ירושלים: המאבק בין החילונים לחרדים כובש את ויקיפדיה
פעילים חילונים יוצאים למאבק על ניסוח מחדש של עשרות ערכים שנויים במחלוקת בענייני ירושלים, שעד כה ניסחו גורמים חרדים באופן מגמתי. בין המונחים: הכותל, קווי ההפרדה ובית הכנסת החורבה
קו הפרדה או קו מהדרין? צילום: פלאש 90
בין השאר, מדובר בעמודי המושגים "קו מהדרין" - או "קו הפרדה" בניסוח המחודש - "הכותל המערבי", "מאה שערים", "בית כנסת החורבה", ו"הרובע היהודי".
בעבר התנהלו לא פעם מאבקים קשים ברשת סביב הגדרות הנוגעות לסכסוך הישראלי-ערבי, בעיקר בוויקיפדיה בשפה האנגלית. ההבנה כי האתר הפופולרי משמעותי במאבק ההסברתי ונצרב בתודעת הגולשים הרבים הניעה גופים פוליטיים שונים, כמו גם אנשים פרטיים, לעשות ככל שביכולתם כדי לשפץ ערכים מסוימים, או לנסות לשנותם כליל.
העורכים של ויקיפדיה נדרשים לעשות ימים כלילות כדי לפקח על הגדרות שמוטות באופן בולט ואינן מספקות הגדרה אובייקטיבית, ככל שהדבר ניתן. כעת המאבק הווירטואלי ניצת מחדש על רקע שני אירועים. האחד הוא המאבק לשוויון בנטל ולמיגור תופעת ההשתמטות, שהגיע בשבוע שעבר לשיא חדש ב"מסע האלונקות" רב המשתתפים לעיר. השני והעיקרי הוא החלטת בית המשפט העליון לאפשר הפרדה מוסכמת בקווי אוטובוס מסוימים.
משחקי מילים
פעילי תנועת "ירושלמים" התגייסו כאמור להרחיב ולשנות את ההגדרות הקיימות בתחומים השנויים במחלוקת, כך שכעת נדמה שההטיה היא לצד השני של המתרס.
רחל עזריה צילום: שימי נכטיילר
ההכרעה האחרונה של בג"ץ בנושא קווי ההפרדה קבעה כי הפרדה תיעשה רק מתוך רצון אישי וללא כפייה רוקנה את המאבק המשפטי מתוכן. בתנועה החליטו להחליף את המאמץ שהושקע במישור המשפטי בהסברה ובניסיון להשפיע על התפיסה הציבורית בנושא, ובמסגרת זו פנו גם לבחינת הצגת המושג באתר הפופולרי.
הערך הקודם הופיע תחת הכותרת "קו מהדרין". בתנועה רצו לשנות את הכותרת כולה ל"קו הפרדה", אולם שינוי כזה היה מאלץ את הפעילים ליצור ערך חדש במקביל לערך הקיים, והדבר היה משבש את הסדר. במקום זאת, הוסיפו הפעילים את המילה "הפרדה" בסוגריים.
נוסף לכמה השמטות מהערך הקודם, נוספה לערך המחודש פסקה שלמה המתארת התפתחויות בנושא. "קווי ההפרדה נוסדו על בסיס שיתוף פעולה בין 'אגד' ובין עסקנים חרדים, והם מהווים חלק ממגמת ההחמרה וההקצנה ההולכת וגוברת בתחום הצניעות בקרב המגזר החרדי בישראל", נכתב בגרסה החדשה.
"בשנת 2007 הוגשה עתירה של המרכז לפלורליזם יהודי נגד הפעלתם של קווי המהדרין, בטענה לאי חוקיותם. בין השנים 2011-2009 קואליציה של ארגונים חברתיים בראשות תנועת 'ירושלמים', עם חברת מועצת העירייה רחל עזריה, הובילו מאבק ציבורי נגד קווי ההפרדה. לטענת הארגונים, הפעלת קווים מסוג זה יוצרת מנגנון המאפשר ומנציח אפליה והשפלה של נשים בחברה החרדית, תוך שימוש תדיר באלימות
מילולית ופיזית מצד נוסעים באוטובוס לכפיית הסדר זה".
בהמשך ההגדרה נכתב עוד כי "מתנגדי קווי ההפרדה טוענים שקווים אלה מרחיבים בפועל את כללי הצניעות החרדיים גם לשכונות מעורבות וחילוניות בערים כמו ירושלים, בית שמש, אשדוד, צפת ועוד. ההתנגדות לא מעטה לקווי ההפרדה קיימת גם בקרב המגזר החרדי עצמו. ההתנגדות נובעת הן מהתנגדות להקצנה ולהחמרה הרבות מדיי הקיימות בחברה החרדים לטעם המתנגדים, והן מגורמים בעייתיים באופן ספציפי לקווי ההפרדה, למשל - נשים בהיריון (חלקו האחורי של האוטובוס קופצני יותר), קשישות שנאלצות לרדת מן הדלת האחורית (ומסתכנות בסגירת הדלת עליהן בגלל חוסר תשומת של של הנהג), ילדות מעל גיל שלוש שנאלצות לשבת לבד מאחור (בעוד אחיהן או אביהן יושב מקדימה), וכן זוגות נשואים שלא יכולים לשבת יחד".
על עמדת בית המשפט באשר לחוקיותם של קווי ההפרדה נכתב כי "בינואר 2011 בית המשפט קבע כי קווי ההפרדה אינם חוקיים, וכי ההפרדה המגדרית מותרת רק כאשר היא נעשית ברצון הנוסע. בג"ץ קבע כי על 'אגד' לסמן אוטובוסים שהם קווי מהדרין, וכי על הנהג למנוע כפיית ההסדר על נוסעים שאינם מעוניינים בכך. על קווי ההפרדה אמר השופט רובנשטיין בפסק הדין: 'הלימי רוזה פארקס של אפליית השחורים בארצות הברית חזרנו? קווי הפרדה פסולים במדינת ישראל'".
משנים את הכותל
גם את הערך "מאה שערים" התגייסה התנועה לשנות. "מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, הממוקמת בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה" - על כך הסכימו בשתי הגרסאות, אלא שההמשך שונה באופן מהותי. "בשנים האחרונות 'מהפכת הצניעות' בחברה החרדית הביאה להגברת מגמות ההפרדה במרחב הציבורי בשכונת מאה שערים. דבר זה בא לידי ביטוי בהפרדה על בסיס מגדרי ברחובות השכונה בימי מועד וחג.
בית הכנסת החורבה לאחר השיפוץ צילום ארכיון: פלאש 90
מאבק ממושך שנמשך גם בימים אלה עוסק בערך "בית כנסת החורבה", והטענה בדבר השתלטות החרדים על הרובע היהודי ועל בית הכנסת העתיק המשופץ. בשתי הגרסאות המתייחסות לערך זה נכתב כי "בכ"ט באדר התש"ע (15 במרץ 2010), בתום תהליך השיקום והשחזור, נחנך בית הכנסת בטקס חגיגי".
אלא שלגרסה המקורית נוסף קטע המספר כי "לצד חגיגות השיקום עלו בקרב ארגונים חברתיים ירושלמים וארגוני פלורליזם יהודי טענות על מגמת ההתחרדות של בית כנסת החורבה המחודש. לטענתם ישיבה חרדית בשם כולל זילברמן השתלטה על המקום והפכה אותו מאתר תיירות לאומי לישיבה חרדית. כתוצאה מכך, על האתר חלים כללי התנהגות חרדיים מחמירים, כדוגמת הגבלת כניסה של נשים וקבוצות תיירים מאורגנות והפרדה בין גברים לנשים בזמן הביקור".
כעת עובדים בתנועה על שינוי ההגדרות של "הכותל" ושל "הרובע היהודי". "המרחב הציבורי במדינת ישראל צריך להיות שייך לכולם, ולשקף את ערכי השוויון והפלורליזם שהמדינה בנויה עליהם", אומרת עזריה. "יוזמה חדשה וחשובה זו של תנועת 'ירושלמים' היא עוד צעד בכיוון הנכון - החזרת העיר והמרחב הציבורי שבו לרשות הכלל. בג"ץ קווי ההפרדה, שניתן רק לפני כמה ימים, הוא עוד הוכחה לכך שצריך להיאבק בהקצנה ובאפליה במרחב הציבורי".
מנגד, דובר "העדה החרדית" שמואל פפנהיים תוקף את היוזמה החילונית. "אלה אנשים שמונעים מכל מיני אינטרסים", אומר פפנהיים. "רק חבל שהם לא יוצרים קשר בדרך של דיאלוג והידברות. כך הם היו יכולים להתגבר על התוויות השליליות שהם פיתחו כלפי הציבור החרדי".
לדבריו, עזריה "רוצה לבנות את עצמה במישור הפוליטי על ידי עשיית דברים פרובוקטיביים, היא לא מגיעה לאותם מקומות שאפשר להגיע אליהם בהידברות בכוונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם