עוסק בחטאים, לא בחוטאים: מחזה חדש של בעז גאון
העיתונאי בעז גאון לא נרגע עוד מהצלחת "השיבה לחיפה" פרי עטו וכבר משחרר מחזה שני העוסק בתחלואי התקשורת. במרכז העלילה: מגישת חדשות בשם הבדוי, כמובן, מיקי
יונתן אסתרקין | 20/8/2008 7:21
"שני נושאים שזורים במחזה החדש שלי ושניהם נוגעים ללבי מאוד", מסביר בעז גאון מדוע כתב את המחזה "ברנז'ה", העולה במסגרת פסטיבל "פותחים במה" (לשעבר פותחים מסך) בבית לסין בחודש ספטמבר.
בעז גאון צילום: רובי קסטרו
"נושא אחד הוא התקשורת, שהרי כעיתונאי אני חלק ממנה, והנושא השני הוא היחס השונה לו זוכים גברים ונשים שמנסים לאזן בין המשפחה לקריירה; יחס שהוא כמובן מפלה מאוד לרעת הנשים".
גאון (37), יליד בת-ים ובנו של איש העסקים בני גאון ז"ל, עובד כעיתונאי במעריב זה כ-11 שנים, וזהו לו המחזה השני אחרי "השיבה לחיפה", שעלה לא מזמן בתיאטרון הקאמרי וזכה להצלחה גדולה וגם לביקורות רבות.
"ברנז'ה" בבימויו של ניר ארז, עוסק בשדרנית טלוויזיה אידיאליסטית, מיקי נדב שמה, שנלחמת על ערכיה בעוד הרשת שבה היא עובדת מנסה לקבוע לה מה לשדר ומה לומר. "ההנהלה רוצה שהיא תהיה יותר כמו מיקי
במקביל, מתמודדת גיבורת המחזה גם עם בעלה ובתה, המאשימים אותה בהיותה אם ורעייה גרועה ובלתי קשובה בשל ההתרכזות שלה בקריירה. היעלמות בתה של המגישה, שספק בורחת ספק נחטפת, טורפת את הקלפים ומפגישה בין העולמות.
"נשים רבות בגילה של אשתי ואם ילדיי קורסות תחת עול הפוסט-פמיניזם, שדורש מנשים לעשות הכול", הוא מקונן, "גם להצליח בקריירה עצמאית, גם להיות משוחררות מבחינה מינית, גם להיות אמהות מצוינות, קשובות ומבינות וכך הלאה, בעוד שהחברה סלחנית הרבה יותר כלפי גברים שמשקיעים בעבודה יותר מאשר בבית. בעולם התקשורת זה בא לידי ביטוי בצורה חריפה יותר, בגלל האופי התובעני והשעות המטורפות".
אז זו הביקורת שלך על התקשורת?
"יש לי הרבה ביקורת. קודם כל על הרדיפה של התקשורת אחרי הצהוב והנמוך. אתה כעיתונאי אמור לצאת מנקודת הנחה שהמדיום קיים כדי לשפר את העולם, אבל נתקל שוב ושוב בשאלה מתי אתה עובר את הקו ומשרת דווקא את מטרותיו של החזק, של הפוליטיקאי או של איש העסקים. יש לי גם ביקורת כלפי היחס לנשים, שנדרשות להיכנע ולוותר עליהן עצמן כשהן מבקשות להתקדם".
הקו שבין שיפור העולם לשירות ההון והשלטון כבר מטושטש מאוד בעיתונות של ימינו, לא?
"אני לא בטוח. מי שעובד בתקשורת, אפילו בזו המסחרית, מבין שזה לא רק עסק. אנשים שנכנסים לתעשייה הזו רוצים להשפיע, לשנות ולא רק להתעשר. מי שרוצה להרוויח הרבה כסף הרי הולך לנדל"ן או להיי-טק".
מה ההבדל מבחינתך בין כתיבת מחזה לכתיבה עיתונאית?
"זה ממש חיים כפולים. כשאתה כותב מחזה אתה מחויב לכל הדמויות שלך. לאהוב אותן, להבין אותן, להגן עליהן מכל כיוון. בתקשורת, בכתיבה עיתונאית, אתה לוקח מצב נתון, מצלם אותו ומציג אותו תוך לקיחת עמדה ביקורתית. אתה עוסק בחטאים ולא בחוטאים. אין מקום לניתוחים פסיכולוגיים מעמיקים. אבל לא תמיד קל להפריד. לאחרונה גיליתי שדווקא בעז המחזאי מפריע קצת לבעז העיתונאי ".
נא להמתין לטעינת התגובות
