גואטמלה
מיקום: מרכז אמריקה
בירה: גואטמלה סיטי
שטח: 108,890 קמ"ר
אוכלוסיה: 14 מליון וחצי נפש
מטבע: קצאל
דת: קאתולית, פנטקוסטית, שילוב בין הדת הקאתולית לבין פולחן המאיה
שפות: ספרדית, גאריפונה ו-21 שפות שונות של בני המאיה
מזג אוויר: הטמפרטורות בחופי האוקיינוס השקט נעות בדרך-כלל סביב 38 מעלות. הלחות הגבוהה פוחתת מעט בעונה היבשה. באזור הרמה קר מאד בלילות, לח וקר במהלך העונה הגשומה, וחמים ונעים בעונה היבשה (אוקטובר עד מאי). האקלים באל פטן חם בכל העונות. רק הלחות משתנה.
קידומת: 502
כפרי הדייגים והחקלאים שצמחו לחופי האוקיאנוס השקט כבר בסביבות 2000 לפנה"ס היוו את תחילתה של מורשת בני המאיה הענפה. בשנת 250 לספירה ניבנו ערי מקדש אדירות באזור הרמה של גואטמלה. מאוחר יותר עבר מרכז הכובד למישור אל פטן. לאחר אובדנה המיסתורי של תרבות המאיה, התיישבו גם בני איצה באל פטן.
כשהגיעו הספרדים ב-1523, הם לא התקשו בכיבוש השטחים של השבטים שנותרו ברמה, שהיו צאצאי המאיה. אדמותיהם חולקו לאחוזות גדולות, ובני עמם נוצלו באכזריות על-ידי בעלי האדמות החדשים. הגעתם לכאן של נזירים דומיניקנים, פרנציסקנים ואוגוסטינים לא עצרה את הניצול המחפיר והאימפריאליזם הדתי שהביאו, גרם להרס השרידים שעוד נותרו לתרבות המאיה.
בשנת 1821 זכתה גואטמלה לעצמאות מספרד, דבר שהביא לשגשוגם של התושבים ממוצא ספרדי (קריאולים) ולתנאים מחפירים עוד יותר לצאצאי המאיה. חלקים עצומים של אדמותיהם נגזלו מהם לגידולי הטבק וקנה הסוכר, והם הפכו לעבדים. השמאל והימין במדינה לא חדלו מלהתכתש, אבל אך אף אחד מהצדדים לא העלה את שיפור מעמדם של בני המאיה על סדר היום הלאומי.
חואן חוסה ארבאלו היה מנהיג שהביא לשינוי. הוא שלט בשנים 1945-1951 וייסד את הביטוח הלאומי, את מערכת הבריאות במדינה, ומשרד ממשלתי לענייני המאיה. את משטרו הליברלי ערערו 25 ניסיונות הפיכה של הכוחות הצבאיים השמרנים. לאחר ארבאלו, עלה לשלטון הקולונל ג'אקובו ארבנס גוסמן, שהמשיך במדיניות הליברלית ויזם רפורמה חקלאית שנועדה להביא לחלוקת האחוזות הגדולות לחוות קטנות, פרטיות ויצרניות. אלא שהלאמת האדמות שנשלטו על-ידי חברות זרות, שימשה לסי.איי.איי תירוץ להתערב ובעזרת ארה"ב אורגנה הפיכה צבאית מוצלחת בשנת 1954. ארבנס גוסמן ברח למקסיקו, והרפורמה החקלאית מעולם לא יצאה אל הפועל.
לאחר שליטה של כמה רודנים צבאיים, כשהמחאה והדיכוי הפכו אלימים יותר, פרצה מלחמת אזרחים. התיעוש של שנות ה-60 הביא להתעשרות העשירים והערים הפכו מוזנחות יותר לאחר שכל הכפריים שנושלו מאדמותיהם ברחו אליהן. הדיכוי הצבאי האלים של האיכרים הביא לכך שארה"ב קיצצה את הסיוע הצבאי למדינה, דבר שהעלה לשלטון את מרקו וינסין סרסו ארבאלו, חבר המפלגה הנוצרית דמוקרטית,
לאחר חמש שנות שלטון לא מוצלחות של ארבאלו, נבחר לנשיא חורחה סראנו אליאס, מטעם השמרנים. ניסיונותיו לשים קץ למלחמת האזרחים כשלו, וככל שהפופולריות שלו צנחה, גברה הסתמכותו על הצבא. בבמאי 1993, בעקבות מחאה ציבורית, ברח סראנו מהמדינה. בדצמבר 1996, חתם הממשל על סדרה של הסכמי שלום עם לוחמי גרילה מהשמאל, והצבא הסכים לצמצם את התערבותו בענייני ביטחון הפנים. גם היום, נותר חוסר הצדק הבסיסי במערכת החברתית והכלכלית של גואטמלה המכשול העיקרי לחיים תקינים במדינה.
בנובמבר 1999 התקיימו בגואטמלה הבחירות הראשונות במדינה בעתות שלום זה 40 שנה. ב-14 בינואר 2000 הושבעה ממשלה חדשה בהנהגתו של הנשיא הימני הנבחר, אלפונסו פורטיו. פורטיו, רוצח מורשע, זכה בבחירות בזכות טענתו שכפי שהצליח להגן על עצמו, כך יגן גם על בני עמו.
בבחירות הבאות ב-2003 התמודד ניצח נציג הימין הקיצוני פחות, אוסקר ברגר, שזכה לתמיכת האליטות המסורתיות במגזר הבנקאי והחקלאי, והוכרז כנשיא גואטמלה. כעבור שנה פתחה הממשלה בקיצוצים גדולים בצבא והודתה באשמתה בכמה מקרים קיצוניים של הפרת זכויות אדם, תוך תשלום פיצויים בסך 3.5 מיליון דולר לקורבנות הפשעים, שבוצעו במהלך מלחמת האזרחים.
גואטמלה היא המדינה המערבית ביותר במרכז אמריקה. היא גובלת במקסיקו מצפון ומצפון מערב, בבליז מצפון מזרח ובהונדורס ואל סלבדור ממזרח. שטחה מורכב מהרי געש וג'ונגלים. ברמות שבמערב המדינה מתנשאים יותר מ-30 הרי געש, המגיעים לגובה עד 3,800 מ' ופולטים זוהר אדמדם בלילות. חוף האוקייאנוס השקט הוא מרחב עצום עם חול וולקני - שחור בעיקרו. מישורי הג'ונגל העצומים באל פטן משתרעים בפנים הארץ ומתאפיינים בשילוב של מטעי בננה על קרקע עשירה בעצמות דינוזאורים.
שרידי תרבות המאיה והמבנים הספרדיים הקולוניאליים, הם המאפיינים האדריכליים המרשימים ביותר במדינה. אחד ההיבטים התרבותיים המסקרנים ביותר של תרבות המאיה הוא המגוון האינסופי והאקזוטי של הביגוד המסורתי שלובשים הצאצאים, עבודת יד. פריטי הלבוש והדוגמאות משמשים מעין תווית זיהוי לשבט ולכפר שאליהם משתייך הלובש, ויש להם גם משמעות דתית ומאגית. את הפסטיבלים הדתיים של הילידים מאפיינים המוסיקה והריקודים המסורתיים.
ספרדית היא השפה המדוברת ביותר בגואטמלה, והקתוליות היא הדת העיקרית, אבל גם לאוואנגליסטים ולפנטקוסטים הפרוטסטנטיים יש חסידים רבים. צאצאי המאיה שמרו על היבטים מסוימים של אמונותיהם העתיקות, משולבות בדת הקתולית.
במטבח של גואטמלה תוכלו למצוא אוכל מקסיקני כמו טורטייה וטאקו. תושביה ניזונים בעיקר מבשר מטוגן או עשוי בגריל. שעועית ואורז הן תוספות מקובלות לצד הבשר הרב שנאכל. יש גם בירות מקומיות ורום וקצאלטקה הם המשקאות החריפים האהובים על המקומיים. באופן מפתיע יש גם מגוון מסעדות סיניות ברחבי המדינה.
סמאנה סנטה (השבוע הקדוש שלפני הפסחא) הוא הפסטיבל הגדול ביותר בגואטמלה, שנחגג ברוב הדר בתהלוכות וחגיגות בכל רחבי המדינה. ראבין אחאו, שנערך בכל רחבי הווראפאסס ב-21-26 ביולי הוא פסטיבל מסורתי של בני שבט קקצ'י. יום העצמאות נחגג ברחבי המדינה בספטמבר ובנובמבר נחוג יום כל הקדושים.
