הרכבת הקלה מציגה: שבעה חודשים של תקלות, עומס ותסכול

תקלות, אי מתן עדיפות ברמזורים, תדירות נמוכה ועומס רב. שבעה חודשים מלאו לפעילות הרכבת הקלה בירושלים, והחלום על מערכת הסעת המונים יעילה בבירה עדיין רחוק מאוד. סיכום ביניים

מאיה הורודניצ'אנו | 19/3/2012 7:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשבוע שעבר אישר צוות הבקרה הבין-לאומי את בקשת זכיינית הרכבת הקלה "סיטיפס" להפעיל את הרכבת הקלה במתכונתה המלאה, כלומר לאפשר לה להכניס לפעולה את כל 21 הרכבות שברשותה. האישור מגיע שבעה חודשים לאחר  שהחלה הרכבת להעלות נוסעים,  ושלושה חודשים מאז שהחלה לפעול בתשלום

בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק

כזכור, במשך ארבעה חודשים נסעו תושבי העיר ברכבת ללא תשלום, משום שרק כשליש מהרמזורים  הנותנים לרכבת קדימות הוחלפו באותה עת, ועקב כך השירות היה חלקי.

עם זאת, גם לאחר שלושה חודשים של נסיעה בתשלום והחלפה של 52 מתוך 60 הרמזורים, החלום על רכבת קלה שתהיה כלי תחבורה מרכזי, מהיר ונוח נתקל במציאות מרה של המתנה ארוכה לרכבות, עמידה ממושכת ברמזורים, תדירות נמוכה מהמובטח, תקלות מרובות במכונות הכרטיסים ולעתים צפיפות עד אפס מקום - שלא לדבר על הקנסות השערוריתיים שמטילה הזכיינית על נוסעים שלא בצדק. בנוסף לכך, בסוף השבוע שעבר אירע ברכבת הקלה  פיגוע דקירה במהלכו נפצעה קשה חיילת בת 19 


צילום: נועם שרון
מאבטח ברכבת הקלה צילום: נועם שרון
השלט משקר

"סיטיפס" מנפנפת בגאווה באישור להגדלת מספר הרכבות ובנתונים על כמות המשתמשים ברכבת, העומדת על כ-70 אלף נוסעים מדי יום. עם זאת, בשטח כאמור נשמעים קולות אחרים, ולא נראה שלכך  ייחלו תושבי העיר במשך עשר שנות העבודה שקדמו להפעלת הרכבת.

ההסבר לסתירה בין מספר הנוסעים הגבוה יחסית ובין חוסר שביעות הרצון מהשירות הלקוי טמון ככל הנראה במצב ברחוב אגריפס. מאז סגירת רחוב יפו אגריפס עמוס לעייפה, והדבר מעכב מאוד את הנסיעה בין התחנה המרכזית לאזור מרכז העיר ולהפך.

עוד גורם אפשרי לריבוי

הנוסעים הוא רפורמת האוטובוסים בדרום-מערב העיר, שיצאה לדרך לפני כחודשיים. כזכור, מערך התחבורה באזור זה שונה לחלוטין וקווים התקצרו, שונו ובוטלו כדי שלא ייסעו במקביל לרכבת, אך יובילו לתחנת הרצל.

עקב כך תושבי האזור, בין שהם רוצים בכך ובין שלאו, נאלצים להשתמש ברכבת. יש להניח שהאילוץ היה מתקבל בברכה לו הייתה הרכבת פועלת באופן מושלם, כפי שהבטיחו לנו בעשר השנים האחרונות – כלומר יוצאת מדי שש דקות בשעות השיא וחוצה את העיר מצפון לדרום במהירות. אך כאמור, פני הדברים אינם כאלה.

צילום: אורי דוידוביץ'. עריכה: תמי בנימין
זהירות בדרכים - הרכבת הקלה בירושלים צילום: אורי דוידוביץ'. עריכה: תמי בנימין

לפי אתר "סיטיפס", הרכבת יוצאת כיום מדי שבע דקות וחצי בשעות השיא, היינו 9:00-7:00 בבוקר ו-16:30-15:00 אחר הצהריים. עם זאת, זמני ההמתנה בפועל ארוכים בהרבה, בעיקר בשעות שאינן מוגדרות כשעות שיא. אמנם מאז אוגוסט חל שיפור בתדירות הרכבות ובזמן הנסיעה בין קצוות העיר, שעמד אז על שעה וחצי, אולם הציפייה שתקופת ההמתנה הארוכה תסתיים באפשרות לנסוע בנוחות וביעילות נכזבה.

לא פעם ממתינים הנוסעים זמן רב - לאחרונה הודיע השלט האלקטרוני לנוסעים בשעות הערב כי ייאלצו להמתין לרכבת 26 דקות. גם השלטים האלקטרוניים שאמורים לספק מידע על רכבות בזמן אמת אינם עומדים בציפיות, והזמנים הנקובים בהם אינם מחייבים כלל, לרוב לרעת הנוסע.

אתי אברהמי, פעילה בארגון "15 דקות" למען תחבורה ציבורית יעילה בירושלים, מספרת: "הגעתי לתחנה והיה כתוב בשלט שלוש דקות. חיכיתי תשע דקות, ולאורך כל הזמן הזה עדיין היה כתוב בשלט שלוש דקות". עוד מספרת אברהמי כי "יש מצבים שאנחנו מחכים בתחנה 11 ו~19 דקות, והשעון לא עומד בלוח הזמנים. אחרי זה אני רואה פתאום כמה רכבות מגיעות ברצף".

צילום: פלאש 90
הרכבת הקלה תקועה ברמזור צילום: פלאש 90
עד עשר מטבעות

אם להביט על חצי הכוס המלאה, אפשר לומר שכמו במקרים רבים המרמור, הכעס והאכזבה שגרמה הרכבת מהווים גורם מאחד בין האוכלוסיות בעיר, המפולגות בדרך כלל. קבוצות שונות בעיר, וגם הנוסעים עצמם, מתאגדים ונרתמים למאבק בזכיינית בשם הנוסעים, אשר לעתים ניצבים חסרי אונים מול החברה.

אחת הקבוצות הללו היא תנועת "התעוררות", אשר נחלצה לעזרת נוסעים שלטענתם קיבלו דוחות לא מוצדקים וזכו ליחס משפיל מצד הפקחים, וסייעה להם להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. כמו כן, הבעיה המשותפת של תושבי העיר הביאה להקמת כמה עמודי פייסבוק, והם משמשים במה לתלונות וטענות על מחדלי הרכבת וניסיונות למציאת פתרונות. עם העמודים שהוקמו נמנים "סיטיפס שמה עלינו פס" ו"גם אני נפגעתי מעובדי הרכבת הקלה".

את הדף הנושא את הכותרת "הרכבת הקלה? איזו תקלה" הקימה ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי, לאחר שקיבלה אין-ספור פניות בנושא. בתנועה ריכזו את התלונות לרשימה ארוכה של מחדלים, והפנו את התלונות לחברי כנסת ולמשרד התחבורה.

לדברי נתנאל אריאל, דובר ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי, אחד המחדלים הבולטים ששבים ועולים בתלונות הוא מחסור בעמדות תשלום - בכל תחנת רכבת יש רק עמדת תשלום אחת - לצד תקלות חוזרות ונשנות במכונות התשלום והכרטוס. אחת הבעיות התמוהות שהתעוררו בעניין המכונות היא שלא ניתן לשלם בהן ביותר מעשרה מטבעות.

"מי שמגיע עם סכום מדויק לתשלום פשוט לא יכול לעלות לרכבת, וראינו אנשים שלא הצליחו לקנות כרטיס לרכבת בעקבות בעיה זו", מספר אריאל על האבסורד. עוד הוא מציין כי בסרטון שצילמו נראים נוסעים שלא הספיקו לשלם בשל העומס בעמדה היחידה, ונאלצו להמתין לרכבת הבאה. בעבר גם פורסמה ב"זמן ירושלים" עדותה של נוסעת המספרת שעברה לרציף הנגדי משום שהמכונה בתחנה שעמדה בה לא פעלה, וגילתה שגם שם לא ניתן לרכוש כרטיסים – עובדה שלא מנעה מהפקחים לתת לה דוח מיד כשעלתה לרכבת.

צילום: פלאש 90
הרכבת הקלה צילום: פלאש 90
קורס באדיבות

לאחר שהנוסעים כבר מצליחים לעלות לרכבת, שפעמים רבות מלאה עד אפס מקום, הם נאלצים להתמודד עם מאבק חדש -  העברת כרטיס הרב~קו במכשיר המיועד לכך. "קורה שהמכונה מקולקלת, וכשהרכבת עמוסה מאוד צריך להידחק בין אנשים כדי להעביר את הרב-קו - ואז אתה עלול להיתקל בפקח, שמתנהג אליך כאילו אתה עבריין.

נוסף לכך, תמיד יש ברכבת אנשים שנוסעים בפעם הראשונה, כמו נוסעים מחוץ לעיר, ואנשים מבוגרים שלא מבינים מה לעשות, וגם הם זוכים ליחס מעליב", קובלת אברהמי. כמו כן, נוסעים מספרים על פעמים רבות הרכבת נתקעת או נעצרת על המסילה בעת הנסיעה. אברהמי מספרת כי רק השבוע היא בעלה נתקעו ברכבת בשתי נסיעות שונות, כל פעם מסיבה אחרת.

התלונות על ההתנהגות המשפילה של הפקחים הגיעו לשולחן הכנסת ולמשרד התחבורה, ולדברי גורם מהמשרד "משרד התחבורה אף הציע לממן קורס אדיבות לפקחים". עוד מספר אותו גורם כי משרד התחבורה מתכוון להזמין רכבות נוספות ל~21 שאושר השימוש בהן, אך הדגיש כי טרם נפתרו הבעיות הטכניות של הרכבת - ביניהן היעלמות הרכבות ממסכי הבקרה.

תושבי העיר למודי האכזבות יכולים להתנחם בתקווה שהמצב ישתפר בעקבות הסכם ההפעלה שערכו השבוע "סיטיפס" ו-JPTA, הרשות הממונה על פרויקט הרכבת מטעם משרד התחבורה, האוצר והעירייה.

החתימה על ההסכם מבשרת את סיום תקופת ההרצה והמעבר להפעלה מסחרית מלאה, ומשמעות הדבר היא שהצדדים צריכים מעתה לעמוד בתנאי החוזה, ואם לא יעשו כן יספגו קנסות. לאור ההסכם "סיטיפס" תידרש להוציא רכבות בתדירות של 6–12 דקות, והמדינה תוכל לקנוס אותה על איחורים או תקלות אחרות. לצד זאת, היא תזכה לרשת ביטחון, ותפוצה אם כמות הנוסעים תרד מתחת למינימום שנקבע בהסכם.

ב"סיטיפס" צופים שכמאה אלף נוסעים מתוך 420 אלף משתמשי התחבורה הציבורית בעיר ישתמשו ברכבת הקלה מדי יום, ונראה כי בעוד כמה חודשים התחזית אכן תתממש. לדברי גורם המעורה בנושא, בחודש יוני צפויה לצאת לדרך הפעימה הבאה בתחבורה הציבורית, ואז יבוטלו חלק מהקווים הנוסעים במקביל לרכבת. עד אוגוסט צפויים להתבטל כל הקווים המקבילים לרכבת. אפשר רק לקוות שעד אז השירות, המהירות והתנאים ברכבת יעמדו בסטנדרטים שהובטחו לתושבי העיר.

צילום: נעם שרון
הרכבת הקלה בירושלים צילום: נעם שרון
תגובת הזכיינית

"מסיטיפס" נמסר בתגובה לדברים: "הרכבת הקלה פועלת בתדירות שהולכת ומשתפרת כל העת, ובשעות השיא עומדת כרגע על שש דקות בלבד. נזכיר כי 'סיטיפס' ביקשה להתקין את כל הרמזורים החכמים, הנותנים עדיפות לרכבת, עוד בטרם הפעלתה, אך לצערנו המדינה התנגדה לכך.

"תדירות הרכבות נקבעה על פי שעות השיא ושעות שאינן כאלה, ועיכובים בלוחות הזמנים עלולים לנבוע מחפצים חשודים, הגורמים לעיכוב משמעותי, מתאונות של כלי רכב על המסילה ועוד. זו הזדמנות טובה להזכיר לציבור הנוסעים לא להשאיר חפצים ברכבת ובתחנות ללא השגחה.

"לעניין השימוש ב'רב~קו', 'סיטיפס' פועלת בנושא על פי הנחיות משרד התחבורה.

"בימים אלה קיבלה 'סיטיפס' אישור מצוות הבקרה הבין-לאומי להגדלה מיידית של מספר הרכבות בקו ל-21. בכך אישר למעשה הצוות כי 'סיטיפס' סיימה את הפרויקט ומפעילה את הרכבות כראוי".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים