ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

השיבה לאייטיז: כך נראית הספרייה העירונית של תל אביב

תודעת שירות אפסית. מספר מצומצם של מחשבים ומדפסות. אינטרנט אלחוטי בגדר שמועה. וארכיון עיתונות לא סרוק. סיור בספרייה העירונית המרכזית "בית אריאלה"

פרק א'-הגברת והלחמנייה

תחילת המסע בספריית "בית אריאלה", שמרגיש כמו מסע בזמן, מזכירה באופן סמלי את הכניסה לאולם הקריאה בבית הספר היסודי שלי: בדלפק אפסון התיקים. אישה מבוגרת שישובה סמוך אליו מורה לכל הנכנסים, תוך שהיא טובלת לחמנייה בתוך סלט טורקי, לקחת "את כל מה שהם צריכים", ולהשאיר את התיקים מאחוריהם.

בירור מדוע מטילים על הנכנסים את המשימה חסרת הטעם הזו (לאחר ריקון התיק ממחשב נייד, מטען למחשב, מחברת, עט, שני פלאפונים, משקפיים ובקבוק מים, נותרה בתיק המדולדל עטיפת מסטיק ישנה ותו לא), נענה במלמול סתום: "בגלל צורכי ביטחון".

כשמלינים על כך שבלתי אפשרי לשאת את כל הדברים ללא תיק, מקבלים שקית ניילון לבנה מעוטרת בלוגו של עיריית תל אביב. כשמעירים על כך ששקית אחת לא מספיקה - מקבלים שקית נוספת.

לאחר כל אלה מתבקשים הנכנסים להשתחל אל תוך מתחם האחסון ולשים שם את התיק הריק בעצמם, מה שמסביר למה האישה מהדלפק עסוקה עם הלחמנייה והסלט: אין לה שום דבר אחר לעשות. כך או כך, עם שתי שקיות ניילון ומחשב נייד תחת חיקי - שמתי פעמיי לעבר הספרייה.

ספריית העיון המרכזית במבנה, ספריית "שער ציון", היא למעשה אולם מאורך שמצדו הימני שולחנות וכיסאות, ומצדו השמאלי טורי מדפים עם ספרים. עובדות הספרייה יושבות בתחילת האולם מאחורי דלפק ומדברות לא מעט בינן לבין עצמן, מה שגורר היפוך תפקידים - האורחים בספרייה הם שמבקשים מהספרניות להיות בשקט.

היצע ספרי העיון יבייש כנראה כל ספרייה אקדמית שמכבדת את עצמה. באופן יחסי קיימים במלאי ספרים בסיסיים ברוב התחומים: אמנות, תקשורת, כלכלה, יחסי חוץ, ארץ ישראל, חקר התנ"ך, ספרות ועוד. עם זאת, המבחר איננו גדול. לדוגמה, כל ספרי הכלכלה מרוכזים בשני מדפים קטנים, יחסי החוץ במדף אחד ותקשורת בחצי מדף.

חיפוש ספר בקטלוג הממוחשב מתאפשר, אך ישנם רק שני מחשבים בספרייה. המחשבים, אגב, לא מאפשרים שימוש נוסף מלבד חיפוש בקטלוג ומי שחפץ במחשב עם מעבד תמלילים

או גישה לאינטרנט ייאלץ לרדת לקומת הכניסה, לחדר המחשבים.

השלטים אמנם מבשרים על קיומו של אינטרנט אלחוטי, אך כל ניסיון להתחבר אליו, הן בספרייה המרכזית והן בספריות האחרות, נכשל. פנייה אל עובדות הספרייה בנושא נתקלה גם היא בחוסר אונים. האחרונות הפנו אל הסטודנטים האחרים שיושבים בספרייה עם מחשב נייד: "אפשר לשאול אותם איך הם התחברו, לי אין מושג בנושא", היו דבריה של האישה מאחורי הדלפק.

שקעים לחשמל בעבור המחשבים הניידים דווקא הותקנו במקום בצורה יחסית מספקת: שמונה שקעים לכל שלושה שולחנות, כלומר ל-12 מקומות ישיבה. ועדיין, בשולחנות הצדדיים (מעין "תאים" פרטיים) הנמצאים בצדו הימני ביותר של האולם אין שקעים, לפיכך כבלים של מטענים למחשב מתנופפים באוויר כמכשולים פוטנציאליים, ומחברים בין התאים המרוחקים לבין שקעי החשמל.

מי שחשקה נפשו לא רק בקריאה אלא גם בצילום או הדפסה ייתקל בלא מעט קשיים. בספרייה עצמה אין מכונות צילום וגם לא מדפסות. בעבור המדפסת היחידה במקום יש לרדת קומה אחת למטה לחדר המחשבים ושם ניתן להדפיס.

זאת אומרת, רק אם המסמך שאתם רוצים להדפיס שמור לכם במייל. אז תוכלו להיכנס לאינטרנט באחד מתוך 16 המחשבים בחדר המחשבים ולשלוח את אותו מסמך להדפסה, ועל כך תשלמו מכיסכם פעמיים:

חמישה שקלים בעבור כרטיס גלישה של חצי שעה וחצי שקל בעבור עמוד מודפס. ואם יש לכם את המסמך בדיסק און קי? לא יעזור. אין חיבור לדיסק און קי באף לא אחד מהמחשבים של בית אריאלה.

בהשוואה להדפסה, צילום מסמכים מתגלה כמשימה פשוטה יותר אם כי לא במפתיע - מעט ארכאית. כאמור, בספרייה אין מכונת צילום ולכן כדי לצלם ספר יש לבצע שלוש פעולות: להפקיד תעודה מזהה אצל עובדת הספרייה, למלא טופס עם שמות הספרים שנלקחו לחדר הצילום ולרדת לקומה התחתונה ולצלם בתשלום.

אם הארנק נמצא בתיק שהפקדתם בכניסה, תצטרכו לעצור בתחנת ביניים על מנת לקחת אותו, וכדאי מאוד שהוא יהיה מפוצץ במטבעות. זאת משום שאין אפשרות לצלם באמצעות כרטיס אשראי, כמו ברוב מכונות הצילום המודרניות שתפגשו באוניברסיטה, בחנויות רלוונטיות או בדואר. מתוך חמש מכונות הצילום מכונה אחת לא עובדת, ואחת לא מחזירה עודף - כך שנותרו שלוש מכונות צילום ואף לא אדם אחד בקרבת מקום לסיוע במקרה שהמכונה נתקעת, נגמר הנייר או חלילה, נתקע המטבע.

אחת הספריות הנחשבות גאוות המקום היא ארכיון העיתונות, הנמצא בקומה השנייה (מעבר מקומה לקומה, מצילום להדפסה, מספרייה אחת לאחרת נעשה כמובן תוך כדי נשיאת שתי שקיות ניילון ומחשב כבד).

הארכיון שקט, בעיקר על מנת שלא להפריע למנוחת מספר קשישים שנרדמו בעת קריאת העיתון היומי. אופן סידור העיתונים נוח יחסית: העיתונים מסודרים בתוך קלסרים לפי שם העיתון והשנה. במקום גם חדר שירות בו יושב עובד בקיא ומסביר פנים.

שני מחשבי מיקרופילם זמינים בארכיון העיתונות, ובהם ניתן למצוא רק חלק מהעיתונים, ומשנות ה-60-50. עיתונים מוקדמים יותר נמצאים במחסן כלשהו, שכדי להגיע אליו יש לתאם יום מראש עם עובדי הארכיון.

אם ברצונכם לחפש כתבות בעיתונים לפי נושא, ולא לפי תאריך, עליכם להיעזר במאגר הממוחשב של ארכיון העיתונות שזמין רק בחדר המחשבים - בארכיון העיתונות עצמו אין שום מחשב קטלוגי שיוכל לסייע. האינטרנט האלחוטי שוב בגדר הבטחה בלבד כיוון שלא היה ניתן להתחבר אליו.

שקעי חשמל למחשבים ניידים לא נמצאו במקום, מלבד מספר שקעים בודדים בקירות הקיצוניים של האולם, שאינם זמינים כלל למי שיושב בשולחנות הלמידה.

יש לציין כי הקלסרים שבהם מאוחסנים העיתונים גדולים במיוחד, ולכן מי שצריך לצלם את הכתבות נאלץ להביא מצלמה דיגיטלית ולצלם בעזרתה, זאת משום שמכונות הצילום מכילות רק ניירות בגודל A4.

לאחר לא מעט מאמצים בניסיון לשלב בין הטלת צרכים בשירותים לבין החזקת המחשב הנייד ושתי שקיות הניילון, שמחתי מאוד לראות שוב את התיק (הריק) שלי, שכפי שהכנסתי אותו בעצמי אל תוך התא, נדרשתי גם להוציא אותו בעצמי.

עיני סרקה את שאר התיקים בתאים, חלקם נראו לפתע הרבה יותר אטרקטיביים וחשתי מוטרדת מכך שאותה "אחראית תיקים", שהחליפה כעת את הלחמנייה בפתרון סודוקו, לא ממש שמה לב עם איזה תיק נכנסתי ועם איזה יצאתי. אז גם שמתי לב לשלט גדול שהוצב בדלפק בו נכתב כי המקום איננו אחראי לחפצים יקרי ערך. לתחושת נוסטלגיה חזקה מבית סבתא הם דווקא כן אחראים.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ספריית 'שער ציון - בית אריאלה' היא הגדולה והמרכזית שבין הספריות העירוניות, ובתחומה ספריות ייחודיות המכילות אוספים חשובים וארכיונים רבים. נושא השיפוץ והתחדשות הספרייה, כולל נושא מכונות הצילום והצבת מחשבים עם אינטרנט זמין, נמצא על הפרק והוא חלק מתכנית העבודה העירונית.

"ספריית 'בית אריאלה' היא בראש ובראשונה ציבורית. מדור העיתונות של הספרייה נתפס כארכיון עיתונות מרכזי בארץ, ואנו גאים בשירות שהוא נותן לכלל האזרחים, אך רשמית הוא אינו כזה, ואינו מתוקצב ככזה. אין זה התפקיד של שום ספרייה לעשות דיגיטיזציה לעיתונות היוצאת לאור בדפוס, אלא זה התפקיד המו?לים של העיתונים. זכויות היוצרים שייכים לעיתון עצמו, ומאחר שלספרייה אין זכות יוצרים, באפשרותה רק לרכוש עותקים בפורמטים אחרים לפי מוצרי העיתון הרשמיים.

"לצד זה, הספרייה נמצאת בהליכים של שיפור הנגישות למיקרופילם ונשקלת רכישת מכשיר חדש שיאפשר סריקת מיקרופילמים למחשב שממנו ניתן יהיה להדפיס. מאחר שלאורך השנים מתרחשות בבית אריאלה גניבות של ספרים רבים, מטרת הפקדת התיקים היא להגן על רכוש הציבור.

"לא ניתן להדפיס מסמכים באמצעות דיסק און קי מסיבות של ביטחון מידע ולצורך מניעת חדירת וירוסי מחשב אל תוך המערכות העירוניות".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...