אקוודור
מיקום: דרום אמריקה
בירה: קיטו
שטח: 283,520 קמ"ר
אוכלוסיה: 12 מליון נפש
מטבע: דולר אמריקני
דת: יותר מ-90% קאתולים והשאר שייכים לכתות נוצריות שונות
שפות: קצ'ואה וספרדית
מזג אוויר: הפכפך ונוטה לקיצוניות. ההבדלים בין הטמפרטורות ביום ובלילה יכולים להגיע ל- 18 מעלות. בו זמנית יכול לשרור קור של 6 מעלות מתחת לאפס בפסגות ההרים, בעוד במישור האקלים נוח ועומד על 20 מעלות ואף יותר. הסיבה לכך הם שני זרמי הים העוברים לאורך חופי אקוודור. זרם הומבולט, המגיע מדרום ומביא איתו אוויר קר, וזרם דרום אמריקה המגיע מצפון ומביא איתו אוויר חם.
קידומת: 593
אין עדויות מוצקות לתולדות אקוודור לפני בני האינקה. הסברה הרווחת היא, שנוודים מאסיה הגיעו ליבשת דרום אמריקה בסביבות 12,000 לפני הספירה, ולאחר מכן הצטרפו אליהם מתיישבים מפולינזיה. מאות שנים של התפשטות שבטית, של מלחמות ושל בריתות הביאו לתקופת היציבות-היחסית של שושלת דוצ'יסלה (Duchicela), ששלטה באזור בשלווה יחסית כ-150 שנה, עד בואם של בני האינקה ב-1450 לערך.
למרות ההתנגדות העזה שנתקלו בה, הצליחו בני האינקה הכובשים להשתלט על האזור. המלחמה על ירושת ממלכת האינקה החדשה החלישה את האזור ופילגה אותו, ערב הגעתם של הפולשים מספרד.
הספרדים הראשונים הגיעו לצפון אקוודור ב-1526. האימפריה של בני האינקה הוחרבה. העיר קיטו החזיקה מעמד שנתיים נוספות, אך לבסוף נהרסה. קיטו נוסדה מחדש בדצמבר 1534. כיום נותר רק אתר אחד שלם של בני האינקה באקוודור - אינגאפירקה (Ingapirca), מצפון לקואנקה (Cuenca).
ככל שגדל וצמח המעמד הבינוני הקריאולי (ממוצא אירופי) במדינה, נעשו מספר ניסיונות לשחרר את אקוודור משלטון ספרד. לבסוף הושגה העצמאות ב-1822, והריבונות החוקתית המלאה הושלמה ב-1830.
ב-100 השנים האחרונות, גרמו ההתנקשויות וחוסר
לקראת המילניום, בניסיון לעצור את ההתדרדרות בערך המטבע המקומי, שאיבד % 75 מערכו בתוך פחות משנה, הכריז הנשיא דאז, ג'אמיל מהואד, כי הוא עומד לעשות 'דולריזציה' לכלכלה, ולהחליף את הסוקרה בשער של 25,000 סוקרה לדולר אמריקני. אלפי מפגינים שיצאו במחאות לא-אלימות, השתלטו על בנייני הממשלה בקיטו, ואילצו את מהואד להתפטר.
מי שהיה סגן הנשיא של מהואד, גואסטאבו נובואה, נכנס לתפקידו כנשיא ב-22 בינואר 2000. הוא הוצג כאחד הפוליטיקאים הישרים היחידים במדינה שבה שחיתות פוליטית היא הנורמה, אף כי ניסיונו הפוליטי היה מועט. עם כניסתו לתפקיד הצהיר נובואה כי הוא יצמצם מאוד את השחיתות הפוליטית, וכי הוא מסכים עם תוכנית הדולריזציה. הוא המשיך ליישם את מדיניות ה'התאמות המבניות' המפוקפקות שהוצעו על ידי קרן המטבע הבינלאומית, על רקע התנגדות הולכת וגוברת מצד מנהיגי השבטים ומעמד הפועלים.
אקוודור נחלקת לשלושה חלקים עיקריים: קוסטה - אזור החוף בחלקה המערבי של הארץ, בו יושבת מרבית אוכלוסיית המדינה, סיירה - שרשרת ההרים במרכז המדינה, ואוריינטה, חלקה המזרחי של המדינה ובו אגן האמזונאס המכוסה ג'ונגל עבות ואוכלוסייתו דלילה - ברובה אינדיאנית מסורתית.
חופיה של אקוודור מפורצים ובחלקם גם סלעיים. מצפון לדרום חוצים אותה הרי האנדים בשתי שרשראות הרים הנקראות הקורדילרה המזרחית והקורדילרה המערבית. בשטחה של אקוודור נמצאות כמה מן הפסגות הגבוהות ביותר של הרי האנדים, כמו גם הרי געש פעילים ולא פעילים. הר הגעש צ'ימבוראזו (6,300 מטר) איננו פעיל עוד בימינו. הר הגעש קוטופאחי (5,945 מטר), לעומתו הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בעולם.
בין שתי הקורדילרות משתרע אזור נמוך יותר, מבותר גם הוא על ידי הרים וגאיות. גובהו של אזור זה נע בין 2,000 ל-3,000 מטר, הוא האזור הפורה ביותר באקוודור ואדמתו מתאימה ברובה לעיבוד. ממערב לשרשרת ההרים, לאורך החוף, נפרשת שפלה צרה, אשר צפונה מכוסה יערות עבותים ירוקי עד ואילו דרומה הוא ערבה מישורית.
ממזרח לשרשרת ההרים, בחלקה המזרחי של אקוודור, נמצאת שפלת האמזונאס. זהו ג'ונגל עבות, המכסה יחד עם היערות הצפוניים למעלה ממחצית שטחה של אקוודור. באזור זה מצויים מיני עצים אשר משמשים לתעשיית העץ ומוצרי העץ של אקוודור.
העמים הקדומים של אקוודור עסקו בכדרות, בציור, בפיסול ובעבודות זהב וכסף. הספרדים הדריכו את האמנים המקומיים כיצד לייצר אמנות דתית קולוניאלית, ותוכלו לראות אותה ברבים מהמוזיאונים וברבות מהכנסיות. אסכולת קיטו מהמאות ה-17 וה-18 שילבה בין שתי השפעות אלה אך הוחלפה אחרי העצמאות בפורמליזם, אסכולה שהתמקדה בדיוקנאות של גיבורי העצמאות ושל אנשי החברה הגבוהה.
למוסיקה האנדית המסורתית יש צליל ייחודי ומהפנט, המבוסס על סולם בעל חמישה תווים, ומאפיינים אותה כלי נשיפה והקשה, כולל חלילי פאן וחלילים מבמבוק. מלאכות היד המקומיות כוללות קליעה, עבודות עור, גילוף בעץ, אריגה, קרמיקה וצורפות.
המטבח של אקוודור מבוסס על מרקים סמיכים ועל תבשילי קדירה, על טורטיאס ועל אורז, ביצים וירקות. הדגים כאן טובים במיוחד, אפילו בהרים. הסביצ'ה פופולרי בכל רחבי אקואדור. מנות נוספות ייחודיות לאזור הן קאלדו דה פאטס (caldo de pates) - מרק מפרסות בקר; קוי (cuy) - חזיר ים צלוי בשלמותו; ולצ'ון (lechón) - חזירון צלוי. גואיאקיל, ליבו של החוף הדרומי, מתהדר בשלל מטבחים. פטאקונֶס (Patacones), טוגנים ממין בננה מקומית, הם מעדן מקומי האהוב על תושבי החוף.
