 |
/images/archive/gallery/105/291.jpg ניו יורק.
צילום ארכיון  |
|
|
|
|
| אלין ו. לחמי ברחה מאווירת הפיגוע הלונדונית אל גראונד זירו, אכלה כמה דברים טובים, שתתה כמה דברים טובים, ולכלכה על כמה סלבריטאים |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
אלין וגנר-לחמי
31/7/2005 12:28 |
|
|
|
|
|
|
|
השבוע הבנתי, במלוא התחושה את דברי המשורר: I'm an alien, I'm a legal alien, I'm an Englishman in NY. אולי היתה זו הלחות המפלצתית (85%), החום המעיק (110 מעלות פרנהייט שהרגישו כמו 110 מעלות צלזיוס), או עודף המייקאפ - אבל לאחר 3 שנים בלונדון, ו-3 שנים לאחר הביקור האחרון בניו יורק, העיר המגניבה (במלרע) נראתה לי פתאום יותר מדי. יותר מדי בתים יותר מדי גבוהים, יותר מדי כבישים ויותר מדי מכוניות, יותר מדי מדרכות יותר מדי גדולות – אפילו בחנות הספרים היו יותר מדי ספרים ויותר מדי ספרונים, עטים ומחברות.
נו באמת, תגידו, הנה הפלצנית הזו מתלוננת על ערים שתחלום לגור בהן. כולנו היינו בניו-יורק וכולנו יודעים שהיא צבעונית, גדולה ורועשת - אמריקאית כמו כל האמריקאיות! אמת, אבל עדיין, לונדון וניו-ורק, שתי ערי מטרופולין סואנות וגדושות חלומות (אני עדיין מנסה להגשים חלום בעודי עובדת במשרות זמניות ורקובות), וכל כך שונות - התקפת הטרור בלונדון והרגיעה בה קיבלו אותו התושבים הוא עדות. וניו יורק, יש לה טמפו שכמעט שם אותי על קוצב לב, ישישה בת 29 שכמותי.
ולכן, יקיריי, בחרתי לצפות ולסקור את ניו יורק מבעד למנועי המזגן שבמגדלי טראמפ, באדיבות חברים יקרים שסבלו את נוכחותי החטטנית: "מה? זה כל מה שיש במקרר?" טחנתי (לא מילולית, מן הסתם) כל פעם
מחדש. הניו יורקרים אינם אוכלים בבית, לשמחתי, ובמקרר מחזיקים אך ורק תוספי מזון. בניגוד ללונדון השמנונית משהו, בה לחמקל אין וגבינה רזה נושאת זה 15%, הניו יורקרים שומרים על גזרה ובריאות. כך זכיתי לסבב מסעדות משגע, כאשר ההחלטה ללכת למסעדה כזו ולא אחרת לוותה בקריטריון אחד ברור – האם יש בה מזגן.
החום הבלתי נסבל שלק ממני כל לחלוחית אפשרית , טיגן את תאי מוחי והפך אותי לסופגנייה מיובשת. אחת המסעדות היחידות, שלמרות המאוורר המקרטע, שבתה את ליבי היתה Artisanal הצרפתית, בה הוגש אוכל צרפתי-אירופאי (לשם מה באתי לניו יורק אם לא כדי לטחון Fish'n'chips). על שולחנות עץ מכוסים מפות לבנות הוגשו לחם בריא וטעים, סלט חסה ברוטב ויניגרט, ריזוטו פטריות יער ואפונה
(כל גרגר הורגש) שמיימי, וחביתות רכות עשויות כמו שצריך (בעלות מרקם צהוב בריא, לא בלתי-מבושלות אך גם לא שרופות). על הקיר ציורי ענק אימפרסיוניסטיים ברוחם. סטנד גבינות מסריח אך מבטיח גדולות ונצורות למערכת הטעם והעיכול ניצב בקצה המסעדה.
החמצת פנים בינונית עד מתונה נרשמה במחלקת ארוחת הצהרים הקלילה כשרשת בתי קפה צרפתית Le Pain Quotidien הבטיחה סלטים וסנדוויצים טריים, אך אכזבה בסלטים גדולים וחסרי טעם, במרק ברוקולי שהוגש לקראת הקינוח במקום מנה ראשונה ובשירות אדיש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סלט חסה ברוטב ויניגרט, ריזוטו פטריות יער ואפונה שמיימי. Artisanal
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
אחד הברים שלא יצא לי לבקר מפאת יובש וחום היו Ava Lounge(הממוקם ב210w 55st between (7th Av. And Broadway, שהוא ה-בר נכון להיות בניו יורק, אם כי לא מומלץ לבקר בו בימים חמים שכן הוא מצוי על גג בקומה 14, שם הלחות מקבלת צורה של אגלי זיעה בקוטר 10 ס"מ ואסתמה ממושכת, ולא משנה איזה קוקטייל ביתי ומפוצץ שלקתם כרגע. לא היה מגזין רכילותי או שבועון שכיבד את עצמו ולא הזכיר את שמו של אותו בר הצופה אל טיים סקוור ומכבד עצמו בסלבז שונים.
הסלבז המוזכרים ביותר בערוצי המדיה השונים היו קרוז את הולמס, הזוג הביזארי שאף אחד לא קונה את זוגיותם, ומרובע האהבה הגדול פיט-ג'ולי-אניסטון-ווהאן. ששת הסלבז נותחו באיזמל במגזין New York הטוען כי הם Psycho Celebs הלוקים בשיגעונות שונים, שכן מערכות היחסים שלהם מנוהלות דרך ולשם המדיה.
קרוז עצמו נותח ופוענח בכל מגזין ותוכנית. אניסטון הפכה לקדושה הראויה לאהבת גבר עממי ומדלדל משהו כווינס ווהאן ופיט ננזף כחצוף וטיפש על התנהגותו חסרת ההתחשבות (מגיעה לו אותה דלקת קרום מוח קלילה בה לקה, הטיפש). שתי הצ'יקיטות החודשיות שפורסות עצמן לאורך ורוחב העיתונים הן ג'סיקה סימפסון ולינדזי לוהן, שירדו יחד קרוב ל30 קילו. בעוד סימפסון מקרינה בריאות ועסיסיות כשהיא מכבה את הנרות בעוגת היומולדת, כמעט מועכת אותם באפרסקיה, או שוטפת את האוטו בלבוש חווה בקליפ, לוהאן נראית כשלד חיוור ומחומצן, סופגת ביקורת על התנהגותה (אנורקטית, מתגרשת מאימא וכו') מימין ומשמאל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סטייל ואגלי זיעה בקוטר 10 ס"מ. Ava Lounge
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומסלב לסלב בענייני ריאליטי, יקירת Friends וחברתה של אניסטון הנטושה, פיבי בופה, כלומר, ליסה קודרו, פרוסה על שלטי החוצות בטיים סקוור שכן היא יוצאת בסיטקום-ריאליטי חדש מבית היוצר של Sex and the City, בו היא מגלמת תפקיד של כוכבנית עבר שמנסה לחזור למרקע ומסכימה לשלם מחיר PR יקר של מצלמות ריאליטי שעוקבות אחריה יום וליל. נשמע משמים למדי אך ניו יורק מחכה.
ריאליטי קצת יותר מעניין, אם כי קצת ביזארי ודבילי, היא תוכנית המחפשת אחר הסולן הבא של להקת INXS האוסטרלית. הסולן הכובש דאז היה מייקל האצ'ינס, אהוב ליבה היחידי של קיילי המיניאטורית, שמצא את מותו בספק אקט התאבדותי, ספק אקט מיני שכשל. עכשיו, 7 שנים אחרי, מחפשים את המחליף. עשרות טיינאיג'רים נבחנים בדקות אלו (אתם עוד יכולים להספיק!) באולפני MTV ואת התוצאה המבדרת נוכל לראות עוד מספר שבועות.
|
|
|
|
|
|
|  | | נשמע משמים למדי אך ניו יורק מחכה. קודרו
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
