"אסור להניח אוטומטית שהפרטה זה טוב"
מאז הצטרפותו לצוות היועצים לפעילי המחאה החברתית פרופ' יצחק גל-נור מוצף במברכים. נציב שירות המדינה לשעבר מספר על מטרות צוות המומחים, רואה בהפרטה את אחת הבעיות המרכזיות של חוסר השוויון החברתי, וחושב שלממשלה לא תהיה ברירה אלא להקשיב
"אנשים רוצים לתרום רעיונות, לעודד ולעזור, ועוד לא נתקלתי במישהו שאמר דברים שליליים על היוזמה", מספר גל-נור, ראש פרויקט "אחריות המדינה וגבולות ההפרטה" במכון ון ליר ומרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית.
גל-נור, שבמסגרת קאדר המומחים יעמוד בראש צוות שיעסוק במינהל ציבורי, שימש נציב שירות המדינה בין השנים 1996-1994, והוא חוקר זה שנים את מדיניות ההפרטה בישראל.
צוות המומחים שהחל לפעול השבוע נולד כאלטרנטיבה לוועדת רוטשילד שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו, בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג. "כשקמה ועדת טרכטנברג עלתה השאלה מה תהיה תשובה הולמת לצוות שהממשלה מינתה, שנוסד במטרה לסייע לדרג הפוליטי בגיבוש המדיניות.
מנהיגי המחאה הגיעו למסקנה שהם צריכים סיוע של מומחים, ואנשים מכל מיני תחומים ומרקעים שונים הציעו את עזרתם. כך התגבשו צוותים שמורכבים מאנשי אקדמיה, נציגי ארגונים חברתיים, נציגים ממאהל המחאה ואנשים מהמגזר הפרטי", מסביר גל-נור את השתלשלות האירועים.
במסגרת היוזמה הוקמו תשעה צוותי חשיבה, והוחלט שהם יגבשו הצעות ופתרונות וימסרו את המלצותיהם למנהיגי המחאה. את עבודת הצוותים ירכזו פרופ' אביה ספיבק, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ופרופ' יוסי יונה, מומחה לחינוך מאוניברסיטת בן גוריון.
"הצוותים שלנו מסייעים לפעילים. אנחנו לא מנהלים משא ומתן במקומם, והם יהיו אלה שיחליטו אילו מההמלצות לקבל ועל בסיסן ינהלו דיונים עם הדרג הפוליטי", מדגיש גל-נור.
הצוות שמנהיג גל~נור נפגש השבוע לראשונה ובחר לעסוק בארבעה תתי-נושאים מרכזיים: מדיניות ההפרטה, תחום ההתמחות של גל~נור; תהליך התקצוב במדינה, ובכלל זה חוק ההסדרים; מבנה שירות המדינה והביורוקרטיה; והיחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי (נושא שהפעילים עצמם טרם אישרו). מרבית הפתרונות שיציע הצוות לא יכללו הוצאה תקציבית ניכרת.
"בכל אחד מהתחומים קודם כול נאתר את הבעיה ולאחר מכן נציע פתרונות, ובהם גם פתרונות אלטרנטיביים שוודאי יהיו שונים מאלה של ועדת טרכטנברג, לבסוף, ואולי החשוב ביותר, נמליץ איך אפשר ליישם את הפתרון ואיך מתקדמים מכאן. אנחנו בקשר עם ראשי הצוותים האחרים, וכולם עובדים יחד כדי לגבש נייר עמדה שיוגש לפעילים.
נראה כי הקרקע מוכנה להצעותיהם של צוות המומחים. לאחר שנים של התנגדויות, בשבועות האחרונים החלו להישמע במסדרונות הכנסת קולות אחרים, ואפילו שר האוצר הכריז כי הגיע הזמן לשינוי סדרי העדיפויות במדינה. "אני חושב שכתוצאה מההתעוררות שמתרחשת בחודש האחרון, לממשלה לא תהיה ברירה אלא לשמוע את הרעיונות שהפעילים יחשבו שהם נכונים ואת ההמלצות שהם יאמצו", אומר גל-נור .
"המשא ומתן יתנהל בסוף מול הדרג הפוליטי ולא מול ועדת טרכטנברג. אחרי שהממשלה תחליט על אותה תפנית במדיניות שלה, אנחנו רוצים לעזור לה להקים את המנגנון שיישא על גבו את השינויים האלה. בלי תהליכי תקצוב נכונים ובלי הפסקת מדיניות ההפרטה האוטומטית הנוכחית, אפילו אם יחליטו על שינוי, לא יהיה אפשר להוציא אותו לפועל. אנחנו נמליץ איך כדאי לעשות את זה".
סוגיית ההפרטה קרובה ללבו של גל-נור, והוא רואה בה לא רק בעיה מרכזית במדיניות ממשלות ישראל בשלושת העשורים האחרונים, אלא אשמה עיקרית באי השוויון החברתי הנוכחי. "יש מדיניות ממשלתית עקבית וברורה מאוד, שגורסת שכמעט בכל מקרה רצוי להעביר נכסים ושירותים מידי המדינה לידי ארגונים עסקיים בעלי כוונת רווח. נקודת המוצא מאז שנות השמונים היא שהיכן שניתן להפריט, מפריטים", הוא מתאר את הבעיה.
"אנחנו לא באים ואומרים שהפרטה היא תמיד פתרון רע או שאסור להפריט, אלא שהנחת הבסיס שתמיד כדאי להפריט היא הנחה שגויה. נטל ההוכחה לא צריך להיות על מי שמתנגד להפרטה, במיוחד בכל הנוגע לשירותים חברתיים כמו חינוך, רווחה, דיור ובריאות – שירותים שהיו עד עכשיו באחריות מלאה של המדינה, וחל בהם כרסום בשל צמצום תקציבים הדרגתי. עד היום למשל לא נבדק אם תהליך הפרטת החברות הממשלתיות היה צעד נכון".
גל נור מציין כי "מקרה בעייתי פחות הוא העברת ביצוע לגוף אחר בשיטה של מיקור חוץ, ואז אנו נדרשים לבדוק בצורה מושכלת ופרטנית אם מדובר בצעד כדאי מבחינה כלכלית". כדוגמה הוא מציין את העברת שירותי הבריאות בבתי הספר לגוף פרטי, מהלך שהיה לדידו כישלון הן מבחינת טיב השירות והן מבחינה כספית – כפי שמצא מבקר המדינה.
"בנושא ההפרטה, אנחנו חושבים שצריך לפתח אמות מידה ברורות ושקופות; האם נכון להפריט? ואם מפריטים, מה היתרונות והחסרונות של ההפרטה. אסור להניח אוטומטית שהפרטה זה טוב", הוא מדגיש. הנושא השני שהצוות יעסוק בו הוא תהליך התקצוב, ולדברי גל-נור זהו נושא מורכב במיוחד.
"היום אין שיתוף פעולה אמיתי בתהליך התקצוב בין משרד האוצר ליתר משרדי הממשלה, ומחקרים הוכיחו שתהליך התקצוב בישראל הוא הריכוזי ביותר מבין מדינות ה-OECD", אומר גל-נור. "הבעיה היא שמשרד האוצר לא קובע רק את המדיניות המאקרו-כלכלית, שזה תפקידו, אלא גם את המדיניות הפרטנית של כל משרד". לראיה מציין גל-נור את המשא ומתן בין הרופאים ובין משרד האוצר.
"הדיונים לא מתנהלים עם משרד הבריאות אלא מול האוצר, ומשרד הבריאות נהפך לנושא כלים של האוצר", הוא אומר. "תהליך הפרטת השירותים במדינה הוא תוצאה של מדיניות שמשרד האוצר דגל בה, שיש בה בפירוש השקפת עולם חברתית-כלכלית. זו לא כלכלה מדעית. לפי התיאוריה של האוצר, צריך לצמצם את המדינה ככל שניתן ולהעביר דברים לשוק הפרטי, כמו הפנסיה".
מדיניות הפרטת השירותים התאפשרה עד כה באמצעות חוק ההסדרים - חוק שנחקק כתקנה לעתות חירום בשיאה של ההיפר אינפלציה בשנת 1985, כדי לסייע לממשלה ליישם את מדיניותה. "כמו כל דבר זמני, גם חוק ההסדרים נהפך לקבוע ונמצא בשימוש כבר 26 שנה", מסביר גל-נור. "הוא מנוצל כדי לעקוף חקיקה רגילה של הכנסת וכדי להשהות או לבטל חוקים, כמו חוק הדיור הציבורי, ועל כן לטעמי זה חוק עוקף דמוקרטיה".
בצוותו של גל-נור שוקדים על פתרון לסוגיה: "נשקול להציע לבטל את חוק ההסדרים לחלוטין", הוא מספר. "לצד הצעת התקציב צריכים להופיע רק סעיפים שקשורים ישירות לשינויי מסים או להוצאה תקציבית. יש לנו בנושא הזה תמיכה חזקה ממרבית חברי הכנסת באופוזיציה, וגם מיושב ראש הכנסת".
את מצבו של השירות הציבורי מכיר גל-נור היטב מתקופתו כנציב שירות המדינה. "עשיתי מאמץ גדול לעשות רפורמה בשירות המדינה", הוא אומר. "כמי שהיה בתפקיד הזה אני אומר שהדיבורים על כך שהמצב הנוכחי הוא כל כולו אשמת הביורוקרטיה, וכל מה שצריך זה לקצץ אותה, הם דברים שפוגעים בשירות המדינה ורחוקים מן האמת".
באשר למינהל מקרקעי ישראל, הגוף שמרבית האש בתקופה האחרונה הופנתה לעברו, אומר גל-נור כי "המינהל הוא גוף עצמאי למדיי. כל מה שצריך לעשות כדי להפוך אותו לגוף שיתרום לרווחה חברתית הוא שני דברים:
"ראשית, שהממשלה תכתיב מדיניות שקובעת כי תפקידו של המנהל הוא לוודא שהשימוש באדמות המדינה ייעשה לרווחת התושבים, ושנית - למנוע את תהליכי הפוליטיזציה במינויים. אין זה תפקידו של מינהל מקרקעי ישראל לתרום רווחים מקרקעות המדינה לאוצר המדינה. עד עכשיו המנהל הוציא מכרזים לכל המרבה במחיר, ופתאום מתפלאים שמחירי הדירות עלו. אני לא אומר שצריך לחלק קרקעות בחינם, אבל רווח לא יכול להיות הקריטריון היחיד שמנחה את צעדי המינהל".
באשר למינויים הפוליטיים אומר גל-נור שאם ימנו מומחים ויישמו ארגון פנימי מחודש, לא יהיה צורך לערוך שינויים מרחיקים במינהל ולא יהיה צריך לעקוף אותו באמצעות פעולות כמו חוק הוד"לים. "זה כמו מישהו שמקצר את הרגל של עצמו", אומר גל-נור על חוק הוד"לים.
"זה נכון לגבי הרבה מאוד גופים. תפקיד השירות הציבורי הוא לספק שירות איכותי לאזרחים, לייעץ לקובעי המדיניות כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ולפקח על הגופים הפועלים בשטח. לשם כך השירות הציבורי זקוק לרפורמה רבתי, ולדעתי היא צריכה להיעשות בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, כך שתהיה תכנית ארוכת טווח".
יחסי השלטון המקומי והמרכזי הם סוגיה מרכזית לדעת גל-נור, אך כאמור הדיון בנושא טרם אושר במועצת מנהיגי המחאה. "כיום השלטון המרכזי לא מכיר ברשויות המקומיות כנדבכים הכרחיים בדמוקרטיה ולכן שומעים על שחיתות, יחסי הון-שלטון ומינויים פסולים של בני משפחה", מסביר גל~נור את הבעיה.
"אבל בואי ניקח את הרשויות המקומיות החלשות והעניות: גם אם כל העובדים שלהם יהיו נקיי כפיים, יתפקדו מצוין ויצליחו לגבות את הארנונה עד השקל האחרון –הן עדיין לא יוכלו לתפקד, משום שמשרד הפנים ומשרד האוצר מתייחסים אליהם כזרועות של השלטון המרכזי ולא משאירים להם פתח לעצמאות".
לפי גל-נור, האזרחים מודעים למציאות הזו, ולראיה - שיעור ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוך, פחות מ~50 אחוז. "היום אין שום גוף בין האזרח ובין השלטון המרכזי, ואם יהיה כזה מי שיפגין על סוגיית דיור בעתיד לא יבוא בטענות לממשלה, אלא לשלטון המקומי", הוא מוסיף.
קשה להתעלם מההשוואה בין ועדת טרכטנברג שהקים נתניהו ובין צוות המומחים מטעמם של הפעילים. אף שטרכטנברג הצהיר לא פעם כי ניתן לו מנדט פעולה מלא מראש הממשלה, מנהיגי המחאה מתקשים לקבל את הכרזותיו; בביקור של שניים מחברי הוועדה במאהל המחאה בבאר שבע נזרקו לעברם נעליים והם הותקפו בצעקות.
"התבטאויותיהם האחרונות של שרים בכירים מלמדות שהממשלה איננה מבינה את מה שמתרחש כאן", תקפו השבוע המפגינים את הקמת ועדת טרכטנברג. "מי שבזים למחאה ומקיפים עצמם בבעלי הון לא מבינים את עומק המיאוס מהשיטה הכלכלית שהנהיגו, שמעשירה את העשירים על חשבון כל היתר.
"השיטה הזו יצרה פערים חזיריים ודרדרה את כל השירותים הציבוריים. התביעה הציבורית היום היא לשינוי יסודי של השיטה, ולא למקצה שיפורים במסגרתה. ועדת טרכטנברג, שכתב המינוי שלה ומרחב התמרון שלה לא פורסמו, לא נראית כמי שיכולה לקדם שינוי שכזה".
טרכטנברג עצמו, לעומת זאת, מיהר לברך על הקמת צוות המומחים המקביל לו בסרטון וידיאו מיוחד שהופץ ברשת. "שמחתי לשמוע שהוקם צוות של אנשי אקדמיה שמנסים גם הם לחשוב על פתרונות לסוגיות שעולות מהמחאה הזו", הודיע טרכטנברג.
"אין לאף אחד מונופול על החוכמה, על הידע ועל הנתונים הדרושים כדי להתמודד עם מצב סבוך שכזה. אני מכיר את רוב אנשי הצוות והם אנשים מעולים שבאמת רוצים לתרום. נשמח לקבל מהם חומרים, רעיונות והצעות שיסייעו לפתרון". בניסיון להתקרב עוד יותר למפגינים, ועדת טרכטנברג אף פתחה השבוע עמוד פייסבוק בשם "ועדת מנואל", ובו חברי הוועדה מזמינים את הציבור להעלות רעיונות להקלה על נטל המחיה בישראל ולסייע בפתרון המשבר הכלכלי~חברתי.
"יש לנו שני יתרונות ברורים על פני ועדת טרכטנברג", אומר גל~נור בעניין הוועדה הרשמית. "היתרון הראשון הוא שכל חברי הצוותים שלנו מזדהים עם המהפכה החברתית הזו הזדהות מוחלטת, ללא קשר לעמדות האישיות שלהם בתחומים אחרים. אלה אנשים שבאמת מאמינים שיש צורך בצדק חברתי. ייתכן שגם בממשלה יש הזדהות עם הפעילים, אבל שם יש גם הרבה תפיסות מקדימות ואילוצים שאנחנו לא כפופים אליהם. היתרון השני הוא שאנחנו לא יוצאים מנקודת הנחה שמה שקיים נכון ונדרשים רק תיקונים קלים, אלא מציעים תפיסות אחרות.
"הפעילים ביקשו מאיתנו להציע הצעות יצירתיות שמגיעות מחוץ לקופסה, אך שיהיו גם מעשיות. אמנם זה נשמע כמו שמן ומים, אך אני כמעט בטוח שיעלו דברים שוועדת טרכטנברג לא תשים על השולחן, כמו העיסוק בשלטון המקומי - אולי הפתרון המעשי ביותר. צריך לזכור שכל העצות המעשיות ששמענו בשנתיים האחרונות הוכיחו את עצמן כבלתי מעשיות, וזה הזמן לרעיונות חדשים".
גל-נור מדבר גם על מסקנותיה העתידיות של ועדת טרכטנברג: "אנחנו רוצים שההמלצות שלהם לא יהיו בגדר ראה וקדש", הוא מצהיר. "לא מספיק שהם יתייעצו עם גורמים חיצוניים לפני ההחלטה; שיציגו טיוטה ראשונה, שיצהירו מה הכיוון שהם הולכים בו, ואז יפנו לתגובות של פעילי המחאה. כמו בדמוקרטיות אחרות, הם צריכים להציע חלופות ואלטרנטיבות ולפתוח את הבמה להערות, שלא יגבשו החלטות מוחלטות ויגישו אותן ישירות לממשלה".
עמוד הפייסבוק של ועדת טרכטנברג משך אלפי תגובות בתוך פחות מ-48 שעות. הוא הצליח לעורר התלהבות, והוצף בקריאות אזרחים להורדת מסים ולכינון מדיניות כלכלית-חברתית. אחת המגיבות בעמוד של ועדת טרכטנברג ביקשה רגולציה בשוק הדירות, סבסוד משכנתא ראשונה והעלאת קצבאות הילדים. "הביטוי 'מדינת רווחה' מקומם אנשים, כי הם חושבים שמדובר בחזרה אחורה לתקופת הקומוניזם או לימי מפא"י העליזים", מסביר גל-נור, "אך זו בעצם מערכת של שירותים חברתיים משופרת שהידרדרה והתנוונה במשך עשור ויותר.
"אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, אך זה בפירוש שינוי במערכת השירותים החברתיים לאזרחי מדינת ישראל, שפירושו שינוי סדר העדיפויות. אנחנו לא רוצים להמיר את אמונתו של אף אחד, אך מבקשים שיכירו בכך שהמדיניות הקודמת כשלה וזה הזמן לנקוט במדיניות אחרת". הוא מדגיש שכל ניירות הצוותים יהיו שקופים ויופצו לכל מי שיהיה מעוניין, "ואפשר יהיה לקרוא ולהציע הצעות".
בימים האחרונים פורסמו בתקשורת טענות כי צוות המומחים האלטרנטיבי שהקימו הפעילים מורכב רובו ככולו מאנשי שמאל, בעלי השקפה אנטי-קפיטליסטית. גל-נור מתנגד נחרצות לטענה. "לא יכול להיות דבר אופייני יותר לעיתון כמו 'ישראל היום' מאשר לא להתייחס לתכנים ולהמלצות שאנשים יגישו, אלא לצבוע אותם בכל מיני צבעים שאינם נכונים", הוא קובע.
"מי שמעלה את אותן טענות הם אנשים ששייכים לתפיסות של הדור הקודם, אותו דור שהביא את הבעיות שאנחנו מנסים להתמודד איתן היום. אנחנו, צוותי המומחים, מבקשים ש'ישראל היום' יפרסם את ההמלצות של הוועדות השונות ויביע את דעתו, כפי שהוא מביע כל הזמן, לגבי ההמלצות עצמן ולא לגבי האנשים שהמליצו אותן. עם דעות ענייניות כאלה נשמח להתמודד".
בעודו חוזר לערימת המיילים המצטברת ולרשימת ההמלצות המתגבשת, מסכם גל-נור ואומר: "אם נצליח, נצליח בשביל כולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם