נדל"ן במקום גן: הגינה הקהילתית ברח' זמנהוף בסכנה
הגינה הקהילתית ברחוב זמנהוף היא פרויקט הדגל של הגינות הקהילתיות בירושלים, ואף אירחה שתי חתונות. עכשיו מינהל מקרקעי ישראל, בעלי השטח, מבקש לבנות שם, ועתידה של הגינה בסכנה
מחקרים שנעשו בנושא מגלים כי רשימת היתרונות של העניין ארוכה ומגוונת: גינה קהילתית מגבירה את שביעות רצונם של התושבים מאיכות החיים, משפרת את חזות האזור ותדמיתו, יוצרת הזדמנות לאינטראקציה חברתית בין אנשים מרקעים שונים ואפילו מפחיתה פשע.
כמו כן, הגינה משמשת מרכז לחינוך סביבתי ולאימוץ נורמות ופעולות ידידותיות לסביבה, וגם מעודדת ומשמרת מגוון ביולוגי של בעלי חיים וצמחי מזון מסורתיים. עבור תושבי שכונת מחנה ישראל, לא מדובר רק במחקרים; לפני שנתיים וחצי הם הקימו את הגינה הקהילתית אור בזמנהוף, הקרויה על שם הרחוב שהיא שוכנת בו, כתגובה לבנייה המאסיבית בשכונה בעשור האחרון.
הגינה נהפכה עד מהרה לחלק אינטגרלי מהשכונה, ועם הזמן תפסה את מקומה כאחת הגינות הקהילתיות המרכזיות והמוכרות בעיר.
"עד בניית הגינה שימש השטח ברחוב זמנהוף אתר לפסולת וגרוטאות", מסבירה נגה עשת, המתגוררת בשכונה זה 30 שנה. "בשמונה השנים האחרונות יש כאן בנייה אגרסיבית מגעילה, כלומר בנייה שמחקה מבנים היסטוריים, מחקה את הערכים של השכונה, וקיבלה מאות אחוזי בנייה בלי שום פרופורציה לאופי המקום בצורה הכי חזירית שיכולה להיות".
התושבים חשו מצוקה לנוכח הבנייה והחליטו לשפר מעט את המצב, "כפועל יוצא של ייאוש וכעס גדולים". עשת מסבירה כי "הגינה מסמלת תקווה והצמיחה המשכיות, משהו אלטרואיסטי. אנחנו, התושבים, התארגנו כאן
עשת מדגישה כי הדבר הכי מהותי בעיניה הוא שנוצרה סביב הגינה קהילה: "נוצרו קשרים בין אנשים שחיים פה עשרות שנים ולא הכירו זה את זה. זה כמו קיבוץ כאן, יש ערבות הדדית". היא מוסיפה כי "עשינו את זה בברכת העירייה והמינהל הקהילתי, והעירייה גם מספקת לנו אדמה, גזם עץ ויעוץ אגרונומי. כעת אנחנו שייכים למערך של כ~40 גינות קהילתיות".
את רעיון הגינה יזם מתן פילד, אשר התגורר סמוך לשטח. "זה היה סוג של מזבלה. כל הקבלנים זרקו שם את הזבל במשך שנים. היה בלגן. השכנים בנו גדר, וכך הפרידו את רוב החצר מהבניין. נשארה שם חצר לא משומשת, עד שלפני 12 שנה בעלת הבית החליטה להתחיל לטפח קצת את החצר, והיא טיפחה שליש ממנה".
פילד מספר כי הקונסול האמריקאי שגר בסמוך הגיש בקשה להשתמש במקום כחנייה, ואז התגלה כי מדובר בשטח של מינהל מקרקעי ישראל ובקשתו סורבה, משום שיש צורך במכרז כדי להשתמש בו.
החשש כי השטח יוקצה לבנייה גרם לפילד לנקוט יוזמה: "שכנעתי את בעלת הבית שזה אינטרס שלה", הוא מספר. "הורדנו את הגדר ובמקביל התחלנו לשתול שם צמחים, חלק אחרי חלק. ביום הולדת 30 שלי הזמנתי את כל החברים ליום עבודה בגינה. זו הייתה מתנה מוצלחת וזה הראה שיש פוטנציאל. השכנים נגה ויורם עשת ממש התלהבו מזה וראו את הפוטנציאל של זה, ומאז זה המשיך ממש יפה. שנה אחר כך לא היה לנו זמן להמשיך לטפל בזה הרבה, אז העברנו להם את המושכות".
גם כשפילד עזב את הדירה, הוא דאג שמחליפיו יטפלו בה. "חיפשנו שיבואו אחרינו אנשים שגם יטפחו אותה, והחברים שלנו ממש דחפו את זה עוד שלב קדימה, מדהים לראות את זה. יש שם אדמה מדהימה. אני חושב שזה בעיקר האנרגיות הטובות של כל האנשים שעבדו שם", הוא קובע.
אבל לא הכול ורוד: שנתיים וחצי לאחר הקמתה מרחף מעל גינת אור בזמנהוף איום אשר עלול להביא לחיסולה, בדומה לגינה הקהילתית הנמצאת בסמוך למוזיאון הטבע. לאחרונה מינהל מקרקעי ישראל הודיע לתושבים כי המקום צפוי להיהרס לטובת בנייה במקום.
"מינהל מקרקעי ישראל רוצה לעלות על השטח ב-21 בנובמבר עם בולדוזרים כדי לשווק אותה לבנייה. אנחנו דורשים שהגינה הזאת תישאר שטח ירוק. השכונה הזאת העלתה כבר קרבן גודל מאוד שמתבטא באחוזי בנייה מטורפים, ובעצם לא נשארה פה שום ריאה ירוקה", אומרת עשת בתסכול.
לדבריה: "קיבלו מספיק אחוזי בנייה, מספיק עם זה. היו פה אלפי אחוזי בנייה, הרס של דברים היסטוריים. אנחנו מדברים על איכות חיים, על סיבה להישאר בעיר הזאת. אנחנו מדברים על מערך של גינות קהילתיות שנותנות לאנשים מקום קהילתי וחברתי, שנותנות שייכות. הכול כאן כסף",
נירית צוק ובן זוגה הדר, אשר נכנסו לדירה שפילד התגורר בה, הם אחד מהזוגות שזכו לערוך בגינה את חתונתם, שהתקיימה רק לפני שבועיים. "כשהחלטנו להתחתן, הבחירה בגינה הייתה טבעית מאוד בשבילנו. בהתחלה התלבטנו אם זה אפשרי, אם יכנסו מספר האנשים שרוצים. האנשים של הגינה עודדו אותנו מאוד והיו שותפים מלאים להכנות של הגינה.
"גם בחתונה עצמה כל השכנים היו מוזמנים. הרבה מהם היו פעילים בחתונה, ועזרו לנו להפעיל פה כל מיני דברים. הייתה ממש חוויה מדהימה", מספרת צוק. על הגינה עצמה היא אומרת: "כשבאנו לפני שנה כבר היה איזשהו בסיס יפה מאוד של הגינה ואנחנו השתלבנו פה בעבודה, כולל יום אחד בשבוע שכל השכנים וכל מי שמעוניין מגיע לפה".
צוק ובן זוגה החליטו לעבור לשכונה אף שרוב תושביה מבוגרים, והגינה אפשרה לה להתחבר לשכנים מכל הגילים. "מדהים שרק בזכות הגינה אני מכירה פה את כל השכנים וחברה של כולם, ברמה שלא הייתה בשום מקום אחר שגרתי בו לפני כן. זה מרכז קהילתי מאוד חזק ומחבר", היא אומרת.
לפיכך, אין זה מפתיע כי צוק מעדיפה להתכחש לעובדה שהגינה נמצאת בסכנה ואינה מצליחה לחשוב על כך: "אני בכלל לא יכולה לדמיין את המצב שהגינה הזאת תפסיק להתקיים", היא מודה בעצב. "כל פעם שמדברים על זה, קשה לי לחשוב שמישהו יכול לבוא ולהרוס דבר כל כך יפה וקהילתי, כל כך חשוב פה בשכונה. אני מעדיפה להאמין שהטוב ינצח", היא אומרת, ואף מזמינה תושבים נוספים לבוא ולעזור בגינה.
תושבי השכונה החליטו לצאת למאבק, וייזמו סדרת אירועים להצלת הגינה בימי שישי בחודש הקרוב. האירוע המרכזי יתקיים בתאריך הסמלי 11 בנובמבר 2011 בשעה 11:00 בגינה, ובמסגרתו ידונו המשתתפים ב"סוגיות של זכויות תושבים על איכות החיים והשאלה למי שייכת קרקע - לגורמים שרק מנסים לממש בה את התפיסה הכלכלית החזירית שלה או לתושבים, שהם המדינה ולהם הזכות להגיד למה הקרקע מיועדת", אומרת עשת. לדבריה העירייה מקדמת כעת תכנית לאזור, ולכן יש לחכות: "אין שום סיבה לפגוע בשלב זה בגינה הקהילתית, צריך לחכות להצגת התכנית ולהתייחסות אליה".
ממנהל מקרקעי ישראל לא נתקבלה תגובה.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מדובר בשטח הנמצא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, והוא משווק את הקרקע לבנייה. העירייה רואה חשיבות רבה בגינות הקהילתיות ומעודדת את הקמתן באמצעות התושבים. מכיוון שמדובר בקרקע הנמצאת בבעלות המינהל, העירייה מנועה מלהתערב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם