די לכיבוש: בתי הקפה משתלטים על חופי ת"א
השתלטות בתי הקפה והיזמים הפרטיים על חופי הים של תל אביב מורגשת השנה יותר מתמיד. חגי מטר צלל לעומק הבעיה
אריאל לוי מגיע לביקור מולדת אחת לשנה, ותמיד מצפה להגיע לביקור הראשון בחוף הים של תל אביב. השנה חיכתה לו בחוף הפתעה לא נעימה. "כל שנה אני מגיע לאותו מקום בדיוק, והשבוע בפעם הראשונה לא היה לי איפה לפרוס את הסדין", מספר לוי.
>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
"בשנה שעברה עוד היית מגיע והיו מציעים לך שמשייה או כיסא, ויכולת לבחור אם לשלם או לשבת על החול. השנה הגענו בשעה מוקדמת, בין שתיים לשלוש באמצע השבוע, לפני שעות השיא של אחר הצהריים, ולא היה איפה להתמקם. הסתכלנו מהבננה ביץ' לכל כיוון, וככל שהעין יכלה להרחיק לראות היו רק כיסאות ושמשיות בצפיפות מדהימה. רק אחרי הליכה מסוימת מצאנו פינה קטנה של חול בצמוד לשובר הגלים של הדולפינריום. כל השאר היה תפוס".
לוי לא לבד בתחושתו. אמנם זה שנים מתריעים תושבים על התרחבות שטח הכיסאות ומיטות השיזוף בתשלום של זכייני העירייה על חשבון החול הפנוי, אבל השנה, כך נראה, נפרצו כל הגבולות: פריסת סדין, לונג, מחצלת או מגבת על החול הפכה לאתגר
אמנם בחופים הדרומיים (אזור מנטה ריי) יש הרבה שטח חול פנוי, אבל מהדולפינריום עד נמל תל אביב המצב קשה יותר. משובר הגלים הראשון עד אחרי הבננה ביץ' פוזרו בשבוע שעבר מאות כיסאות, שמשיות ומיטות של זכייני החוף, ואלה הגיעו ממש עד קו המים, והכיסאות בשורה האחרונה כבר ממש פוגשים את הגלים. ככל שמצפינים כמעט שלא נשאר מקום למחצלות באזור בתי הקפה וסוכות המצילים, והמקומות הפנויים הם רק בחופים הבלתי מוכרזים. לדברי רוחצים, בשעות הערב ובסופי השבוע המצב מחמיר עוד יותר, וגם חלקים גדולים מרצועות החוף האלה נתפסים.
בהסכמים שחותמת העירייה עם כל בית עסק בחוף נקבעים "גבולות הפריסה" של השמשיות והכיסאות. על פי הסכמים אלה "מתקני החוף יוצבו בשטח המתוחם בין השלטים המורים על גבול מקום הרחצה בחוף מצד צפון ודרום או במרחק של עד 75 מטר מכל צד של סוכת ההצלה בחוף".
בכל הקשור לקו המים, המתקנים אמורים להיות מוצבים במרחק של שבעה מטרים ממנו. לצד זה מבהירה העירייה כי תנאי ההיתר של כל עסק עשויים להשתנות בהתאם לתנאי השטח והיזמים כפופים להנחיות מחלקת החופים בעירייה.
הטענה הראשונה של מתרחצים קבועים ואנשי איכות סביבה היא שמלכתחילה מדובר בקריטריונים רחבים מדי, שאינם הולמים את אופי החוף או את גודלו ואינם מותירים מספיק שטח למתרחצים עם מחצלות. עוד הם טוענים כי פעמים רבות הכיסאות והשמשיות הנושאות לוגואים של חברות מסחריות נשארים ללא דורש. הדבר מדגיש את "התקפלות" העירייה בפני היזמים ואת ההשתלטות על משאב ציבורי ללא הצדקה.
"כבר בבוקר מוקדם, לפני שמגיעים בכלל אנשים, בתי הקפה מפזרים את הכיסאות והמיטות כאילו שזה שטח פרטי שלהם", מספר תושב העיר שמגדיר את עצמו "משתמש כבד" בחוף גורדון ובסביבתו. "מילא אם כל המיטות היו מאוכלסות, אז זה בסדר, לגיטימי שמישהו משתמש, אבל זה מצב שקורא רק לעתים נדירות, למשל באוגוסט כשכל הצרפתים מגיעים. שאר הזמן יש מיטות ריקות, במרחקים גדולים זו מזו, והתחושה היא שזה שטח של בית הקפה ואין מה לעשות. אם אתה לא רוצה לשכור מיטה, יש לך אולי איזו רצועה מסכנה בשוליים, ואנשים שם מטפסים אחד על השני".
"משהו השתנה בחופים, זה ברור לגמרי", מוסיף העיתונאי לענייני סביבה אביב לביא, שבעקבות חוויותיו האישיות בחופים שבין גורדון לדולפינריום הקדיש לנושא זמן ניכר בתוכנית הרדיו שלו בגלי צה"ל "יהיה בסדר". "זה לא שלא היו בתי קפה וזכיינים בעבר, וגם אין לי בעיה שיהיו, אבל נראה שהם החליטו שהפרופורציה הראויה היא שלא יהיה יותר חוף בכלל, ולא נותר מקום להליכה או לסתם בניית ארונות בחול. בשבועות האחרונים המשפחה שלנו הדירה את רגליה מהים, בין היתר כי המחשבה על המצב שם ביאסה אותנו, ואני חושב שבקרוב נתחיל ללכת עם עוד ועוד אנשים לחופי רדינג, שבהם עוד יש מקום. משפחה עם ילדים שבאה לחוף מרכזי בתל אביב עכשיו - פשוט אין לה מה לעשות שם".
