בורסה או בנק - איפה הכי כדאי להשקיע לטווח ארוך?
ההיסטוריה מוכיחה פעם אחר פעם, שמי שמחפש את המכה הפיננסית מוטב לו להתרחק משוקי המניות. אך ייתכן שדווקא בתקופות משבר מגיעה שעתם הגדולה של המשקיעים בהשקעות ארוכות טווח
בימים טרופים אלו, כמעט כל אדם החי כיום בגלובוס יודע שמי שמחפש "מכה" פיננסית קצרת טווח, מוטב לו להתרחק משוקי המניות - עד יעבור זעם. אך ייתכן שדווקא התקופה הקשה הנוכחית יכולה להיות שעתם הגדולה של המשקיעים בהשקעות ארוכות טווח.
ההיסטוריה מוכיחה זאת פעם אחר פעם. בממוצע רב שנתי שוקי המניות מניבים (עם דגש על שוק המניות האמריקאי, לפיכך כל הדוגמאות בהמשך תתייחסנה למדד S&P 500) תשואה שנתית של כ-11%.
תודות לנפלאות הריבית דריבית, הסכומים המצטברים גדלים משמעותית ככל שהשנים נוקפות, ובתור דוגמה תיאורטית אפשר להביא את יענקל'ה, שנולד ביום שבו קמה מדינת ישראל, 14 במאי 1948.
בהנחה שהוריו השקיעו עבורו 10,000 דולר בכל המניות של מדד S&P500 ( על פי משקלן היחסי במדד, מה שכיום ניתן לעשות באמצעות תעודות סל), עם הגיעו לגיל 30 במאי 1978, היו עומדים לרשותו 206 אלף דולר.
על האפקט העצום שיוצרת ההשקעה ארוכת הטווח ניתן ללמוד מהנתון הבא: אם יענקל'ה היה מחליט להמתין 30 שנים נוספות בטרם יממש את השקעתו, ביום הולדתו ה-60 היה מגלה כי ההשקעה הראשונית של הוריו תפחה לסכום עצום של כ-7.2 מיליון דולר.
בעולם ההשקעות ההגדרה המקובלת להשקעה ארוכת טווח היא 10 שנים ויותר. מאז 1928 ועד היום רק 3% מההשקעות לטווח של 10 שנים לא השיאו תשואה בשוק המניות. כל יתר ההשקעות השיגו רווח, ומרביתן אף נהנו מתשואות לא רעות בכלל: 29% מהן קיבלו תשואה שנתית ממוצעת של 5% ומעלה ו-57% מהן גרפו תשואה שנתית ממוצעת של 10% ומעלה.
אלו שהפגינו כושר איפוק ושמרו על כספם בשוק המניות במשך 30 שנה או יותר לא הפסידו כלל, והרוב המוחץ של אותן השקעות (86%) נהנה מתשואה שנתית ממוצעת של 10% ומעלה.
ישנם פרשנים האוהבים להשוות את המשבר הנוכחי לזה של 1929 (כשבינתיים הטלטלות הנוכחיות רחוקות מהממדים של השפל הגדול ההוא).
כך או אחרת, גם מי שנכנס לשוק המניות בספטמבר 1929, רגע לפני הקריסה, הפסיד בממוצע בכל שנה לאורך 10 השנים הבאות רק 4.8%. לאורך 20 שנה הוא כבר הרוויח 1.7% בממוצע לשנה ולאורך 30 שנה התשואה השנתית הממוצעת כבר גדלה ל-7.6%.
כמובן שישנה חשיבות קריטית לתזמון הכניסה לשוק. משקיע בהשקעות ארוכות טווח שהופיע רק לקראת סוף המסיבה (כלומר בתום תקופת גאות) הרוויח פחות, לעתים באופן משמעותי, ממי שנכנס בשפל והגיע בזמן לתחילת המסיבה הבאה.
אם נחזור לימים הנוראים ההם ב-1929, אז 10,000 דולר שנכנסו לשוק המניות בספטמבר באותה שנה הפכו ל-7 מיליון דולר, נכון לסוף אוקטובר 2008.
לעומת זאת, מי שנכנס לשוק בנקודת השפל הנמוכה ביותר, אי שם ביולי 1932, נהנה כיום (וכנראה שגם ילדיו, נכדיו ואולי אף ניניו) מ-39 מיליון דולר.
לסיכום, בהחלט ניתן לקבוע: הסבלנות משתלמת - ובגדול.
גדי מרץ, מנכ"ל פעילים, ניהול תיקי השקעות מקבוצת בנק הפועלים
הייעוץ בטור המומחים אינו מחליף ייעוץ פרטני בנושאים שונים, וכל הפועל על פי העצות עושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד
נא להמתין לטעינת התגובות
