עולות מאתיופיה ניצחו מעסיק שחמק מפיצויים
הן לא קוראות עברית, אבל המעסיק החתים אותן על מסמך ויתור. לאחר שפוטרו ללא פיצויים, החליטו שתי העולות להילחם ולתבוע אותו

פלגו, אם לשבעה, ופיטפיט, אם לארבעה, שתיהן מרחובות, עלו לישראל בתחילת שנות התשעים. שתיהן הועסקו כעובדות ניקיון בקניון "אמריקן סיטי" בעיר באמצעות חברה קבלנית תמורת שכר של פחות מ-20 שקל לשעה.

במהלך תקופת העסקתן התחלפה חברת הניקיון שהעסיקה אותן. פלגו ופיטפיט עברו לעבוד בחברה החדשה - "אופק מ.ב לניהול ואחזקה בע"מ". חודשיים לאחר מכן שתיהן פוטרו, בלא פיצויים. כדי לנסות ולקבל את המגיע להן בחוק נאלצו השתיים לפנות לעמותת "טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה", שתייצג אותן בתביעה שהגישו מול המעסיק.
באמצעות עו"ד יעל סגל-מקליס טענו פלגו ופיטפיט כי הן זכאיות לכך שכל הזכויות שצברו במקום עבודתן יעברו מן המעסיק הקודם אל המעסיק החדש, משום שבפועל הן עבדו רצוף באותו מקום עבודה. לכן על מעסיקן החדש, זה שפיטר אותן, לשלם להן פיצויים ודמי פדיון ימי חופשה שלא נוצלו, על אחת כמה וכמה כאשר על חילופי המעסיקים נודע להן רק בדיעבד.
עוד טענו כי נציג המעסיק החדש, חברת "אופק מ.ב לניהול ואחזקה בע"מ", אמר להן כי יועסקו לתקופה
בכתב ההגנה טענה החברה כי העובדות אינן זכאיות לפיצויי פיטורים משום שביום חילופי המעבידים הן קיבלו הסבר לפיו בכל תביעה עליהן לפנות למעסיקן הקודם, ושתיהן אף חתמו על הצהרה בעניין.
השופטת חנה בן יוסף קיבלה את התביעה והורתה לחברה לשלם לעובדות שפוטרו את המגיע להן, בתוספת ריבית והצמדה. בפסק הדין נאמר: "התרשמנו כי התובעות לא ידעו כי הן חותמות על ויתור זכויות בעת שנדרשו לחתום על המסמך שהנתבעת מבקשת להסתמך עליו".
פלגו , אחת העובדות, נשמעה מרוצה לאחר פסק הדין. "אני שמחה שניצחנו במשפט ושהחברה לא הצליחה לשבור אותנו", אמרה. "חתמנו בגלל שלא שלטנו בשפה העברית. היינו חזקות ולא ויתרנו".
עו"ד סגל-מקליס, שייצגה אותן במשפט, רואה בפסק הדין גם מסר למעסיקים צינים שמנסים לנצל עובדים. "זהו ניצחון קטן במאבק ממושך נגד חברות קבלן שמנסות לנצל את חוסר מודעותם של עובדים חלשים בכלל ועולים מאתיופיה בפרט", היא אומרת. "בית המשפט מעביר כאן מסר חשוב למעסיקים אלה".