בתוכנית ראיין לביא את סמנכ"ל התפעול של עיריית תל אביב רובי זלוף, שהדגיש כי למרות העומס כל אזרח יכול למצוא מקום לפרוס מחצלת בחוף. עם זאת, זלוף טען (את הטענה המוזרה מעט) כי המתרחצים יכולים לבקש הן מפקחי העירייה והן מהמלצרים בבתי העסק לפנות מקום לטובת מחצלות.
"אנחנו פורסים שולחנות וכיסאות ברצועה מוגדרת, ברורה ומשורטטת אצל פקחי החוף שלנו, ולא מאפשרים לפרוס מעבר למה שנקבע", אמר זלוף. "יש גם רבים שמתלוננים על כך שאין מספיק מקומות לכיסאות, ולא מבינים למה לא מקצים להם שטח רחב יותר. לדעתי יש מעטים שהמצב מפריע להם, אבל אנחנו מוכנים לשמוע ולטפל. בכל מקרה מגיע שירות לשני התושבים שמגיעים לחוף - זה שרוצה מחצלת וזה שרוצה כיסא".
דבריו של זלוף על "רצועה מוגדרת, ברורה ומשורטטת" אינם תואמים תמיד את המציאות, וטענות רבות נשמעות על היעדר אכיפה מספקת ונקיטת סנקציות נגד זכיינים הפועלים שלא על פי תנאי המכרז.
"יש תנאי בזיכיון שקובע שהם צריכים להשאיר שבעה מטרים מקו המים פנויים, אבל בפועל הם מציבים כיסאות ממש עד קו המים, או מטר ממנו. זה נעשה ממש אגרסיבי", מעיד מתרחץ קבוע בחוף.
גם בעמותת "אדם, טבע ודין" מתריעים על המצב וקוראים לעירייה לעצור את השתלטות היזמים הפרטיים על החול.
"לכל אדם בישראל נותרו פחות מ-1.5 ס"מ חוף פנוי", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה. "כל ערי החוף סובלות מפיתוח מסיבי ליד הים, והאיומים על החופים רק הולכים ומתעצמים. לכן כאשר עיריית תל אביב מאפשרת או לא מונעת השתלטות של יזמים פרטיים המפזרים כיסאות ושמשיות בתשלום על חלק ניכר משטח חוף הרחצה זו פגיעה קשה בזכותו של הציבור ליהנות מחוף הים.
"אין ספק כי מסחורם של החופים חייב להיעצר. בימים אלה בוחנת 'אדם טבע ודין' את ההיבטים המשפטיים למתן היתרים לפריסת בתי קפה וכיסאות בחוף הים, ובכוונתנו לטפל בנושא בכל הכלים העומדים לרשותנו".
מהצד השני של המתרס, בעלי העסקים לאורך החופים מרגישים ממורמרים, ולא מכחישים שיש בעיה. "יש כמה פרמטרים שנכנסו לתמונה בשנים האחרונות ומשפיעים עלינו בצורה משמעותית", מסביר נבו דוקטורי, הזכיין בבננה ביץ' ובחוף פרישמן. "קודם כול, הים עלה בשנים האחרונות, ושטחי החול הצטמצמו מאוד. אם תבוא היום למסעדה שלנו תראה שהים כמעט מגיע לפתח.
"בנוסף לזה יש עלייה מתמדת בביקוש, כי יותר אנשים אוהבים ים, וחופי תל אביב הם מהזולים בארץ מבחינת ציוד חוף, עם 12 שקל למיטה ושישה שקלים לכיסא או לשמשייה בפיקוח עירוני. בבת ים ובראשון לציון זה פשוט כפול. הפתרון מבחינתנו הוא שיאפשרו לפרוס מיטות יותר לרוחב, ולא רק ליד סוכות המצילים. יש שטח ענקי בין חוף ירושלים לבננה ביץ' שבו אי אפשר לפרוס, ואם היינו מגיעים לשם לא הייתה כזאת מצוקה. אני חושש שמהתלונות עכשיו שוב רק הזכיינים יצאו מפסידים".
טענותיו של דוקטורי בדבר הצטמצמות החוף אינן חסרות שחר. "כשיש סערות חזקות כמו בשנתיים האחרונות זה משפיע על החוף, בפירוש", מאשר ד"ר מייקל לזר מהחוג למדעים גאו-ימיים באוניברסיטת חיפה. "כשהסערה גורפת חול בחזרה לים יש נסיגה בקו החוף. עם זאת, חשוב להדגיש שזו לא מגמה כי המערכת קיימת עוד לפנינו והנטייה של החוף היא לחזור למצבים של שיווי משקל. החול עוד יחזור, ולא הייתי נבהל או נוקט צעדים קיצוניים".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בהיתר הניתן לכל זכיין לפריסת מתקני חוף מוגדר השטח המותר, ובתנאי ההיתר מתחייב הזכיין לאפשר מקומות ישיבה לכלל הציבור, לרבות אזרחים הבאים עם כיסאות ושמשיות מביתם. פקחי אגף החופים אוכפים את תנאי ההיתר באופן שוטף וכל חריגה מטופלת באופן מיידי. בנוסף לכך מוזמנים התושבים לפנות לפקחים בטענות נקודתיות על מנת שהללו יפעלו מול הזכיין באופן מידי. כשתסתיים עונת הרחצה הנוכחית העירייה תבחן מחדש את פני הדברים ובמידת הצורך תשנה את מדיניותה בהתאם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם