בעלי און: כשהמעמד והכוח מעבירים אנשים על דעתם
בשלב מסוים במעלה השררה חוצים בכירים בפוליטיקה ובצבא קו דמיוני מסוכן, ומתחילים להאמין שהכפופות להם לא קיימות אלא בשביל לספק את כל מבוקשם. פרק נוסף בסדרת הכתבות על שערוריות המין הגדולות בישראל של רשת "זמן מעריב"
◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
משה קצב, יצחק מרדכי, חיים רמון והגלריה המפוארת של המורשעים האחרים צמחו מלמטה והגיעו גבוה. מאוד גבוה. הם נתנו מעט או הרבה, אבל קיבלו מהמדינה הכול. כולם ישבו על הצמתים החשובים ביותר שבהם מתקבלות ההחלטות; כולם זכו בשררה מפנקת; כולם למדו מבפנים את היתרונות והחולשות של המערכת הציבורית; וכולם נפלו בחטאי השררה והשחיתות, ולא משנה אם מדובר בשחיתות מינית או בסתם מרמה והפרת אמונים.
ראיתי את האנשים האלה מקרוב לאורך השנים. קלטתי איך המעמד והכוח מעבירים אותם על דעתם. בשלב מסוים במעלה השררה הם חוצים איזשהו קו דמיוני מסוכן.
אני קורא לזה החפצה או ניכוס. אם אני יושב על גג העולם, כל הבית שמתחתיי שייך לי, כולל הפקידות והעוזרות. הן לא קיימות אלא בשבילי, לספק את כל מבוקשי. זה בעצם התפקיד שלהן.
יצחק מרדכי וחיים רמון הורשעו במעשה מגונה בחיילות. האחד היה אלוף פיקוד צפון. השני היה המשנה לראש הממשלה. האם יש הבדל בין שני המקרים? לא. מבחינתם החיילות הללו הן פקודות, אין להן שם ולא פנים, אפשר לשרבב להן לשון לתוך הפה, גם אם הן יכולות להיות הבנות שלך.
זהו ניצול השררה, ביטוי השחיתות החמור ביותר. משה קצב הפך את הניצול לשיטה. הנשים שנענו לו זכו למלוא היחס הטוב והמעמד שהוא יכול להעניק להן, בדיוק כמו אחשוורוש לנשותיו.
מי שסירבה נענשה או נאנסה. הכרעת הדין ופסקי הדין השונים במשפט קצב מתארים אדם שטווה את קורי העכביש שלו סביב הקורבנות בעזרת חברים ועובדים שסרים למרותו עד שהשיג את מבוקשו בכוח או במניפולציה.
"אני נשיא המדינה ואת סתם פקידה. למה שיאמינו לך", אמר קצב ל-א' מלשכת הנשיא על פי חומרי החקירה. זהו תמצית הסיפור כולו, "אני ואפסי עוד". נתן אשל חצה את הקו האסור. גם הוא חשב שהכוח שצבר יגן עליו, כמו שחשבו קצב, רמון, מרדכי וכל האחרים. גם הוא הרשה לעצמו לצלם, להקניט ולהטריד. גם הוא השתמש בשררה כדי לסובב את ר', הפקידה האומללה שלו. לאשל, חובש הכיפה, יאה המשפט שמיוחס במסכת אבות לרבי אלעזר הקפר: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם