ראשי » מקומי » השרון » כפר סבא/רעננה/הוד השרון

"הוא יהיה המפכ"ל הבא"

חבריו לכיתה של קצין המשטרה מייקל פישר, שחשוד כי רצח בשבוע שעבר את אשתו ושני ילדיו, והתאבד, כתבו בספר המחזור עם סיום הלימודים במטרו-ווסט בשנת 1996, כי הוא "מסוג האנשים שיודעים מגיל חמש מה הם יעשו בחייהם". חבר המועצה דן ברוך, שהיה מורהו בבית הספר, נזכר בילד חביב ופרפקציוניסט. סיפורו של הרוצח שחלם להיות מפכ"ל וברגע טרגי אחד הרס את הכול. מיוחד

  יום חמישי שעבר. שעת בוקר. שוטרי מחלק הפשעים של היחידה המרכזית של מחוז מרכז, לא מבינים מדוע קצין המשטרה המצטיין, פקד מייקל פישר, אינו מופיע כמידי יום לעבודתו. גם לטלפון הסלולארי הוא לא ענה. וגם בבית לא. רעייתו, מפקח משנה הילה פישר - קצינת הדרכה במשטרת מרחב שרון, גם לא הייתה זמינה.

השוטרים מגיעים לבית המשפחה ברחוב בן צבי בהוד השרון, ורואים את רכבי המשפחה בחניה. הם עולים לדירה, מצלצלים לטלפון הנייד של מייקל, ושומעים את הצלצול. משהו קרה, הם חוששים. כשהם פורצים לדירה, מתגלה הזוועה, שאין ישראלי שלא שמע עליה והזדעזע: כל בני המשפחה, מייקל, הילה, והילדים יובל בן השנתיים וירדן בת החודשיים – ירויים. צוותי מד"א מוזעקים למקום, מנסים לבצע החייאה, אך לשווא. מותם של הארבעה נקבע, משפחה שלמה איננה.

חבר מועצת עיריית רעננה, דן ברוך, היה מורהו של מייקל לחקלאות, מתקשה להתאושש מהחדשות הקשות. הוא זוכר ילד שקט וחייכן, שאהב לעבוד במשתלה. "הייתי המורה של מייקל שלוש שנים, מכיתה ד' ועד כיתה ו'", נזכר השבוע ברוך, "הוא היה ילד שמחייך כל הזמן, טוב לב, אהוד על הילדים. נוצרו בינינו יחסי חברות מעבר למורה ותלמיד.
 

"אני זוכר במיוחד שהוא אהב לעבוד בחקלאות, אהב את האדמה, תמיד רצה לסיים דברים, עד שלא גמר את כל השתילים בחממה, הוא לא עזב והיה חוזר גם בהפסקות". בתוך קלחת הבחירות, בהן מתמודד ברוך, הוא עוצר לרגע, לוקח נשימה, ונעצב. "אני מזועזע זעזוע עמוק ממה שקרה, קשה לי להאמין שבן אנוש יעשה דבר כזה", הוא אומר.

את לימודיו התיכוניים עשה פישר בבית הספר התיכון היוקרתי מטרו-ווסט. ל"זמן השרון" הגיע ספר המחזור של סיום לימודי התיכון, בשנת 1997, בו כתבו חבריו של פישר, כבר אז, כי עתידו במשטרה.

"מייקל ג'יימס פישר, זה לא שם של משחק (Fisher-Price, כך במקור), וגם לא של אציל בריטי מהמאה ה-16, למרות שלפעמים יש הרגשה שהוא כן, אולי בגלגול מוקדם שלו, אבל לא, מייקל זה השם של מפכ"ל המשטרה הבא. מסוג האנשים שיודעים מגיל חמש מה הם יעשו בחייהם, מסוג האנשים שלא בוער להם, מתנדנדים על הכיסא בסוף הכיתה ומוצצים סוכריות. זהו ג'יימס פישר ולא אחר".

כמי שזכה בתואר המחייב "המפכ"ל הבא", נראה כי השאיפה של פישר לשרת בקרב כחולי המדים הייתה נטועה בו כבר מגיל צעיר. ואכן, את שירותו הצבאי עשה במג"ב בין השנים 1997 ל-2001, כלוחם וכקצין המפקד על מחלקה.

כשסיים את שירותו הצבאי, המעבר למשטרה היה טבעי ביותר. פישר יצא לקורס קציני משטרה, לאחר שירות קצר בו הוערך מאד על ידי מפקדיו וחבריו, ועם סיום הקורס, מונה לקצין מבצעים סיור בתחנת כפר סבא. אחרי שנתיים בתפקיד, הועבר לתחנת נתניה שם היה קצין נוער, וב-2007 מונה לראש מחלקת חקירות במרחב שרון במשטרה. בחודשים האחרונים זכה לתפקיד היוקרתי - קצין נוער בימ"ר (היחידה המרכזית) מרכז. בין היתר השתתף פישר בחיפושים באזור נתניה אחר הילדה רוז, שסבא חשוד ברציחתה.

בשבועיים האחרונים שלפני הרצח הושאל פישר למחלק הפשיעה בימ"ר כדי לסייע בחקירת פרשת הכייסים, שזכתה לכינוי המשטרתי "והדרת פני זקן". מטרת החקירה הייתה לאתר שני נהגים שנהגו לפתות קשישים בכל רחבי הארץ לעלות על רכבם, שם היו מכייסים את ארנקיהם ודברי ערך אחרים, ומורידים אותם במקום היעד. ביום שני האחרון, ארבעה ימים לאחר הרצח, נעצרו החשודים, חשודים בני 27 ו-70, והמשטרה התירה לפרסם את דבר מעצרם, כשלפישר יש מניות לא מועטות בפיצוח פרשה זו.

במהלך מילוי תפקידו כקצין נוער במשטרת נתניה הכיר את הילה, קצינת הדרכה במרחב שרון, לאחר שאחותו של פישר, קרין רות, שוטרת אף היא, שידכה בין השניים. מייקל והילה התחתנו בקיץ 2005, ובסרטון החתונה נראה אביה של הילה, ניצב בדימוס יהודה בכר, אומר כי "הכי חשוב שהיא (הילה) תפסה את הבעל הכי טוב והכי מושלם". במהלך השבעה, ייסר עצמו בכר כיצד אותו "בעל מושלם", הרג את בתו ואת שני נכדיו.

באוגוסט 2007 שם קץ לחייו ריי פישר, אביו של מייקל. ריי נאבק תקופה ארוכה במחלקת הסרטן, ולאחר שהבין כי מצבו קשה, החליט לסיים את חייו. אימו של מייקל, ולרי, טוענת בתוקף כי להתאבדותו של האב אין כל קשר למעשיו של בנה 14 חודשים מאוחר יותר. "אני לא חושבת שזה שיחק תפקיד במה שקרה", אמרה השבוע האם ל"זמן השרון", והוסיפה כי "מייקל לא קיבל טיפול נפשי כלשהו לאור התאבדותו של אביו". בדיעבד, טוענים היום מומחים, אולי היתה זו טעות.

חבריהם לעבודה של הזוג מתארים את הילה ומייקל כ"זוג מהסרטים", ובשתי המשפחות טוענים כי "מייקל העריץ את הילה". אימו של מייקל מתמודדת עם השכול, פעם שנייה בשנה האחרונה, אבל גם עם החשדות הכבדים המופנים כלפי בנה המנוח. "זה אמנם בלתי נתפס", אומרת ולרי, "אך על פני הדברים, נראה כי זו כנראה האופציה היחידה להסביר את מה שבאמת קרה שם בדירה". ולרי מוסיפה כי אינה חשה אשמה לנוח מעשיו של בנה. "אדם לא אחראי להתנהגות של הבן שלו", היא מנמקת, "הוא היה בוגר, אב לשניים. כמה שהפעולה שלו הייתה נוראית, אני לא אחראית לזה".

מייסדת עמותת ל.א שנאבקת באלימות נגד נשים, רות רזניק, המשמשת כיו"ר ועדת הבריאות העירונית בהרצליה, מצביעה על תופעה. "לצערי ולחרדתי הרבה, אנחנו נתקלים בתופעה של גברים שרוצחים את נשותיהם ואת ילדיהם וזה מתוך תפיסה שרואה באישה ובילדים חלק מהם", אומרת רזניק, "הם רואים בילדים ובאישה רכוש. זאת תופעה כלל עולמית. למשל בפינלנד לפני שבועיים קרה מקרה דומה. גברים שסובלים מדיכאון, יכולים ללא כל היגיון לפגוע באישה, בילדים ובעצמם. הם אומרים לעצמם, 'אחרי שאני הולך אין לה זכות לחיות'. זו תופעה שצריך לשרש".

גם תופעת שוטרים-רוצחים איננה נדירה כפי שניתן היה לחשוב. "זה לא חריג כל כך כמו שזה נראה לנו. ידוע על הרבה מקרים כאלה בכל העולם. שוטרים, מכל מיני סיבות שקשורות ברקע שלהם ובילדות שלהם, פוגעים באישה ובילדים. מי שיש בידיו נשק זמין יכול להיות לאדם מסוכן. המשטרה צריכה לעבוד עם פסיכולוגים בנוגע לחינוך לכבוד הדדי ולהערכה הדדית ועל זכויותיו של השני במשפחה. אנחנו בחברה שהולכת ומשתנה וצריך להיות מוכן לקבל את זה שהבן אדם, שקשרתי איתו לחיי, ישתנה. צריך ללמוד לקבל את זה. שוויון בזוגיות".

ולמרות זאת, במשטרה מאמינים כי לעולם לא ניתן יהיה לקבוע את הסיבות האמיתיות לרצח. קצין בכיר במחוז מרכז מעריך בשיחה עם "זמן השרון", כי "תיק החקירה בפרשת רצח וההתאבדות בהוד השרון ייגנז".

את החקירה מנהל רב פקד יורם סלקטמן, מפקד יחידת הונאה של מחוז המרכז, זאת לאחר שבמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הוחלט כי המשטרה היא זו שתחקור את הפרשה, בעיקר בשל חומרתה וכמובן בשל העובדה שחבריו ליחידה של פישר, המועמדים הרגילים לתפקיד, לא יוכלו לחקור את חברם. ביום ראשון השבוע כבר החלו החוקרים לבדוק את המחשבים של בני הזוג, בדקו את תיבות הדואר האלקטרוני שלהם, בחנו את פלטי שיחות המסנג'ר וניסו למצוא קצה חוט לסיבה שהניעה את פישר לירות בבוקרו של יום חמישי שעבר באשתו הילה, ובשני ילדיו הקטנים, ואז להתאבד.

החוקרים גבו עדויות משכנים והגיעו גם לבית הוריהם של בני הזוג. הם ישבו שעות ארוכות עם אימה של הילה, ציפי בכר, וניסו לשמוע ממנה מה בדיוק אירע ערב הרצח אז שהתה יחד עם בני הזוג בביתם עד לאחר חצות ואף התכוונה להישאר ללון שם. במשפחת בכר טוענים כי מבחינתם המניע אינו חשוב, הרי התוצאה היא המשמעותית – הבעל, קצין המשטרה המוערך, החתן שיהודה היה כה גאה בו - הוא הרוצח, וממילא דבר לא יועיל.

גם האינפורמציה שהצליחו החוקרים לדלות מהנשאלים על מערכת היחסים בין בני הזוג, לא העלתה ממצא חריג שיכול להסביר את מסע הטרוף של מייקל באותו הבוקר. "מה זה משנה אם הם רבו, או הסתכסכו ביניהם באותו הבוקר", אמר גורם המקורב לחקירה, "יש בני זוג שלא רבים ביניהם? זו סיבה לרצוח משפחה שלמה ולהתאבד?".

מקורב לחקירה אומר ל"זמן השרון" כי "הרוצח נמצא. מבחינת תיק חקירה, העניין הפלילי פוענח ונסגר. מה הניע אותו לעשות את מה שעשה, לא ייתן כלום וגם לא מתגלים דברים חריגים. הכל גל שמועות שאין בהם ולא כלום. חבל לפגוע במשפחה ולהוציא דיבתם של הנרצחים רעה, גם אם לא נדע לעולם. התיק הזה ייסגר וייגנז. אין עוד מה לחטט בו. צריך להניח למשפחה שצערה גם כך גדול".

במשטרה מתכוונים לסגור את התיק ככל הנראה בתחילת השבוע הבא. ממצאי המעבדה הניידת סיפרו את הסיפור המזעזע של מה שהתרחש בדירה, את הצעדים האחרונים שעשה כל אחד מבני המשפחה שניות לפני שנורה למוות. תנוחת האישה והילדים סיפרה את סיפורן של השניות האחרונות לחייהם, מספר הפגיעות בגוף הנרצחים, הילד בן השלוש, והפעוטה, כולל המגבת שהונחה על ראשה לפני שנורתה למוות, בידי אביה, מספרים את סיפורו של הרוצח.

טביעות הרגליים על הרצפה המגואלת בדם, הבגדים שלבש מייקל כשעמד לצאת לעבודה, הפעוט בן השלוש שהיה בדרכו לגן, והחלפת המחסנית תוך כדי הטרוף והמשך הירי, סיפרו את השאר. "הזירה מפוענחת, הרוצח נמצא, התיק סגור", אמר אותו גורם, "כנראה שלעולם לא נדע מה באמת ארע, מה באמת גרם לטרוף שחיסל משפחה שלמה בישראל".

לאחר שפרש מהמשטרה, יהודה בכר התמודד במסגרת רשימת הליכוד לראשות עיריית הוד השרון, והפסיד לראש העירייה הנוכחי חי אדיב. מיד לאחר מכן פרש לעסקים פרטיים ולעיסוקים ציבוריים נוספים. חבר מועצת עיריית הוד השרון, משה ארז, חבר של משפחת בכר, מספר כי הוא מכיר את המשפחה שנים רבות. "יהודה התמודד בקדנציה האחרונה ועבדנו בצורה צמודה", הוא אומר, "מדובר באדם ערכי שפקד אותו אסון ואני מנסה לתמוך בו כחבר וכאיש ציבור. הגעתי לנחם את המשפחה, כמו אלפי אזרחים מכל רחבי הארץ שהזדעזעו מהרצח ובאו לנחם את המשפחה. אנו במועצה תומכים ביהודה בשעה קשה זו ומקווים שייצא מהמשבר הנורא".

גם בגן הילדים של רות בר, ברחוב השחר בעיר, בו למד יובל פישר בן השלוש, מנסים להתאושש, אבל טרם עיכלו את הבשורה המרה. ענת סלומון, אימא לאחד הילדים בגן, סיפרה ל"זמן השרון" כי הילדים והוריהם עוברים "שבוע קשה מאד, קשה בשביל כל המדינה, אז קל וחומר בשביל האנשים שהיו קצת יותר קרובים. בגן מורגש קושי עצום וכל הזמן מנסים שהילדים לא ירגישו. למרות המאמצים הילדים לא מפסיקים לשאול שאלות כי אסור לשכוח שהם חשופים לתקשורת גם כן. הבן שלי היום אמר ממש 'יובל מת', והסברתי לו שיובל לא מת, הוא רק עבר דירה והלך לגן אחר. מה עוד אני אומר לו בגיל כזה?". סלומון מוסיפה כי יובל היה חדש בגן, ואביו מייקל היה זה שנהג להביאו מדי בוקר לפתח הגן. "הוא התנהג ככל אב, חייכן מאד, תמיד נישק את בנו כשעזב בבוקר את הגן", היא סיפרה.

לאחר ההלוויות הנפרדות, הסתגרו שתי המשפחות באבלן. משפחתה של הילה, האב ניצב בדימוס יהודה בכר והאם יהודית, מתכנסים בביתם בהוד השרון. יהודה בכר, קצין משטרה לשעבר ששירת במערכת הביטחון יותר מ-35 שנה ובתפקידו האחרון היה מפקד מחוז מרכז במשטרה, שבור. "איך הוא פגע בי", אומר בכר על חתנו מייקל, "למה הוא עשה את זה? למה? נהגתי לומר לאשתי 'איזה בעל מושלם יש להילה שלנו', והוא היה באמת בעל מושלם. בסוף הוא רצח אותה ואת הילדים. הרג לי את החיים שלי".

יום לפני מסע ההרג, יהודית הייתה אצל בתה וחתנה, שיחקה עם הילדים, ואף תכננה להישאר שם לישון. ואולם, בסופו של דבר היא חזרה הביתה, ובבוקר התבשרה על הנורא מכל.

משפחתה של הילה החליטה לקבור את בתם וילדיה, בנפרד מהבעל-חתן, מייקל. בהלוויה שהתקיימה בבית העלמין בהוד השרון, השתתפו מאות רבות של אנשים, בהם גם השר לביטחון פנים, ושרים נוספים. על השלטים שהוצבו על תלוליות החול במקום קבורתם של הילה, יובל וירדן, הושמט שם המשפחה "פישר", וצוין "בכר". הילה נקברה בטקס משטרתי, והועלתה לאחר מותה בדרגה.

ואילו קילומטרים משם, נקבר מייקל פישר בטקס אזרחי, בקצה בית העלמין ברעננה. על פי פקודות המשטרה, לא ניתן היה לקבור את פישר בטקס משטרתי, בגלל מעורבותו לכאורה ברצח משפחתו. הוא גם לא הועלה בדרגה, אולם חבריו ליחידה, וגם קצינים בכירים, בהם מפקד מחוז מרכז, ניצב ניסים מור, סגנו, תת-ניצב מאיר בוקובזה וכן מפקדו של פישר, ראש היחידה המרכזית של מחוז המרכז, תת-ניצב אבי נוימן, הגיעו לטקס הלווייתו, והניחו זר רשמי של היחידה על קברו.

ביום שלישי הגיע ראש הממשלה אהוד אולמרט לנחם את משפחת בכר. אולמרט הכיר את יהודה בכר כאשר השניים עבדו במשרד התמ"ת, אולמרט כשר הממונה על המשרד, ואילו בכר ששימש בתפקיד האחראי על פרויקט הטיפול באזרחים הבדואים. עשרות רבות של אנשים מגיעים מדי יום לנחם את המשפחה האבלה. בסביבתם של בני המשפחה, ישנה ביקורת קשה על התקשורת.

"יהודה מזועזע מעיתונאים שמגיעים לבית ומתחזים למנחמים, וכך מלקטים מידע על המשפחה", מספר מקורב לאב יהודה, "ראיתי במו עיניי איך הוא תופס עיתונאי ששאל שאלות וזרק אותו בכעס מבית האבלים. אני מכיר את יהודה הרבה שנים ולא ראיתי אותו מעולם בצורה כזו. האיש שבור ולא מצליח להתנחם. הוא נראה ונשמע כאיוב שכל העולם חרב עליו. עצוב לראות קצין בכיר, שראה ושמע כבר הכל, נשבר לרסיסים. אני לא מאמין שהוא ייצא מזה. יהודה הוא הצלע החזקה במשפחה וכשהוא שבור המשפחה פשוט מפורקת".

משפחתו של פישר מתכנסת בביתה ברעננה. חברים ובני משפחה מגיעים לבית, ומנסים לנחם את האם ומשפחתו הקרובה של מייקל. גם שם מנסים להישאר מסוגרים, ולמנוע מעיתונאים להיכנס לדירה. "תנו לנו להתאבל בשקט", מבקשים שם מכלי התקשורת, ומאפשרים רק לבני משפחה וחברים קרובים, להגיע ולנחם.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...