גואטמלה סיטי, בירת גואטמלה, היא הגוש העירוני הגדול ביותר במרכז אמריקה. היא משתרעת על רמה מישורית מבותרת בערוצים ונמתחת עד לעמקים המקיפים את הרמה. כמו כל עיר אחרת בגואטמלה, בנויה גם הבירה במתכונת של שתי וערב - השדרות (avenidas) נמתחות מצפון לדרום; והרחובות - (calles) ממזרח למערב. העיר העצומה בגודלה חולקה ל-15 אזורים, ובכל אחד מהם יושמה גרסה ייחודית למתכונת השתי וערב.
רק מבנים קולוניאליים מעטים מעטרים את העיר, והמבקרים פוקדים אותה בזכות היותה המרכז המנהלי וצומת התחבורה הראשית של המדינה יותר מאשר בזכות מעמדה כאתר תיירות. באזור 1 שוכנת פלאסה מאיור
(Plaza Mayor), הכיכר המרכזית של העיר והמרכז המסחרי הקמעונאי שלה, שהיא דוגמה קלאסית לתכנון עירוני ספרדי מהתקופה הקולוניאלית. כדאי לבקר בה בימי ראשון, כשהכיכר עמוסה באלפי מקומיים.
סביב הכיכר ניצבים פאלאסיו נאסיונאל (Palacio Nacional) המרשים, שמוסב למוזיאון היסטוריה לאומי, וקתדרל מטרופוליטאנה (Catedral Metropolitana), הקתדרלה העירונית העטורה בשני מגדלים. רעידת האדמה של 1976 הרסה את מבנה השוק המקורי, הסמוך לכיכר, וכיום נמכרות במרקאדו סנטראל (Mercado Central) מלאכות יד לתיירים.
מצפון לאזור 1 משתרע פארקה מינרבה (Parque Minerva) ובו מפת תבליט מוזרה של המדינה. במספר מוזיאונים חשובים תוכלו לבקר באזור 10, בהם מוזיאון פופול וו (Museo Popol Vuh), עם אוסף פרטי של אמנות קולוניאלית של בני המאיה ושל הספרדים, וגם מוזיאון איקצ'ל (Museo Ixchel), בו מוצגות האמנויות המסורתיות והתלבושות של תושבי הרמה בגואטמלה. באזור 13 נמצאים המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה ולאתנולוגיה (Museo Nacional de Arqueología y Etnologí), ובו אוסף של אמנות בני המאיה, וגם המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית (Museo Nacional de Arte Moderno).
רוב המלונות ברמות המחירים הזולה והבינונית נמצאים באזור 1, ואילו המלונות היקרים יותר מרוכזים באזור 10. סונה ויווה (Zona Viva) הוא האזור שבו תוכלו לאכול ארוחה יקרה ולצאת לבלות.
פלורס - בירתו של מחוז אל פטן. יושבת על אי בלאגו דה פטן איצה (Lago de Pet&eactue;n Itz&aactue;) ומקושרת במעבר עילי באורך 500 מטר אל העיירה הסמוכה סנטה אלנה (Santa Elena), לשפת האגם. היא נוסדה על-ידי בני האיצה, ובעת כיבוש אמריקה הייתה ככל הנראה המרכז המתפקד האחרון של תרבות המאיה. הפירמידות, המקדשים והאלילים הוחרבו בידיהם של החיילים הספרדים, והעובדה שבני המאיה נפוצו לתוך הג'ונגל הולידה את מיתוס 'העיר האבודה' של תרבות המאיה. היום ניתן לערוך שיט בסירה שעוצרת ביישובים שונים לאורך הלגונה ולבקר במערות הגיר אקטון-קאן (Actun-Can).
אנטיגואה גואטמלה - אנטיגואה היתה בירתה של המדינה משנת 1543 ועד 1776 (אז התרחשה רעידת אדמה הרסנית), אז הועברה הבירה 45 ק"מ מזרחה, אל גואטמלה סיטי של היום. אנטיגואה, היושבת בין שלושה הרי געש - אגואה (Agua), פואגו (Fuego) ואקאטנאנגו (Acatenango) - היא אחת הערים העתיקות והיפות ביותר ביבשת אמריקה, ומבניה המקסימים מהתקופה הקולוניאלית עמדו ב-16 רעידות אדמה ובהמון שטפונות ושריפות.
העיר יפה בייחוד במהלך הסמאנה סנטה, אז מרוצפים הרחובות בעיטורים מורכבים של נסורת צבעונית ועלי כותרת. כנסיותיה של העיר איבדו הרבה מהדרן, כשהשיפוצים והשחזורים בעקבות רעידות האדמה החריבו את העיטורים והפאר. עם זאת, רבות מהן עדיין מרשימות, ובייחוד לה מרסד (La Merced), איגלסיה דה סן פרנסיסקו (Iglesia de San Francisco) לאס קפוסינאס (Las Capucinas; כיום מוזיאון). קאסה ק'וחום (Casa K'ojom) הוא מוזיאון מרתק המוקדש למוסיקה, לפולחנים ולחפצי האמנות של בני המאיה, בימי א' נאספים מבקרים ומקומיים בשוק שנערך בפארקה סנטראל (Parque Central).
צ'יצ'יקאסטנאנגו - עיירה הררית קסומה וערפילית, הממוקמת בגובה של 2030 מטר מעל פני הים, מוקפת עמקים ויושבת בצילם של הרים נישאים. למרות שהיא מבודדת, היא שימשה מאז ומתמיד עיירת שוק חשובה. כדאי לבקר בשוק של יום ראשון, כיוון שהקופראדיאס (cofradías - אגודות דתיות) מקיימות לעתים קרובות תהלוכות דתיות ביום זה. המקומיים משלבים בין הפולחן המסורתי של בני המאיה לבין הדת הקתולית, והמקומות הטובים ביותר לחזות במסורת המשולבת הם כנסיית סנטו טומאס (Santo Tomás) ומקדש פאסקואל אבאח (Pascual Abaj), שהוקם לכבודו של אל האדמה של בני המאיה. במוזיאון המחוז (Museo Regional) שבעיירה מוצגים כלי חימר וצלמיות, חודי חנית מחלמיש ומאבן גרניט, אבנים לכתישת תירס וגם אוסף מרשים של אבני ירקן.
קצאלטנאנגו - עיירה זו משמשת בסיס נהדר לטיולים בכפרים הסמוכים, הידועים במלאכות היד של תושביהם ובמעיינותיהם החמים. היא שגשגה במאה ה-19 כמרכז לייצור קפה ולאחסון סחורות, עד שרעידת אדמה והתפרצות געשית שמו קץ לפריחה. בשנים האחרונות התפרסמה כאתר ללימוד השפה הספרדית. האתרים החשובים בה הם הכיכר המרכזית והמבנים המקיפים אותה ומספר שווקים קטנים ומעניינים. באזור הכפרי והגעשי שמקיף את קצאלטנאנגו יש מעיינות טבעיים חמים בלוס ואהוס (Los Vahos) ובפואנטס חאורחינאס (Fuentes Georginas). באזור נמצאים גם הכפר הציורי סוניל (Zunil), עיירת השוק סן פרנסיסקו אל אלטו (San Francisco El Alto) והכפר מומוסטנאנגו (Momostenango), שתושביו מתמחים במלאכות יד.
פאנאחאצ'ל - האתר החשוב בעיירה הוא אגם הלוע המרהיב בחרוט געשי שהתמוטט והתמלא במים, ומטיילים שוחרי שלווה נוהרים אל האזור כדי לשחות בלאגו דה אטיטלאן (Lago de Atitlán) ולנוח. הרי געש מקיפים את האגם, והעיירה היא נקודת המוצא לטיולים בכפרים הקטנים והמסורתיים של הילידים, לחופי האגם ממערב ומדרום לו. היעד הפופולרי ביותר לטיול של יום הוא הכפר סנטיאגו אטיטלאן (Santiago Atitlán), עם המקומיים הלבושים בססגוניות ועם האליל המקומי, הייחודי ומעשן הסיגר, מקסימון (Maximón). עיירת השוק סולולה (Sololá) מושכת אליה סוחרים כבר מאות שנים, והכיכר המרכזית שלה עדיין שוקקת פעילות בימי השוק.
טיקאל - מרכז הפולחן של בני המאיה, בטיקאל, שוכן מצפון מערב לפלורס וממוקם בתוך הג'ונגל. הפירמידות הגבוהות בולטות מתוך העצים, עליהם תלויים להם קופים, תוכים ססגוניים מצווחים ומעופפים סביב, וצפרדעי עצים ברקע. המקדשים התלולים מתרוממים לגובה של 44 מטר ויותר, ולמרות שהצמחייה העבותה סביבם סולקה, הרי החופה הצפופה של יערות הגשם אינה מרוחקת מכאן. השרידים הרבים כוללים כיכרות, אקרופוליס, פירמידות, מקדשים ומוזיאון.
סנטה לוסיה קוטצומאלגואפה - עיירה הנמצאת לחופי האוקיאנוס השקט ומהווה אתר חשוב למתעניינים באמנות ובתרבות הקדומות באזור. מטעי קני הסוכר מלאים בפסלי ראש ענקיים וסצינות שגולפו באבן. מקורם בתרבות אינדיאנית שלא קשורה לבני המאיה. ישנם שלושה אתרים ארכיאולוגיים עיקריים: פינקה בילבאו כולל מספר אתרים טקסיים ופסלי אבן, פינקה אל באול הוא מקום פולחן על פסגת גבעה ובפינקה לאס אילוסיונס תמצאו מאות פריטים שנאספו מהשדות במשך שנים.
ליבינגסטון - כאן מתגוררים אפרו-גואטמליים, הגאריפונה, צאצאיהם של עבדים שברחו או שספינותיהם נטרפו. נישואי תערובת לגזעים שונים ולבני המאיה יצרו תרבות ייחודית עם שפה ייחודית, בעלת מאפיינים אפריקניים, מאיים ואירופאים. זו עיירה מרתקת ומוזרה עם מטעי קוקוס, בתי עץ צבעוניים וכלכלת דיג. מפה ניתן לצאת למסעות שיט בנהר קואקואצ'ה ובנהר קוקולי שיוביל אתכם למקום שבו תוכלו לשחות או להנות מפיקניק וגם למסעות שיט לקאיוס סאפודיאס, שם תוכלו לדוג או לשנרקל.
העונה היבשה, מנובמבר עד מאי, היא הנעימה ביותר לביקור בגואטמלה, מבחינת האקלים. עם זאת, יחד עם חופשת הקיץ, זוהי גם התקופה הצפופה ביותר. לכן, למרות שהגשם עלול להגביל אתכם בביצוע פעילויות שונות במהלך העונה הגשומה, עדיין כדאי לתכנן את הטיול לעונה זו. אם אתם מתכננים לבקר כאן במהלך חופשת הפסחא, נסו להגיע לקראת הסמאנה סנטה (השבוע הקדוש), שיאו של לוח האירועים בגואטמלה.
טיסות בינלאומיות מגיעות לגואטמלה סיטי ולפלורס. רוב הטיסות למדינה עוברות דרך הערים הגדולות בצפון אמריקה, כגון דאלאס/פורט וורת', לוס אנג'לס יוסטון, מקסיקו סיטי או מיאמי. ניתן להגיע ישירות לגואטמלה עם איר מדריד או איבריה, דרך ספרד.
כדי להיכנס לצפון המדינה בדרך היבשה, יהיה עליכם לנסוע ממקסיקו דרך ארוכה באוטובוס או ברכבת.
ויזה: ישראלים אינם זקוקים לאשרת כניסה
חיסונים: כולרה, קדחת דנגי, מלריה, צהבת, טיפוס, דיזנטריה
שעון: גואטמלה מאחרת את ישראל בשמונה שעות
חשמל: 115-125 וולט
באופן כללי רמת הפשיעה בגואטמלה היא מהגבוהות ביותר ביבשת. מדובר במקרי שוד מזוין, אונס ורצח. יש להתייחס למדינה כולה כמדינה בה הפשע והאלימות גבוהים. אזורים מסוכנים במיוחד הם מחוז אל פטן, כביש החוף לאורך האוקייאנוס השקט, הר הגעש פאיקה ועיר הבירה. אין להסתובב בדרכים בין-עירוניות בלילה.
שגרירות ישראל:
כתובת: 13 AV 14-07 ZONA 10GUATEMALA-CITY
דוא"ל: INFO@GUATEMALA.MFA.GOV.IL
טלפון: 502-23334624, 502-23635665
פקס: 502-23336950
זמני פתיחה: ימי שני -חמישי: 09:00 - 14:00.
בגואטמלה סיטי יש קהילה יהודית קטנה המונה כ-300 משפחות. ישנם שני בתי כנסת: אשכנזי וספרדי. האשכנזי השוכן בבית הקהילה ופעיל במשך כל השבוע. מסיבות ביטחון, במידה שמעוניינים להגיע לבית הכנסת, יש ליצור קשר מבעוד מועד עם משרדי הקהילה.
כתובת: 7 AV. 13-51, ZONA – 9
טלפון: 3601509
נא להמתין לטעינת התגובות