פסטיבלים רבים באקוודור קשורים בלוח השנה הדתי הקאתולי ונחגגים בשילוב של תהלוכות דתיות ססגוניות ושל חגיגות אינדיאניות עממיות. באזורי הכפר ניכרת אווירת החג במיוחד. חג כל הקדושים ב-2 בנובמבר ססגוני, עם פרחים שמניחים בבתי הקברות.
בקרנבל שלפני חג הפסחא מתקיימים קרבות מים ופסטיבלי פירות ופרחים. קורפוס כריסטי, חג לחם הקודש, נחגג ביוני ומשולב בחגיגות הקציר המסורתיות ברבות מהעיירות ההרריות. ביום היווסדן וביום עצמאותן של הערים הגדולות, נעצרים החיים בהן כליל; החגיגות הגדולות מתקיימות בגואיאקיל, באוטאבאלו (Otavalo), בקואנקה ובקיטו, וגם ברוב העיירות והכפרים יש חגיגות מיוחדות להם.
קיטו – העיר ממוקמת בגובה של 2850 מטר מעל פני הים, 22 ק"מ מקו המשווה וזוכה לאקלים אביבי נהדר ונוף מרהיב. היא יושבת למרגלות רוקו פאצ'ינצ'ה (Rucu Pachincha), בגובה 4700 מטר. מבחינה אדריכלית, יש בקיטו אוצרות קולוניאליים לרוב, והבנייה המודרנית בעיר העתיקה נתונה לפיקוח קפדני מאז 1978, אז כלל אונסק"ו את קיטו ברשימת מורשת העולם. המרכז העתיק מלא בבתים מסויידים לבן, בגגות רעפים אדומים ובכנסיות קולוניאליות. בקצה הצפוני של העיר משתרעת העיר המודרנית, ובה מבני משרדים חדישים, שגרירויות, מרכזי קניות ומשרדיהן של חברות תעופה.
אתרים חשובים בעיר העתיקה: מונאסטריו דה סן פרנסיסקו (Monasterio de San Fransisco) מהמאה ה-16, הכנסייה העתיקה ביותר באקואדור; הקתדרלה הסגפנית מהמאה ה-16; סמטת לה רונדה (La Ronda) שהשתמרה היטב, אף היא מהתקופה הקולוניאלית; ואל פאנסיו (El Panecillo - כיכר הלחם הקטנה), הגבעה שנשקף ממנה נוף מרהיב של העיר העתיקה, וניצב בה פסל ענק של מריה הקדושה מקיטו.
בעיר החדשה: השדרה אבנידה אמאסונאס (Avenida Amazonas) ההומה, בקיטו החדשה, היא מקום טוב לשבת בו בבית קפה תחת כיפת השמיים ולצפות בעוברים ובשבים. הוויוואריום (Vivarium) ברחוב ריינה ויקטוריה (Reina Victoria) שבעיר החדשה הוא מוזיאון המוקדש לחקר הזוחלים והדו-חיים של אקואדור. להנאתם של חובבי הזוחלים, יש כאן כמה וכמה זנים חיים, כולל איגואנות, צבים, צבי ים, קרפדות, נחשי חנק וגם נחש מסוג fer-de-lance, אחד מהארסיים ביותר בדרום אמריקה.
קואנקה - השלישית בגודלה באקוודור ואחת היפות מערי המדינה. היא נוסדה על ידי הספרדים ב-1557. את שרידי הכיבוש ניתן לראות בצורת כנסיות ובניינים מהמאות ה-16 וה-17, לאורך הרחובות המרוצפים באבנים. רוב המלונות קרובים למרכז העיר. יש לשים לב שתושבי העיר שמרניים ביותר – אתם תמשכו המון תשומת לב אם לא תתלבשו בצניעות ותנהגו בנימוס. 50 ק"מ צפונה מקואנקה שוכן מבצר האינקה אינגאפירקה, השריד השמור ביותר באקוודור לתקופה שלפני גילוי אמריקה.
קואנקה נמצאת במרחק של כ-11 שעות נסיעת אוטובוס מדרום לקיטו, ומנמל התעופה המקומי יוצאות טיסות יומיות אל הבירה ואל גואיאקיל. הכבישים הראשיים המובילים אל העיר אינם במצב טוב, ותחנת הרכבת המקומית סגורה מזה זמן רב.
אוטאבאלו - עיירה קטנה המפורסמת בשוק האינדיאני המתקיים בה בימי שבת מזה שנים - עוד מלפני תקופת האינקה. יום השוק הוא אירוע ססגוני וחגיגי, ותושבי אוטאבאלו מקדמים אותו בתלבושותיהם העממיות. הגברים של אוטאבאלו לובשים מכנסיים לבנים שמגיעים עד השוק, סנדלי חבל ופונצ'ו דו צדדי בצבעי כחול/אפור וקושרים את שיערם הארוך לזנב סוס. הנשים לובשות חולצות רקומות וססגוניות, עליוניות שחורות ארוכות וצעיפים ומתקשטות במחרוזות ובצמידים מחרוזי זכוכית.
תושבי העיר משתמשים בנולים מסורתיים כדי ליצור את בגדיהם ואת שטיחי הקיר שלהם, ויצירותיהם מבוקשות כל-כך בימים אלה, עד שהאינדיאנים פתחו חנויות בכל רחבי אקוודור וגם מוכרים אותן כעת ישירות לגלריות ולחנויות בארה"ב ובאירופה. בשלוש כיכרות ניתן לראות את השוק במלוא תפארתו, ופונצ'ו פלאסה (Poncho Plaza) היא הכיכר העיקרית למלאכות יד, שם יש מגוון רחב של שמיכות צמר, צעיפים, פונצ'וס ושטיחי קיר. אוטאבאלו נמצאת במרחק של שעתיים-שלוש נסיעה באוטובוס מצפון לקיטו, ניתן לנסוע אליה באוטובוס או במונית.
מחוז אוריינטה - מרחבים עצומים של יערות גשם המתאימים למבקרים המתעניינים בטבע, באקולוגיה, בבתי הגידול הטרופיים, בשבטים הילידיים, בצפרות ובטרקים בג'ונגל. יש להישמר מפני נוכלים שמציעים טיולים אל קהילות של אינדיאנים 'פרימיטיביים', שהם בעצם הצגה אחת גדולה. העיירות העיקריות באיזור הן מאקאס (Macas), פויו (Puyo), טנה (Tena), קוקה (Coca) ולאגו אגריו (Lago Agrio). הכפר מיסאואיי (Mishahuallí), ליד טנה, הוא בסיס טוב לצאת ממנו לטיולים בג'ונגל. את האוריינטה מבתר נהר פאסטאסה (Río Pastaza) למחצית צפונית ולמחצית דרומית.
כמעט כל הדרכים בדרום האוריינטה אינן סלולות, ומועדות למפולות בוץ ולשאר עיכובים בעונה הגשומה - סוף אוגוסט ודצמבר עד פברואר הן העונות הטובות ביותר לטיול כאן. רשת הכבישים והקשר לבירה טובים הרבה יותר בצפון האוריינטה. יש כאן שני כבישים המובילים לקיטו, כמה קווי אוטובוסים ורשת של סירות קאנו ממונעות.
שדרת הרי הגעש - שני רכסי ההרים מקבילים וביניהם עמק מרהיב - הנופים הפראיים ביותר במדינה ותשע מתוך עשר הפסגות הגבוהות ביותר בה. מחצית מאוכלוסיית אקוודור מתגוררת בעמק ומעבדת את אדמתו הגעשית הפורייה. האזור זרוע כפרי אינדיאנים מבודדים, שאורח החיים בהם לא השתנה בהרבה מזה מאות שנים, וכל קהילה מתאפיינת בסגנון ייחודי של לבוש מסורתי.
העיירות הגדולות יותר, כגון סאקיסילי (Saquisilí), פוחילי (Pujillí), סומבאגואה (Zumbagua), סיגצ'וס (Sigchos) וסן מיגל דה סאלסדו (San Miguel de Salcedo), מלאות כפריים בימי השוק. לרבים מהכפרים הללו ניתן להגיע רק ברגל. מהכביש המהיר פאנאמריקנה, שחוצה את העמק לאורכו, מתגלים נופים מרהיבים.
הפארק הלאומי סאנגאי - כ-70 ק"מ מדרום מזרח לבאניוס, נמצא הפארק הלאומי סאנגאי (Parque Nacional Sangay), הכולל 2,720,000 דונמים מאזורי הפרא המבודדים והבלתי נגישים ביותר במדינה, ומגן על שפע של בעלי חיים נדירים.
איי גלפגוס – 13 איים גדולים ושישה קטנים יותר, שנפרסים על פני יותר מ-50,000 קמ"ר באוקיאנוס השקט, 1,000 ק"מ מערבית לאקוודור, מהווים גן עדן לחובבי הטבע ובכלל. כאן אפשר לשחות עם אריות דם, לקפץ לצד הפינגווינים ולעמוד ליד סולה כחולת רגל שמאכילה את גוזליה. לא רק שהאי שופע חיות בר אקזוטיות, הן גם ידידותיות ולא מפחדות מבני האדם. הנקודה הגבוהה ביותר באיים היא הר הגעש וולף שבאיסלה איזבלה שמתנשא לגובה של 1,707 מטר. תוכלו למצוא באיים פינגווינים, צבי ענק, צבי ים, לווייתנים, דולפינים, אריות ים, איגואנות ואלבטרוסים.
אקואדור תבעה בעלות על איי גלפגוס ב-1832, שלוש שנים בלבד לפני שהגיע לכאן אבי תורת האבולוציה, צ'רלס דארווין, ושינה את פני ההיסטוריה. במאה השנים הבאות, יושבו האיים על ידי מתיישבים בודדים בלבד ושימשו כמושבת עונשין. בית הכלא האחרון נסגר ב-1959, ובאותה שנה ממש הוכרזו איי גלפגוס כפארק לאומי. כיום, מוגן הפארק מתיירות בלתי מבוקרת באמצעות הגבלות קפדניות על המקומות שאליהם מורשים התיירים להגיע, ולכל המבקרים חייב להתלוות מורה דרך מורשה, שקיבל הדרכה מרשות הפארק.
באיים מבקרים כ-60,000 מבקרים בשנה שמסוגלים לשלם סכום של אלפי דולרים עבור טיסה מאקוודור ושבוע של שיט בין האיים. אפשר גם לשוט אל האיים, אבל השיט הוא טירחה מיותרת שלא חוסכת כסף. הטיסות אל האיים יוצאות כל יום מקיטו ומגואיאקיל.
מסילת הרכבת מאיבארה לסן לורנסו – לחוויה בלתי נשכחת: מסילת הרכבת מקשרת את ההרים הסמוכים לקיטו עם איזור החוף הסמוך לגבול עם קולומביה. הרכבת היא למעשה אוטובוס שעבר הסבה ונוסע על המסילה, שעוברת במגוון נופים שונים מרהיבים. להעצמת החוויה: מומלץ לטפס על גג האוטובוס.
כעיקרון אפשר לטייל באקוודור כל השנה, אך באזורים מסוימים עדיף לבקר בעונות מסוימות. אם אתם מבקרים באיי גלפגוס, דעו כי העונה הגשומה והחמימה חלה בחודשים ינואר עד אפריל, וזו התקופה הטובה ביותר להיכנס למים עם שנורקל, ואילו בשאר חודשי השנה המים קרירים יותר, בסביבות 20 מעלות. באזורי החוף של היבשת, מזג האוויר דומה, והחופים מתמלאים בנופשים בינואר עד מאי, במהלך החופש הגדול של אקוודור.
העונה היבשה בהרים (התקופה הטובה ביותר לטיולים ברגל ולטיפוס) היא יוני עד אוגוסט, החודשים המקבילים לחודשים הגשומים באוריינטה. לטרקים באוריינטה עדיף לצאת בעונה היבשה, מסוף אוגוסט עד פברואר. עונות השיא בתיירות ביבשת ובאיי גלפגוס חלות מאמצע דצמבר ועד ינואר ומיוני עד אוגוסט, אז מגיעים לכאן רוב המטיילים הזרים.
בקיטו ובגואיאקיל יש נמלי תעופה בינלאומיים, עם טיסות לערים יוסטון, לוס אנג'לס, מיאמי וניו יורק. כמעט כל הטיסות מאירופה עוצרות לנחיתת ביניים בארה"ב או באיים הקאריביים. חברת איבריה מגיעה ישירות לגואיאקיל מספרד. צומת התחבורה הראשית באיזור היא לימה: ניתן לטוס לפרו ומשם לנסוע באוטובוס, למשך 24 שעות לאקוודור.
למרות שרוב המטיילים מגיעים בטיסה לאקוודור, הנסיעה באוטובוסים הציבוריים מקולומביה ומפרו אפשרית.
ויזה: ישראלים אינם זקוקים לויזה. הם מקבלים אשרת שהייה ל-90 יום בבואם לאקוודור.
חיסונים: שפעת, צהבת, קדחת צהובה, טיפוס הבטן, ולמתכננים לשהות זמן רב באזורי הג'ונגל - מומלץ טיפול נגד מלריה. בקיטו שירותי רפואה טובים. קיימים מספר בתי חולים פרטיים בסטנדרט גבוה המאפשרים שירותים רפואיים טובים.להלן שניים מהם:
HOSPITAL METROPOLITANO AV. MARIANA DE JESUS
TEL: 02-2431-520
CLINICA PICHINCHA
PAAZ NO. 22 180 Y VENTIMILLA
TEL: 02-2560820, 02-25622964.
שעון: מאחר את ישראל בשבע שעות
חשמל: 120 וולט, 60 הרץ
בקיטו הבירה, במיוחד נחשב "הסנטרו היסטוריקו" (העיר העתיקה) כמקום שיש להיזהר בו, ולא להסתובב בו לאחר שעות החשיכה. באופן כללי, אין להסתובב בקיטו כשעליך כסף רב ותכשיטים. יש להיזהר בסביבות הפארקים ובסביבות אזור הנקרא "מריסקל" במרכז העיר.
גואיאקיל נחשבת למסוכנת ביותר, שוב - אין להסתובב לאחר שעות החשיכה עם דברים יקרי ערך עליך .
במרץ 2006 פרסם משרד החוץ אזהרה לישראלים שלא להגיע לאקוודור, בעקבות גל מהומות ששוטף את רחובות המדינה במחאה על הסכמי סחר שהממשל המקומי ניסה לחתום עם ארה"ב. תושבים רבים, בעיקר חקלאים, הפגינו באופן אלים, חסמו כבישים ומנעו מעבר מאזור לאזור. מומלץ להתעדכן במצבה הנוכחי של המדינה, לפני שמחליטים לבקר בה.
שגרירות ישראל בקיטו
כתובת: 12de octubre פינת רחוב ו
general francisco salazar
בנין פלאזה 2000 קומה 9
INFO@QUITO.MFA.GOV.IL
טלפון: 02-2237474
פקס: 02-2238055
השגרירות פתוחה מיום שני ועד שישי בשעות 10 בבוקר עד 13:00.
בקיטו נמצאת קהילה יהודית קטנה של כ-250 משפחות עם בית כנסת אחד הממוקם בבניין הקהילה ברחוב DE SEPTIEMBRE Y VERSALLES 18 .
נא להמתין לטעינת התגובות
