנרקם בין שתי נשים, שאחת מהן היא מהגרת עבודה.
בשנות האלפיים, אחרי זכייתה של דנה והנוצות באירוויזיון, התארחו לסביות והומואים ב"מבט נשי" (אבל עדיין אי שם בשבת בבוקר). ב"תומר והשרוטים" בערוץ 8 יכול היה מדריך נוער לדבר על מיניותו, ולהמשיך עם קלה לוין בהצגת דראג של מהגרי עבודה ב"בובות של נייר".
בהמשך, אורנה בן דור ב"סקס ישראלי" לא פחדה מפרקים על חד מיניות,ב"קריאה ראשונה", אבירמה גולן שוחחה עם טרנס, שקע ותקע מככבים בפרסומות ואביעד קיסוס עוזר לבנות ישראל למצוא שידוך ב"דייט לסטרייט".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שימו לב לבחור עם חולצת הפלאנל. "פלורנטין"
|
|
|
|
|
|
|
הטרנסג'נדרית העברית השנייה
|
|
|
|
|
|
|
אבל המהפך האמיתי התרחש עם צמיחתה המהירה של הטלנובלה העברית שהובילה לז'אנר שלא מפחד ממיניות. בעוד היוצרים ההומואים מנפקים דרמות מרגשות, הנוכחות הגאה בימים אלו מגיעה דווקא בזכות התחרות בין הערוצים ובמלחמה בין הטלנובלות המאפשרות קווי עלילה נרחבים לדמות הומו המחמד שלהן.
בטלנובלה החלוצית של גל פרידמן פגשנו ב"רמת אביב ג'" את דמותו של יונתן קוניאק, שלימים אף הפך למעין ספין אוף מהטלנובלה בסיטקום החביב "ג'וני", ביחד עם פליט "בנות פסיה", איציק כהן.
ב"משחק החיים" הפגישה אותנו סיגל אבין עם נערה המתחפשת לנער ומאוהבת בבחור שחושב שהיא החבר הכי טוב שלו. בשקט, נוכל אפילו לקרוא לה הטרנסג'נדרית העברית השנייה. הראשונה אגב היתה של איתי שגב ב"שחר" שם שיחק בחור שחייב להתחפש לבחורה על מנת לקבל עבודה כמורה.
ב"טלנובלה בע"מ" של הוט אורי אומנותי (הנאהב מ"בעל בעל לב") משחק את ניב, גיי מוצהר, גם מתוק, גם מאמן בחדר כושר, וגם מתאהב בבחור שאמור להיות סטרייט. וביוני (חודש הגאווה) לפני שנה, yes צנזרה סצנת נשיקה בין רועי (יובל אברמוביץ') לחברו שהופיעה ב"השיר שלנו". הסצנה שודרה במלואה רק בשידור החוזר של התוכנית מאוחר יותר בלילה. בתגובה, התנשק אברמוביץ צרפתית עם עופר שכטר ב"אקזיט".
זפזופ מהיר חושף אמנם דיי הרבה הומואים מדליקים על המסך, אבל הרבה פחות לסביות. בשביל זה נצטרך לחכות כנראה למה שמתבשל במוחן הקודר של תסריטאיות ההמשך. בינתיים אפשר רק לקוות שלא נתגעגע לימים בהם שלל צבעי הקשת על המסך היו הפסים הצבעונים המרצדים לאות תקלה בשידורים.
|
|
|
|
|
|
|  | | החלוץ יונתן קוניאק והמתנשק עופר שכטר
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
