חוקרת הסרטן שלא מאמינה בכימותרפיה
"לא תמיד צריך כימותרפיה": קים פופוביץ, חוקרת סרטן המתמחה ברפואה מותאמת אישית, סבורה שבדיקה גנטית יכולה לחזות את אפקטיביות הטיפול במחלה. עכשיו היא הציגה את התזה הזאת בכינוס שנערך בהרצליה
פופוביץ (54), שעבורה היה זה ביקור ראשון במדינה, נחתה בישראל בשעות הלילה. משם הועברה לירושלים ואחרי יומיים לתל אביב. בסך הכל שהתה כאן שבוע וסיכמה את המסע במילה אחת: אהבה. "אני אוהבת את האנשים בישראל כמו שאני אוהבת לראות את המדינה", היא אומרת. "הישראלים גאים מאוד בארצם וגם בעצמם. במובן של כאן נולדתי וכאן גדלתי".
היא הוזמנה לישראל כדי לקחת חלק בכנס PMWC ISRAEL 2013 הבינלאומי שנערך בהרצליה בנושא רפואה מותאמת אישית ואירח מאות חוקרים, רופאים ומשקיעים בתחום מהארץ ומהעולם. שם זכתה פופוביץ לאות כבוד על תרומתה הייחודית לפיתוח הרפואה המותאמת אישית.
"היה מאוד נחמד לקבל הכרה עבור עבודה רבה", היא סיפרה, "זה משהו שאני אוהבת לעשות כבר 30 שנה כשוב-12 השנים האחרונות אני עושה זאת בג'נומיק הלת' (Genomic Health)".
הרעיון שעמד מאחורי הקמת החברה האמריקאית, שפופוביץ מכהנת בה כיום כיו"ר, כמנכ"לית וכנשיאה, היה לעצור את הקונספט שלפיו טיפול אחד מתאים לכל סוגי הסרטן מבלי להבדיל בין הסוגים השונים. המטרה היתה לפתח בדיקה שתאפשר לזהות מבחינה גנומית את ההתנהגות הביולוגית של גידולים סרטניים וכך לקבל החלטות טיפוליות על בסיס התאמה גנטית אישית.
בדיקת האונקוטייפ לסרטן השד שהשיקה החברה ב-2004, הפכה לאבן דרך בהתפתחות הרפואה המותאמת אישית ומיקמה את ג'נומיק הלת' כחברה חלוצה בתחום. "מאז טיפלנו בלמעלה מ-300 אלף נשים ברחבי העולם, שזה מחצית מהכמות שאנחנו עוד יכולים להגיע אליה", מבהירה פופוביץ.
היום שלוש מכל חמש נשים בארה"ב עוברות את הבדיקה ברגע האבחון שלהן כחולות סרטן, וההערכות הן כי בישראל מדובר ב-80 אחוז מהנשים שמקבלות את הבדיקה עם האבחון המוקדם של סרטן השד.
כיום מתמקדת בדיקות האונקוטייפ, המשווקת בישראל על ידי אונקוטסט-טבע, בשלושה סוגי סרטן: השד, הערמונית והמעי הגס. תפקידה של הבדיקה הוא לסייע לרופאים להחליט מי מבין החולים בשלבים מוקדמים של המחלה חייבים לקבל טיפול כימי משלים ומי יכולים להימנע ממנו. היום מוצעת בדיקת האונקוטייפ שד בכל קופות החולים עבור נשים שנמצאות מתאימות לעבור אותה.
תחילתה של ג'נומיק הלת' במייסד רנדי סקוט, ובחבר שלו שחלה בסרטן המעי הגס. אחרי שסקוט ליווה אותו לבדיקות הוא התאכזב לשמוע שהרופאים לא הציעו לו טיפול מתאים, אלא רק אמרו לו שהוא חולה בסרטן. לטעמו של סקוט מדובר היה בטיעון לא הגיוני. "הרי הצלחנו למפות את הגנום האנושי, אז לא נצליח לטפל במחלות באופן שונה?", הוא שאל.
"הרעיון שלנו היה להגיע לבנקים של גידולים, שם שומרים רקמות נגועות של חולים", מסבירה פופוביץ', " לאסוף אותן ולנסות ליצור תחזית לגבי מה היה קורה לאותם חולים אם היינו מציעים להם באותו זמן טיפול בהתבסס על הגנים שלהם. לא ידענו מה קורה עם החולים היום, ובהתבסס על הגידולים של אז יכולנו להעריך מה היה קורה להם לו היו עוברים את הבדיקה שלנו. הדבר דומה לאיתור טביעת אצבע של גידול בודד ולייחד לו את הטיפול. הרעיון הוא שאנחנו לא מטפלים באופן דומה בכולם".
בדיקת האונקוטייפ שד חוזה את הסיכון להישנות מחלת הסרטן ואת מידת היעילות של טיפול כימותרפי. אישה שמאובחנה כחולת סרטן השד עוברת הערכה רפואית לאחר הניתוח להסרת הגידול, שם מתקבלת ההחלטה באשר לשימוש בכימותרפיה. מכיוון שהטיפול גורם לתופעות לוואי קשות, הרופאים מנסים להעריך מי נמצאת בסיכון גבוה להישנות המחלה.
בזכות הבדיקה, שדוגמת את הביטויים של 21 גנים, ניתן להעריך מראש את שיעור הסיכון להישנות המחלה ולקבוע האם החולה תפיק תועלת מכימותרפיה. "החדשות הטובות שאנחנו מאבחנים סרטן בשלב מוקדם יותר, אבל הבעיה כיום בעולם היא שמטפלים בהם יותר מדי.
רק שלוש עד ארבע נשים מתוך 100 שאובחנו עם סרטן שד שהתגלה מוקדם, ירוויחו מכימותרפיה. הנתון הזה מזעזע כי רוב החולות יקבלו כימותרפיה. אנחנו רצינו ליצור מצב שלפיו אם אובחנת מוקדם, נדע לומר אם הוא סרטן רע שעלול לחזור או סרטן חלש יותר שאפשר להסיר בניתוח בלי כימותרפיה אגרסיבית. כך גם לגבי סרטן המעי. הרוב לא ירוויח מכימותרפיה גם אם הגילוי הוא מוקדם".
עד כמה האבחנות שלכם מדויקות?
"אנחנו לא אומרים שהסרטן לא יחזור לעולם או שלא יגיב לכימותרפיה. אנחנו נותנים הערכה מאפס עד 100 וזו הסבירות של התקדמות המחלה או השפעת הכימותרפיה. נאמר שיש חולה עם שישה אחוזי סיכון לכך שהמחלה תחמיר.
"הוא יכול לבחור אם לקחת כימותרפיה שתוריד את הסיכון לאחוז אחד, או לא." כשרוב החולים שומעים את המילה'סרטן' הם חושבים שדרוש טיפול אגרסיבי כי הם רוצים לחיות ולראות את הילדים והנכדים. אחד הדברים שאומרים על סרטן בגילוי מוקדם, זה שהוא מטופל על בסיס פחד וחרדה ולא על בסיס מידע קליני. המידע הזה יאמר לנו שרוב מקרי הסרטן שמתגלים מוקדם לא דורשים טיפול אגרסיבי".
15 מחקרים שביצעה החברה ברחבי העולם מצאו כי החלטות טיפוליות משתנות ב-30 עד 40 אחוז מהמקרים כאשר החולה משתמש בבדיקת האונקוטייפ. כך למטפל יש אפשרות לראות את תוצאות הבדיקה לפני ההחלטה על ההמשך, ולדברי פופוביץ זה המקום שיש לעבוד עליו יותר: העמקת הקשר בין הצד האקדמי-פיתוחי לבין הצד הרפואי המטפל.
"אנחנו הופכים מחלות למורכבות יותר ולא פחות, כי אם אני יכולה להסתכל על הסרטן שלך ולראות שהוא שונה מכל אחד אחר, אנחנו הופכים אותו בעצם לסוג נדיר שיש אותו רק לכמה אחוזים בודדים בעולם. אם ניצור רשת של חולים נמצא בזריזות את האנשים עם הסרטן הדומה ומה קרה להם, ונבין איך לטפל. בלי רשת כזאת אין תועלת למידע שאנחנו משיגים", מסכמת פופוביץ.
תחום הרפואה המותאמת אישית מתקרב לנקודת קצה שבה לא יהיה עוד טיפול כפי שהיה נהוג בעבר. לדברי פופוביץ, אנחנו אפילו לא רחוקים מהיום שבו נציע טיפול מותאם אישית לחולי סרטן על סוגיו.
מה את היית רוצה להשיג כחלוצה בתחום הרפואה המותאמת אישית?
"המטרה שלי מהיום הראשון היתה לשפר את איכות החיים של החולים. המשימה מבחינתי היא ליצור את האפשרות לשנות את העולם שבו טיפול אחד מתאים להכל. זה מתסכל. כשרואים חולה סובל מטיפול שלא עוזר לו או שיש לו מחלה ולא יודעים מה לעשות איתה.
"זה דבר נוראי ואני רוצה להיות חלק מהאנשים שיהפכו את הטיפול בסרטן לאישי. עשינו התקדמות גדולה, אבל אנחנו עוד רחוקים מהמקום שבו אפשר להיות. אפשר להתקרב יותר, ולהפוך תחילה את הסרטן למחלה כרונית. הכיוון שלנו הוא להבין את המחלה כדי שנוכל לדעת לשלוט בה ואנחנו לא רחוקים מדי".
ומה המשמעות של העתיד שעליו מדברת פופוביץ? האפשרות של אנשים לדעת מה רצף הגנום שלהם בדיוק כמו שהם יודעים מה סוג הדם שלהם. בסופו של דבר אפשר יהיה להבין איך המחלות שלנו מתפתחות בגופנו ולהבין מה קרה לאורך זמן. ההשלכות של המהלך הזה הן הבסיס לניהול אחר של החיים.
"נוכל להגיע למצב שבו תינוק שרק נולד יוכל לדעת איזה מוטציות גנטיות יש לו", היא מסבירה. "לכולנו יש כאה וחשוב לדעת איזה מהן עלולות להתפתח לסוגי סרטן. אנחנו לומדים כיום יותר ויותר כדי לדעת מוקדם מה עלול להתפתח לבעיה. זה שינוי משמעותי בפיתוח התרופות והמחקר הקליני וגם שינוי במדיניות הטיפול במחלות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם